*** עדכון מ-2/3/25: ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים ***
ועדת השרים לחקיקה תדון היום, 2/3/25, בהצעת חוק של ח"כ דן אילוז מהליכוד, לפיה ישראל תספח לשטחה 29 התנחלויות עם 180,000 מתנחלים, ולפחות 119,000 דונם. הצעת החוק קובעת ש"המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל יחולו על השטחים שיסופחו, בנוסח דומה לסיפוח שעשתה ממשלת ישראל ביוני 1967 ל-70,000 דונם במזרח ירושלים. אך בשונה לסיפוח ב-1967 שבו סופחו גם כ-70,000 פלסטינים שקיבלו מעמד של תושבי קבע בישראל (לא אזרחים).
שלום עכשיו: זהו צעד נוסף בתכנית הסיפוח ההרסנית של נתניהו וסמוטריץ. אם החוק יעבור בכנסת, זו תהיה מכה קשה לעתיד ישראל ולאפשרות לעתיד של ביטחון ושלום באיזור. זוהי לא רק הפרה בוטה של הדין הבינלאומי אלא גם פגיעה אנושה בסיכוי לפתרון הסכסוך על בסיס של שתי מדינות לשני עמים. היום כבר ברור לכולם שהכוח הצבאי לבדו לא יביא לישראל ביטחון וחייבים גם הסדר מדיני. ממשלת נתניהו וסמוטריץ, במקום לקחת אחריות על אשמתה בשבעה באוקטובר, גוזרת עלינו עוד שנים ארוכות של סכסוך מדמם ואלים.
הצעת החוק לא כוללת מפה מדוייקת של השטחים שיסופחו לישראל. במקום זה היא מונה רשימה של התנחלויות שיסופחו ששטחם המוניציפאלי הכולל הוא כ-119,000 דונם, ומציינת שגם יסופחו "השטחים ביניהם ובין ירושלים". ניסוח עמום זה משאיר פתח לסיפוח של שטחים נרחבים נוספים עד כדי כפול משטח ההתנחלויות עצמן. בדברי ההסבר להצעה מדובר על שמירה על "איזון דמוגרפי" במטרופולין ירושלים, לכן לא סביר שהכוונה היא לספח גם ישובים פלסטינים עם מאות אלפי פלסטינים שנמצאים בין ההתנחלויות לבין ירושלים כמו בית לחם, אבו דיס, ענאתא ועוד. יחד עם זאת תחום השיפוט של ההתנחלויות מעלה אדומים וכפר אדומים, שמוצע לספח אותם לישראל, כולל בתוכו גם כמה עשרות קהילות פלסטיניות קטנות, כמו חאן אלאחמר, אבו נוואר ואחרות, שבהם כמה אלפי פלסטינים. כפרים אלה לא מוכרים ע"י הרשויות הישראליות ונגד המבנים שבהם הוצאו צווי הריסה. הצעת החוק לא מתייחסת אליהם ולא מפרטת האם הכוונה היא לספח אותם או לגרש אותם.
ההשלכות המדיניות והכלכליות של הסיפוח
השטח שמיועד לסיפוח הוא שטח אסטרטגי שבלעדיו הכלכלה הפלסטינית לא תוכל להתקיים, ולא תוכל מדינה פלסטינית בלעדיו. השטח של מעלה אדומים, כפר אדומים ומצפה יריחו יוצר רצף טריטוריאלי מירושלים עד יריחו שבבקעת הירדן. שטח זה מבתר את הגדה המערבית שסיפוחו ימנע כל רצף פלסטיני בין צפון הגדה לדרומה ויסתום את הגולל על אפשרות של מדינה פלסטינית עתידית. גם יכולת התפקוד והפיתוח של כלכלה פלסטינית, גם שלא במסגרת מדינה עצמאית, תיפגע באופן אנוש. על ההשלכות של סיפוח אזור זה ראו דיווח שלום עכשיו על התכנית ב-E1.
גם חלק נכבד מהשטחים שמיועדים לסיפוח מדרום לירושלים, בשטחי המועצה האזורית גוש עציון ואפרת, הם שטחים אסטרגיים לעתיד של כלכלה פלסטינית ולסיכוי למדינה פלסטינית עתידית. השטח כולל את שטחי תכנית E2 שתחסום סופית את בית לחם מדרום, ואת ההתנחלויות המבודדות מעלה עמוס, אספר, תקוע ונוקדים מדרום מזרח לבית לחם.
הצעת הסיפוח כוללת גם את ההתנחלות המבודדת מעלה מכמש ממזרח לרמאללה. לא ברור מההצעה כיצד מתוכנן החיבור של ההתנחלות לישראל, אך הכוונה היא לשלוח אצבע הישראלית לעומק הגדה המערבית ולרצף הפלסטיני.
המטרות המוצהרות של הצעת החוק
המשמעות המרכזית של הצעת החוק היא סיפוח של שטחים נרחבים מהגדה המערבית ומניעה של מדינה פלסטינית. למרות זאת, ניכר שמנסחי הצעת החוק ניסו להסתיר את משמעותה האמיתית והתמקדו במשמעויות מוניצפאליות שלה. הצעת החוק קובעת שתוקם "רשות מטרופולין ירושלים", כמעין עיריית גג בראשות ראש עיריית ירושלים, שמתחתיה יפעלו הרשויות המקומיות שיתווספו לה. הצעת החוק קובעת בקווים כלליים שהממשלה תזרים תקציבים לפיתוח המטרופולין ותתייחס אליו בפרוייקטים של פיתוח ותחבורה, אך לא מפרטת את המנגנונים התקציביים והחוקיים שבאמצעותם הוא יפעל.