המנהל האזרחי הוציא צו הפקעה (רכישה לצרכי ציבור) על האתר שמואל הנביא (צו הפקעה ה'/02/26. הנמצא מצפון לירושלים. בשטח האתר נמצא מסגד בבעלות הווקף המוסלמי המשמש כציון קבר שמואל הנביא. זהו המקרה הראשון של הפקעת אתר קדוש בבעלות הווקף המוסלמי על ידי המנהל האזרחי. שטח ההפקעה הוא 109.79 דונם וכולל את האתר הארכאולוגי הנמצא סביב המסגד, המעיין שלמרגלותיו, שטחים חקלאיים ודרכי הגישה לאתר.
כזכור, בחודש ספטמבר 2025, חתם ראש המנהל האזרחי על צו הפקעה לשטח הפתוח שבמרכז מערת המכפלה בחברון. היתה זו הפעם הראשונה של הפקעה באתר קדוש, אולם הטענה של המנהל היתה שזהו אינו שטח בנוי אלא נועד לקירוי שטח במערה עצמה. התקדים המסוכן של מערת המכפלה לא נעצר שם, והפעם המנהל האזרחי מפקיע כמעט 110 דונם אדמה הכוללים את המסגד ומקום ציון קבר שמואל הנביא.
האתר נבי סמואל
נבי סמואל נמצא מצפון לעיר ירושלים, במרחק של כ 1 ק"מ משכונת רמות הישראלית. במקום היה כפר פלסטיני שנהרס על ידי צה"ל בשנת 1971 ותושביו נאלצו לעבור ולגור כמה מאות מטרים מזרחה. בשנת 1995 האתר הוכרז כפארק (גן לאומי) ונערכו חפירות ארכאולוגיות. המסורת היהודית, המוסלמית והנוצרית מזהה באתר את קברו של שמואל הנביא. מאז שנות השמונים האתר משמש כמקום תפילה למוסלמים וליהודים. כל אחד בחלק אחר של המתחם השייך לווקף המוסלמי. בשנת 2013 הגיש קמ"ט גנים ופארקים (המקבילה לרשות הטבע והגנים בשטחי הגדה המערבית) תוכנית פיתוח לאתר, אולם זו נדחתה בשנת 2018 לאחר הגשת התנגדויות התושבים וגורמים אחרים.
שלום עכשיו: "בפעם המי יודע כמה אנו מוצאים עצמנו מול החלטות של המנהל האזרחי שברשות השר סמוטריץ' אשר נועדו להרחיב ולהעמיק את הסיפוח. מתוכניות להרחבת התנחלויות, והכרזות חסרות תקדים על אדמות מדינה, המנהל עבר להשתלטות על אתרי מורשת ועכשיו ניכוס אתרי דת ויצירת מתיחות במקומות השלווים והרגועים ביותר בגדה המערבית. את הרעיונות המשיחיים של ממשלת ישראל היה צריך לעצור מזמן. בינתיים נראה שכל יום מסכן אותנו עוד יותר ויוצר את התנאים להפיכת סכסוך פוליטי למלחמת דת."
המשמעויות והסכנות של המהלך
יצירת תסיסה דתית מיותרת: במשך עשרות בשנים יהודים ומוסלמים מתפללים במתחמים נפרדים בשטח המסגד ועד כה לא היו תקריות חריגות או פגיעה ברגשות הדתיים של אחד הצדדים. הפקעת המתחם היא סימן מדאיג למגמה של הפקעות אתרי דת וקודש שיחריפו את המתיחות הדתית בנבי סמואל וברחבי הגדה בכלל.
הפרה של הסכמים בינלאומיים ושל הדין הבינלאומי: עד כה ישראל נמנעה מהפקעת אתרי דת מתוך הבנה שהאתרים בשטח כבוש הם חלקי מנכסי התרבות והמורשת של תושביו הפלסטינים. ההחלטה להפקיע אתרי דת, לצד תהליכי הפקעה של אתרי מורשת כדוגמת סבסטיה ואחרים, הוא המשך תהליך נישול ודחיקת הפלסטינים ממורשתם התרבותית והדתית והפרה של החוק הבינלאומי.
סכנת התלקחות של מלחמת דת: פגיעה במקום מקודש ליהודים, מוסלמים ונוצרים, עלולה לחזק את המרכיב הדתי שבסכסוך, ללבות את האש ולחזק את הקיצונים. ניהול האתר צריך להיעשות ברגישות ובמתינות ותוך הסכמות עם הווקף ועם הרשות הפלסטינית.
היעד הבא: הר הבית? בשנים האחרונות איפשרה הממשלה והמשטרה לפעילי מקדש קיצוניים, ולנציגם בממשלה, לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית וליצור פרובוקציות מתמשכות שהיו בין הגורמים המרכזיים למתקפת החמאס ב-7/10/23 (לפי מסמכים שחשף המודיעין .(אחד החששות שחוזרים ונשמעים בצד הפלסטיני הוא שישראל תרחיב את ההפקעות לאתרי דת נוספים ואולי גם להר הבית/חרם-א-שריף.
הפתרון: לא צריך להתערב ולהעמיק סכסוך במקום שאין כזה. יתרה מכך, רק הסכם עם הפלסטינים יאפשר פולחן דתי המכיר בצרכי בני כל הדתות.