ביום ראשון ישתתפו נציגי ממשל טראמפ, דיויד פרידמן וג'ייסון גרינבלט, יחד עם שרי הממשלה בחנוכת מנהרה חדשה מתחת לבתי התושבים בואדי חילווה, סילוואן.
שלום עכשיו: "זוהי לא פחות מהכרה אמריקנית בריבונות הישראלית בשטח הרגיש של האגן הקדוש, בניגוד לעמדה האמריקנית לאורך כל השנים מאז 1967. אנשי טראמפ בוחרים לחזק את האחיזה של הימין המתנחלי בשטח הרגיש של האגן הקדוש במקום לקדם את הסדרת האזור במסגרת הסכם שלום. המנהרה, האופן שבו נחפרה ומה שעומד מאחורי פתיחתה לקהל הם רמיסה של ירושלים כעיר המקודשת לכל הדתות והשייכת לכל תושביה והיא חלק מהפיכת סילוואן לדיסנילנד המשיחי של קיצוני הימין בישראל ובארה״ב – מטרים ספורים ממסגד אלאקצא והר הבית."
רקע:
מנהרת המריבה היא חפירה ארכיאולוגית שנויה במחלוקת שמבוצעת בשנים האחרונות ביוזמת עמותת המתנחלים אלע"ד מתחת לבתי השכונה הפלסטינית סילוואן עשרות מטרים ממסגד אלאקצא והר הבית. המנהרה, באורך כ-850 מ' וברוחב 8 מ', נועדה לחשוף לביקור הקהל רחוב קדום מהתקופה הרומית שהוביל מבריכת השילוח לכיוון הר הבית, והיא עוברת מתחת לבתי שכונת ואדי חילווה חוצה מתחת לחומת העיר העתיקה ומסתיימת מדרום לרחבת הכותל.
ממשלת ישראל השקיעה בפרויקט לפחות 40 מיליון ש"ח תחת הכותרת "דרך עולי הרגל" שבה הלכו יהודים בתקופה שבית המקדש היה קיים, וכפי שהגדיר זאת ראש העיר ירושלים ניר ברקת: "[… כל מי שמבקר במנהרה] יודע בדיוק מי פה בעל הבית של העיר הזאת".
חפירת המנהרה בסילוואן, 2016
נזקים לבתי התושבים:
חפירת המנהרה נעשית כ-3 עד 4 מטרים מתחת לבתי התושבים בסילוואן. מאז החלה חפירת המנהרה נפערו סדקים בבתים רבים, ארעו התמוטטויות ונפערו בורות באזור החפירה. כחמש משפחות פלסטיניות נאלצו לעזוב את ביתן בגלל הנזקים שנגרמו לבית ובעקבות קביעת העירייה כי מדובר במבנה מסוכן.
יש לציין שכאשר קבלנים חופרים מנהרות תת קרקעיות הם נדרשים להבטיח באמצעים הנדסיים יקרים ובפיקוח צמוד שלא תהיה כל פגיעה בפני הקרקע ובמבנים שמעליהם. כך למשל, כשחפרו את מנהרות הכרמל, עשרות מטרים מתחת לבתי התושבים, נאלצו היזמים להציב מכשירים לניטור תנודות בבתים ולוודא שאין כל תזוזה בקרקע. לעומת זאת בסילוואן, שבה חופרים כ-3 מ' מתחת לבתים, עמותת אלע"ד ורשות העתיקות מסתפקות בהוראות המהנדס הפנימי שלהן, ללא כל פיקוח חיצוני, מכיוון שמדובר בחפירה ארכיאולוגית שלא נדרש עבורה היתר בניה.
ארכיאולוגיה שנויה במחלוקת
גם מבחינה ארכיאולוגית מדובר בחפירה שנויה במחלוקת. מסמכים של רשות העתיקות שנחשפו ע"י ארגון עמק שווה גילו כי בכירים ברשות העתיקות התנערו מהחפירה וכינו אותה "ארכיאולוגיה גרועה", וכי נתגלו בה כשלים ובעיות בטיחות. עיקר הביקורת היא על כך שהחפירה נעשית "מהצד" במנהרה. חפירות ארכיאולוגיות נעשות תמיד מלמעלה למטה, שכבה אחר שכבה, מה שמאפשר לימוד הממצאים והקשרם המדוייק. חפירה "מהצד" לא יכולה להכיר את כל השכבות ואת ההקשר המלא של הממצאים והיא עלולה לפגוע בממצאים.
זאת ועוד, מבחינה מדעית והיסטורית, הרחוב ההרודיאני היה ידוע לחוקרים עוד מראשית המאה ה-20 בחפירות שנערכו בסילוואן. חפירת המנהרה נועדה לחשוף את הרחוב לציבור, וזאת בניגוד לחפירה שנועדה ללמוד ולחקור. ההחלטה לחשוף את הרחוב משמעה לא רק הוצאת אלפי טונות של עפר מהאדמה אלא גם בהכרח פירוק של ממצאים על מנת לחשוף אחרים.
