ביום רביעי הבא, 26/5/21 בשעה 10:30, צפוי בית המשפט המחוזי לדון בערעורים של שבע משפחות, בנות 44 נפשות, מבטן אלהווא מסילוואן שבית משפט השלום פסק לפנותן מבתיהן לטובת המתנחלים. תביעות הפינוי הן חלק ממהלך לפינוי כ-100 משפחות מבטן אלהווא ע"י מתנחלים, ומתבסס על טענות בעלות מלפני 1948, בדומה לתביעות הפינוי בשייח ג'ראח.
מאז תחילת שנת 2020 פסקו בתי המשפט על פינוי של 19 משפחות מבטן אלהווא בנות 107 נפשות, בשבע תביעות פינוי שונות. כל המשפחות ערערו על ההחלטה והן נמצאות בשלבים שונים של ערעור בפני בית המשפט המחוזי או בפני בית המשפט העליון. לאחרונה, ביקש בית המשפט העליון את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בבקשת רשות הערעור של משפחת דוויק, ובעקבות זאת החליט בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור של משפחות עודה ושוויקי כי הוא ימתין גם כן לתגובת היועץ המשפטי לממשלה בתיק של דוויק. נכון לעכשיו המועד להגשת תגובת היועץ הוא ב-31/5/21. בינתיים, הדיון בערעורים בבית המשפט המחוזי נמשכים כרגיל, וכאמור ביום רביעי הבא צפוי להתקיים דיון בשני ערעורים של 7 משפחות.
שלום עכשיו: הכדור נמצא עכשיו בידיים של הממשלה. בית המשפט ביקש את עמדת הממשלה, והיא יכולה וצריכה להורות ליועץ המשפטי לממשלה להביע עמדה משפטית שתמנע את העוול של נישול מאות מתושבי ירושלים מבתיהם, שכל פשעם הוא שהם מתגוררים בשטח שהמתנחלים רוצים להקים בו התנחלות. ככל שיש למתנחלים זכויות בנכסים מלפני 1948, הם צריכים להיות זכויות לפיצויים, אך לא לפינוי משפחות שמתגוררות בנכס עשרות שנים ורכשו אותו כדין. מדינת ישראל קבעה בחוק שנכסי פלסטינים שאבדו ב-1948 לא יוחזרו לבעלים, ואסור שהחוק המפלה שמאפשר ליהודים להחזיר נכסים מלפני 1948 ינוצל ע"י מתנחלים אידיאולוגיים כדי לעקור קהילות שלמות במזרח ירושלים לצורך התנחלות.
הערעור האחד הוא של בית משפחת נאצר רג'בי – 3 משפחות גרעיניות עם 18 נפשות – להרחבה ראו כאן.
הערעור השני הוא של בית משפחת עבד אלפתאח רג'בי – 4 משפחות גרעיניות עם 26 נפשות – להרחבה ראו כאן.
להרחבה על הבסיס המשפטי לתביעות הפינוי וההקשר ראו: "עיר אחת, שני חוקים. האחד ליהודים, השני לפלסטינים".
להרחבה על כיצד הממשלה יכולה למנוע את הפינוי ראו כאן.
בני משפחת נאצר רג'בי פתחו לנו את ביתם וסיפרו לנו לאחרונה איך חיים בצל האיום בפינוי, צפו בסרטון:
קאיד רג'בי (ממשפחת עבד אלפתאח רג'בי), מספר על מה המתנחלים הציעו לו כדי שיסכים להתפנות, ואיך השכנים המתנחלים: