ההפקעה הגדולה ביותר לצרכי עתיקות אי פעם, בצמוד לבית הכפר ושטח B ופגיעה באלפי דונמים של אדמות מטעי זיתים פרטיים.
המנהל האזרחי פרסם הודעה על כוונה להפקיע את האתר הארכאולוגי של סבסטיה לטובת פיתוח והכשרתו לביקור הציבור. זוהי הפקעה חריגה מפאת מיקום האתר והשימוש בצו עתיקות.
ההפקעה כוללת שטח של קרוב ל-1,800 דונם מאדמות הכפרים הפלסטינים בורקא וסבסטיה וכוללת אלפי עצי זית. מדובר בשטח פרטי הרשום בטאבו על שם בעלים פלסטינים. לתושבים ובעלי האדמות ניתנו 14 יום להגיש התנגדות כדי למנוע את החלת הצו. יש לציין כי הממשלה החליטה להשקיע למעלה מ-30 מיליון ש"ח בפיתוח האתר סבסטיה.
שלום עכשיו: "תאוות הנישול והסיפוח של ממשלת ישראל לא יודעת שובע, והיא מוכנה לעבור על הדין הבינלאומי בצורה בוטה לשם כך. זהו חלק ממהלך שלם של השתלטות והתנחלות באזורים מצפון מערב לשכם שישראל פינתה במסגרת ההתנתקות. סבסטיה הוא אתר מורשת הנמצא בכפר פלסטיני והוא חלק ממורשתם וחלק מהמדינה הפלסטינית העתידית. לפי הסכמי אוסלו עליהם חתמה ישראל הוא היה אמור לעבור כבר מזמן לניהול פלסטיני. החמדנות הישראלית פוגעת לא רק בבעלי האדמות, אלא באפשרות לפתרון של שלום המכבד את שני העמים, זכויותיהם ומורשתם".
הפקעת שטח לצרכי פיתוח עתיקות נעשתה בגדה המערבית ככל הידוע לנו חמש פעמים מאז שנת 1967. בשנת 1985 הופקעו 286 דונם משטח הכפר סוסיא שבדרום הר חברון, ותושביו גורשו מבתיהם ונאלצו לעבור למקום מגוריהם כיום. לאחר ההפקעה, האתר הועבר לניהול המועצה האזורית הר חברון והפלסטינים רשאים להיכנס אליו רק בתשלום לרשות הטבע והגנים הישראלית. ב-1982 הופקעו 2 דונמים של בית הכנסת העתיק ביריחו (כ-2 דונם), בשנת 2020 הופקעו כ-24 דונם לאתרים דיר קלעה ודיר סמעאן ובפברואר 2023 הופקעו 139 דונם לאתר ארכילאיס בבקעת הירדן. במקרים של דיר קלעה וסמעאן, האתרים נמצאים כיום בתוך שטח ההתנחלויות עלי זהב ופדואל ולפלסטינים אין אפשרות להגיע אליהם.
בכל המקרים ההפקעה הוגדרה לצרכי ציבור, אולם למעשה הובילה לסילוק הנוכחות פלסטינית באתרים. כזכור, החוק הבינלאומי בשטחים כבושים, מאפשר הפקעה לצרכי ציבור, רק אם ההפקעה משרתת את התושבים המקומיים.
המקרה של סבסטיה הוא חריג ביותר מכוון שההפקעה נעשית באתר עתיקות אשר שימוש לאורך כל השנים כעוגן כלכלי-תרבותי ותיירותי של תושבי סבסטיה והסביבה והיה פתוח לכלל הציבור. לצד האתר ישנן חנויות מזכרות, מסעדות ובסבסטיה עצמה, תושבים רבים מתפרנסים מהדרכות והשכרת חדרים לתיירים. האתר סבסטיה נמצא בתוך הכפר ובין בתי התושבים. ההפקעה מתייחסת לחלק המערבי, הפחות מיושב ומוקף כרמי זיתים.
ההפקעה חריגה גם בהיקפה. לצורך פיתוח האתר, הוחלט על הפקעת שטח עצום של 1,800 דונם. ההפקעה לצרכי עתיקות הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם היתה בסוסיא בשטח של 286 דונם. חלק גדול משטח ההפקעה הוכרז כשטח ארכיאולוגי, אך אתר העתיקות שבו מבקרים כיום משתרע על שטח של כ-60 דונם בלבד.
ההודעה על ההפקעה היא המשך החלטות ממשלתיות קודמות לגבי סבסטיה. בשנת 2023 החליטה ממשלת ישראל להשקיע 32 מ' ₪ בפיתוח האתר סבסטיה, ובשנת 2025 המנהל האזרחי החל בחפירות ארכאולוגיות במקום. במרחק קצר מאתר העתיקות נמצאת תחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) שהממשלה החלה להקים בה התנחלות תיירותית. השימוש בתיירות לצרכי התנחלות אינו חדש, אולם נראה שבמרחב של צפון הגדה המערבית הוא חלק מתוכניות פיתוח רחבות הכוללת הקמת ההתנחלויות חומש ושא-נור באזור ושילוב בין תיירות להתנחלות.
החוק הבינלאומי מאפשר הפקעת אדמות בשטח כבוש אם המטרה משרתת את צרכי האוכלוסייה הכבושה. במקרה של הכפר סבסטיה, לא ברור כיצד ההפקעה תשרת את הפלסטינים. פיתוח האתר והפקעת השטח נועד לאפשר גישה נוחה לישראלים הרוצים לבקר במקום, ותדיר את הפלסטינים מאדמותיהם ומאתר העתיקות.
האתר סבסטיה מזוהה עם בירת ממשלת ישראל המקראית ומכונה שומרון. באתר יש שרידים של העיר שבנה הורדוס במאה הראשונה לפנה"ס לכבודו של אוגוסטוס וקרא לעיר סבסטיה על שמו. באתר יש שרידים מרהיבים מתקופת ממלכת ישראל, התקופה הרומית, הביזנטית, צלבנית ועוד.