מבחינה מדינית:
המנהרה נחפרה באחד האזורים הרגישים ביותר בסכסוך הישראלי פלסטיני. שכונת ואדי חילווה בסילוואן שוכנת צמוד למסגד אלאקצא / הר הבית והעיר העתיקה, באזור שבו נמצאים שרידיה של ירושלים הקדומה (ומכאן הכינוי "עיר דוד"). זהו מקום שבו נפגשת המציאות היומיומית של שכונה פלסטינית במזרח ירושלים תחת שליטה ישראלית מאז 1967, עם מציאות של התנחלות ישראלית בתוך השכונה מאז תחילת שנות התשעים. בנוסף לזה נפגשים בה כל המרכיבים הלאומיים, הדתיים והסמליים שבסכסוך.
הפשרה בירושלים במסגרת פתרון של שתי מדינות היא ידועה וברורה: השכונות הפלסטיניות יהיו חלק מבירה פלסטינית, השכונות הישראליות יהיו חלק מבירת ישראל והעיר העתיקה והאתרים ההסטוריים בסביבתה יהיו באיזשהו הסדר מיוחד (ראו תכנית קלינטון והמו"מ שהתקיים עד כה בין הצדדים).
ממשלת ישראל משקיעה מאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות בהתנחלות תיירותית ובשינוי המרחב הציבורי באזור העיר העתיקה כך שהוא יהיה יותר "ישראלי", והיא עושה מאמצים לחזק את הזיקה של הישראלים למרחב הזה כך שיהיה קשה יותר להתפשר בו.
הרגישות המדינית בסילוואן ובמנהרות אינה חדשה. בספטמבר 1996, מעט אחרי שנבחר בנימין נתניהו לראשונה לראש ממשלה, הוא פתח יציאה ממנהרות הכותל בצמוד להר הבית/אלחראם אלשריף, והדבר עורר את "אינתיפאדת המנהרות" שבמהלכה נהרגו 15 חיילי צה"ל וכ-70 פלסטינים.
בספטמבר 2009, מעט אחרי שנבחר בנימין נתניהו בפעם השניה לראש ממשלה, הוא התכוון לבקר בסילוואן ולחנוך את "תעלת הניקוז", מנהרה צרה וקטנה בהרבה מהמנהרה הנוכחית, שנחפרה מתחת לסילוואן. השמועה על בואו של ראש הממשלה הגיעה לאוזני האמריקנים, וממשל אובאמה הבהיר לנתניהו כי המעשה אינו רצוי בלשון המעטה, והארוע בוטל. (כחודש לאחר מכן, בעת ביקור מזכירת המדינה קלינטון בישראל, חשף נתניהו את הסיפור והכחיש את הכוונה לחנוך מנהרה, אך למעשה אישר כי היתה לו כוונה להגיע לסילוואן וכי היא סוכלה).
חפירת המנהרות, ובמיוחד תחת בתי מגורים, מחזקת את החששות הפלסטינים מפני נסיונות של ישראל להקים מתחת לירושלים הפלסטינית את ירושלים התת קרקעית, ואף את החששות הקמאיים מפני השתלטות ישראלית "מלמטה" דרך מנהרות על אלאקצא. העובדה שהמנהרה שנחשפת נועדה לשחזר את הדרך שעשו עולי רגל יהודיים אל בית המקדש, ששכן במקום שבו נמצאים היום קודשי האיסלאם, מוסיפים מימד סמלי עמוק יותר למנהרה ולארוע חנוכתה.
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, הגדיר זאת בצורה בוטה וברורה: החפירות נועדו ללמד את העולם שהיהודים הם בעלי הבית בירושלים. בסיור שקיים לחברי ליכוד באוגוסט 2016, תיאר ברקת את התכניות השאפתניות בסילוואן ואת חשיפת "דרך עולי הרגל", כך:
יהודים שהיו מגיעים עולים לרגל לירושלים […] היו נכנסים להיטהר בתוך המקווה הגדול ביותר בעולם שזה בריכת השילוח, ומשם היו עולים ומטפסים במדרגות לכיוון הר הבית. את המדרגות האלה התחלנו לחשוף, זה עדיין לא פתוח לציבור … אני רוצה לומר לכם, אין דבר יותר מרגש מזה, כי האבנים משופשפות. אתם רואים פה את השפשוף של המדרגות? זה כלום לעומת האבנים שהלכו עליהם מיליונים, עשרות מיליוני יהודים שהיו עולים להר הבית. מה אני רוצה לעשות? אני רוצה לאפשר ליהודים וללא יהודים כאחד, לשחזר את החוויה הזאת. אנחנו משחזרים את בריכת השילוח, ואנחנו נאפשר לשחזר את הדרך שעולה להר הבית, ואנשים יוכלו להגיע לשם לחוות את החוויה, מי שירצה לטבול ולעלות למעלה לכיוון חווית הר הבית.
עכשיו, מי שעושה את זה יודע בדיוק מי פה בעל הבית של העיר הזאת […] החיבורים שלנו לירושלים הם קשורים בקשר בלתי נפרם לעולם. […]
אני רוצה להביא לעיר דוד […] עשרה מיליון תיירים לירושלים שכולם יגיעו למקומות האלה, ואני מקווה שאתם מסכימים איתי שבלי התשתית של רכבות, רכבלים, רכבת מהירה לירושלים, מלונות וכו' לא נוכל לחוות את החוויה המיוחדת הזאת. ואני בשביל להביא את העולם הרחב לחוויה, בשביל להבין מי באמת הבעל הבית בעיר הזאת, כל התשתית הזאת מיועדת לזה.