המנהל האזרחי הודיע על הקצאת 16,121 דונם למרעה בגדה המערבית

המנהל האזרחי פרסם בפעם הראשונה הודעה על שש הקצאות קרקע למרעה ברחבי הגדה המערבית בהיקף כולל של 16,121 דונם (שטח כפול משטח העיר בת-ים ופי 5 משטח העיר גבעתיים). בחודש דצמבר 2024 קיבל בג"צ את עתירת שלום עכשיו וקבע שמעתה המדינה תהיה מחוייבת לפרסם מראש כל כוונה להקצות קרקעות מחוץ לתחומי התנחלויות, גם במקרים שמדובר בחידוש של הקצאות ישנות. נראה שהסיבה לפרסום באתר המנהל האזרחי בפעם הראשונה, נובע מניצחון שלום עכשיו בבג"ץ.

הפרסום על הכוונה להקצות את השטחים למרעה לא מציין למי מיועדת ההקצאה והאם מדובר בחידוש של הקצאה ישנה או אם מדובר בהקצאה חדשה. ההודעה מציינת כי מי שמבקש להתנגד להקצאה רשאי לעשות זאת בתוך 30 יום. בכל השטחים שמיועדים להקצאה למרעה כבר פועלים בשנים האחרונות מתנחלים שמשתמשים בשטחים הללו למרעה ולגירוש של פלסטינים מהסביבה. חלק מההקצאות הן בתוך שטחי אש, בתוך שמורת טבע, באזורים שבהם פועלים רועים מתנחלים שגירשו פלסטינים מהסביבה, ובכמה מקרים ההקצאה למרעה כוללת גם שטחים ובתים של קהילות פלסטיניות.

בשנים האחרונות קמו בגדה המערבית עשרות רבות של חוות לא חוקיות באמצעותן משתלטים מתנחלים על שטחים עצומים ומגרשים מהם את הפלסטינים. בתשובה שהגישה המדינה לבג"צ בעתירה של שלום עכשיו נאמר כי החטיבה להתיישבות, שקיבלה מהמדינה אחריות לניהול שטחים נרחבים בגדה המערבית, הקצתה כ-80,000 דונם למתנחלים לצרכי מרעה. ההודעות הפעם הן של הקצאות למרעה מטעם הממונה על הרכוש הממשלתי בגדה המערבית. זוהי הפעם הראשונה שבה אנו מוצאים עדות לכך שהמינהל האזרחי מקצה קרקעות למתנחלים למרעה, ולא החטיבה להתיישבות. יש לציין שהקצאה למרעה לא מהווה אישור להקמת חווה חקלאית. כדי להקים מבנים בשטח נדרשים היתרי בניה לפי תכניות בתוקף, אך למאחזי הרועים בשטחים אין היתרים כאלה.

מאז 1967 ועד היום הקצתה המדינה, באמצעות הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי, למעלה מ-680,000 דונם של אדמות ציבוריות והעבירה אותם לידי גופים שונים, ללא כל הליך של מכרז, ללא פרסום ומבלי שניתנה הזדמנות לציבור להגיש השגות על כך. 99.76% מהאדמות שהקצו הרשויות הישראליות בשטחים, הוקצו לישראלים בלבד, בעוד שלפלסטינים כמעט ולא הוקצה דבר.

השטחים שמוקצים למרעה

הקצאת שטחים בתוך שטחי אש – שלוש מתוך ההקצאות הן לשטחים שנמצאים בתוך שטחי אש, באופן מלא או חלקי: הקצאה ליד בית אריה, הקצאה ליד ההתנחלות חמדת והקצאה ליד ההתנחלות ייטב. נזכיר כי באותו יום שבו פורסמו ההודעות, ביצע המינהל האזרחי הריסות מאסיביות במסאפר יטא, לאחר שהמדינה טענה בפני בג"צ כי מדובר בשטח אש ואסור לאזרחים לשהות בו.

הקצאת שטחים בתוך שמורת טבע – ההקצאה בצפון בקעת הירדן בסמוך למאחז חוות גוש דרום ולהתנחלות חמדת, היא כולה בתוך שטחי שמורת הטבע "אום זוקא". יש לציין כי בשמורות טבע חל איסור על מרעה, ללא אישור של אנשי רשות הטבע והגנים.

הקצאת שטחים בסמוך לבתים פלסטינים במוקדי אלימות של מתנחלים – ההקצאה של שטחים ליד ההתנחלות ייט"ב, מגיעה קרוב מאוד לבתי הכפר הפלסטיני ראס עין אלעוג'א. לפחות 9 בתים של פלסטינים נכללים בשטח ההקצאה ו-9 נוספים מוקפים מכל עבר בשטח שמוקצה למתנחלים. קהילה פלסטינית נוספת בצפון בקעת הירדן, קהילת אום אלעבור, בת 7 משפחות, נכללת אף היא בהקצאה למרעה למתנחלים. יש לציין כי הכפר ראס עין אלעוג'ה סובל בשנתיים האחרונות מאלימות מתמשכת ממתנחלים מכיוון חוות רועים סמוכות (בעיקר מחוות ייטב צפון וממאחז הבאלדים) שמגיעים עם עדריהם עד לבתי הכפר ומציקים לתושבים.

מפת ההקצאה למרעה ליד הכפר הפלסטיני ראס עין אלעוג'ה

בתים מהכפר ראס עין אלעוג'ה שנכללו בהקצאה למרעה או מוקפים בה.

מפת הקצאה למרעה בסמוך להתנחלות חמדת וחוות גושן בצפון הבקעה. בתי קהילת אום אלעבור הפלסטינית נכללים בה.

הקצאת שטחים בסמוך לקהילות פלסטיניות שגורשו מבתיהן באלימות – אחת ההקצאות היא בשטחים בהן פועלים מתנחלים מהחווה של מיכה החדשה. מאז הוקמה החווה בשנת 2020, החלו מתנחלים לתקוף ולהטריד את הקהילות הפלסטיניות הסמוכות. ביולי 2022 גורשה קהילת ראס א-תין הסמוכה, שהיתה הקהילה הראשונה שגורשה בידי מתנחלים אלימים. במאי 2023 גורשה גם קהילת עין סאמיה הסמוכה, ובאוקטובר 2023 גורשה גם הקהילה הקטנה ח'רבת מרג'מה. מלבד זאת, ההקצאה אינה שטח רציף אלא מובלעות קרקע בלב אדמות פרטיות של פלסטינים. כדי להגיע לשטחי המרעה המוקצים להם הרועים צריכים לעבור דרך אדמות פרטיות.

הקצאה למרעה בסמוך לחוות מיכה החדשה. שלוש קהילות פלסטיניות סמוכות גורשו בעקבות אלימות מתנחלים.

הקצאת שטחים שבהם הוקמו מאחזי חווה לא חוקיים – שתי הקצאות כוללות גם שטחים שעליהן הוקמו חלק מהמבנים הלא חוקיים של החווה של מיכה החדשה, ושל חוות מעלה אהוביה.

רשימת ההקצאות: