טוען..

נתונים על מדיניות ישראל כלפי בניה פלסטינית באזור C

מתוך נייר עמדה של שלום עכשיו לקראת דיון בועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על מה שמכונה "השתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C ביהודה ושומרון באמצעות הסדר המקרקעין הפלסטיני". לקריאת הנייר המלא ראו כאן.

אוכלוסיה: בגדה המערבית מתגוררים כ-2.7 מיליון פלסטינים מתוכם, לפי הערכות, בין 150,000 ל-300,000 בשטח סי. שטח C מהווה כ-60% משטח הגדה המערבית, אך היכולת של פלסטינים לעשות שימוש באדמות אלה שואפת לאפס.

שטח: כ-66% משטח C נכלל באופן רשמי בתחום המועצות האזוריות הישראליות (כ-16% משטח C הוא בתחום שיפוט של התנחלויות ספיציפיות); כ-18% משטח C נחשב ע"י ישראל כ"שטחי אימונים צבאיים"; וקרוב ל-40% משטח C נחשב ע"י ישראל כ"אדמות מדינה" (הנתונים משכבות מידע גאוגרפיות של המינהל האזרחי). כל אדמות המדינה מוקצות באופן שיטתי לישראלים בלבד ולא לפלסטינים (99.76% הוקצו לישראלים).

תכנון, היתרים והריסות: מעט מאוד משטחי סי נותר לשימוש פלסטיני, אך גם במה שנותר ההגבלות הישראליות לא מאפשרות למעשה כל פיתוח.

מקור: נתוני המינהל האזרחי שנאספו ע"י www.bimkom.org

בשנים 2009 עד 2020 ניתנו לפלסטינים בסך הכל 66 היתרי בניה, בעוד שלישראלים ניתנו היתרים לכ-22,000 יחידות דיור. באותה תקופה הרסה ישראל כ-5,703 מבנים לפלסטינים.

מקור נתוני ההיתרים לפלסטינים הוא תשובות רשמיות של המינהל האזרחי שניתנו לעמותת במקום; מקור נתוני ההיתרים לישראלים הוא נתוני הלמ"ס על מספר התחלות בניה בהתנחלויות (המבוססים על היתרי הבניה ואינם כוללים בניה בלתי חוקית); נתוני ההריסות הם ממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, https://www.ochaopt.org/data/demolition.

נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, https://www.ochaopt.org/data/demolition

לצד הכמות האפסית של היתרי בניה, כמעט ולא מאשרים תכניות בניה לפלסטינים. בעוד שממשלות ישראל קידמו בשנים האחרונות תכניות לכ-5,000 יחידות דיור בשנה לפלסטינים אישרו תכניות בודדות בלבד.

מאז 1967הוקמו בשטחים למעלה מ – 250 נקודות יישוב עבור מתנחלים ו –  0 עבור האוכלוסייה הפלסטינית שמהווה רוב מוחץ של האוכלוסיה בשטחים. (העיר  רוואבי, להזכיר, נבנתה אחרי ששטחה הועבר לרשות הפלסטינית והם אלו שיזמו ובנו את העיר החדשה בעוד ישראל מערימה קשיים (כגון מניעת חיבור מים, אי מתן אישור לכביש גישה שחייב לעבור בשטח סי ועוד)..

מלבד מניעת היתרים ותכנון לישובים פלסטינים בתוך אזור סי, גם ישובים רבים באזורי A ו-B אשר גובלים באזור C, לא יכולים להתפתח. לקראת החתימה על הסכם הביניים (1995) על חלוקת שטחי הגדה המערבית סומנו הכפרים, העיירות והערים הפלסטיניות צמוד לקו בניה אחרון, כך שרבים מהם גובלים באזור סי ומאז 1995 לא יכלו להתפתח בעוד שהאוכלוסייה גדלה מאוד והצורך בבנייה ובתשתיות נעשה אקוטי. למעשה קרוב ל-60% מצווי ההריסה שניתנו לפלסטינים הוא במרחק של עד 500 מ' מגבול שטח B או A, כלומר בשוליים של השטחים שבשליטה פלסטינית (לפי ניתוח גאוגרפי של שכבת מידע של המינהל האזרחי).

בניה בלתי חוקית: בסוף שנת 2020 היו במאגר צווי ההריסה של המינהל האזרחי 19,844 צווים נגד בניה בלתי חוקית של פלסטינים, המונים כ-2,755,300 תושבים. באותו הזמן היו במאגר צווי ההריסה של המינהל האזרחי 8,967 צווי הריסה נגד בניה בלתי חוקית של מתנחלים, המונים כ-441,600 תושבים. כלומר המתנחלים בנו באופן לא חוקי פי 2.8 יותר מהפלסטינים ביחס לגודל האוכלוסיה. וראו לעיל את כמות ההיתרים והתכניות שמאושרות למתנחלים לעומת לפלסטינים.

חשוב להדגיש שכשהמערכת השלטונית שנכפתה על ציבור אחד ע"י מדינה אחרת, בלי לתת לו אפשרות להשתתף בקביעת החוקים, אוסרת למעשה על כל בניה, החוק אולי יכול להיחשב "חוקי" אבל מאבד מהתוקף המוסרי שלו. וכך, מאמצי "אכיפת החוק" הישראלים, הופכים לרדיפה ולנישול בלתי מוסריים.

האינטרס הישראלי באזור C

לפני שמתחילים בכלל לדון בנושא, צריך לשאול מהו האינטרס הישראלי בשטחי C. אין לישראל שום אינטרס, ביטחוני או לאומי או מדיני בגירוש ונישול של פלסטינים מאזור C. מדובר בשטחים מחוץ למדינת ישראל, שמוחזקים על ידינו בשלטון צבאי. האינטרס הישראלי החשוב ביותר הוא להבטיח ביטחון מתמשך לתושבי ישראל ולשמור על מעמדה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, כמדינה דמוקרטית וכמדינה שבה רווחת התושבים היא גבוהה. המשך השליטה בגדה המערבית ובשטח C פוגעת באופן ישיר באינטרסים הישראלים הללו לא רק בגלל הפגיעה בסיכוי לשלום אלא גם בגלל הפגיעה במעמד הבינלאומי של ישראל, הגברת השנאה והאלימות, והפגיעה בהצדקה המוסרית של דרכה המדינית של ישראל.

מעבר לכך, למדינת ישראל יש אינטרס דווקא בפיתוח פלסטיני בגדה המערבית ובשטח סי על מנת לאפשר לכלכלה הפלסטינית להתפתח. הגברת הלחץ והמצוקה הפלסטינית היא לא רק מעשה לא מוסרי אלא גם איום בטחוני על ישראל.