טוען..

הכנסת מקדמת את חוק סמכות רשות העתיקות בשטחי הגדה המערבית שמשמעו חוק סיפוח ופגיעה במחקר האקדמי בישראל

משמעות קבלת החוק בכנסת היא פגיעה אנושה ברשויות הממשלתיות הפועלות מכוח חוק בשטחי ישראל הריבונית (במקרה הזה רשות העתיקות), פגיעה בחופש ובמעמד המחקר האקדמאי בישראל, וסיפוח בכל מובן של שטחי הגדה המערבית לישראל

 

ביום רביעי, 27/11/24 תדון ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בתיקון לחוק רשות העתיקות– סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון, תשפ"ג 2023, של ח"כ עמית הלוי מהליכוד. הצעת החוק מבקשת להחיל את האחריות על אתרי העתיקות בשטחי הגדה המערבית על רשות העתיקות. כיום האחריות על העתיקות בשטחי הגדה נמצא בידי המנהל האזרחי והגוף האחראי על חפירות ארכאולוגיות, שמירה על עתיקות ומניעת פגיעה באתרים, הוא קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי.

  1. הפיכת רשות העתיקות למעורבת בכל בניה בשטחים

בשטחי הגדה המערבית ישנם אלפי אתרי עתיקות, הנמצאים בשטח של כל כפר או יישוב פלסטיני. למעשה, למעט אזורים במדבר, בהם אין אתרי עתיקות, בכל שטחי הגדה המערבית פרוסים אתרים ארכאולוגים. החלת סמכות רשות העתיקות בשטחי הגדה משמעותה, מעורבות בכל עבודות הבניה והפיתוח בשטחי C של הגדה המערבית. רשות העתיקות תצטרך לפקח ולאכוף מניעת הרס עתיקות על ידי מתנחלים ופלסטינים, לאשר כמעט כל תוכנית בניה או תשתית, מכוון שרובן בשטחים או בקרבת שטחים ארכאולוגים, ותתקשה מאוד לפעול תחת מערכת השלטון הצבאי מכוון שהיא גוף אזרחי- מקצועי.

2. פגיעה אנושה במעמד המקצועי של רשות העתיקות וחוקריה

העברת האחריות על החפירות הארכאולוגיות לגוף סטטוטורי ישראלי כמו רשות העתיקות תמתג את כל חוקרי רשות העתיקות, ארכאולוגים וחוקרים אחרים, כחלק ממפעל ההתנחלויות וחלק בלתי נפרד מהנעשה בשטחי הגדה. משמעותה הדבר, פגיעה חסרת תקדים במעמדם הבינלאומי של החוקרים הישראלים הפועלים ברשות העתיקות ופגיעה חסרת תקדים במעמדה המקצועי של רשות העתיקות כגוף האחראי על שמירת העתיקות בישראל. מכוון שהמחקר הארכאולוגי כולל מעורבות של חוקרים מתחומים אחרים כמו כימיה, בוטניקה, ביולוגיה, גאוגרפיה, ועוד, משמעות הדבר פגיעה חסרת תקדים במחקר האקדמי הישראלי והכתמתו כחלק בלתי נפרד ממפעל ההתנחלויות והשלטון הצבאי בשטחים.

3. אין קשר בין הצעת החוק לשמירה על מורשת יהודית

בהסברים להצעת החוק נטען שיש צורך לשמור על המורשת היהודית ולרשות הפלסטינית אין כל זיקה היסטורית לעתיקות, אולם גם כיום גוף ישראלי(קמ"ט ארכאולוגיה) שומר על העתיקות בשטחים. שרידי העבר כוללים שרידים מתקופות שונות, לרבות תקופות מוסלמיות, ישנם שרידים רבים שאינם יהודים או מוסלמים, אלא חלק מתולדות הארץ.

4. סיפוח לכל דבר

מכוון שהחוק הישראלי לא חל על הגדה המערבית והפעילות המשפטית מבוססת על צווים צבאיים שמוציא אלוף פיקוד מרכז, החלטת הכנסת לחוקק את חוק סמכות רשות העתיקות ביהודה ושומרון, היא הפיכה משפטית לנעשה בגדה המערבית וסיפוח השטחים. לא במקרה כל ממשלות ישראל הקפידו לשמור על מערכת החוקים כצווים צבאיים. שינוי המצב המשפטי משמעותו סיפוח ופגיעה משמעותית במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.

5. החוק הבינלאומי

חשוב לזכור שהחוק הבינלאומי נתן את דעתו בנושא האחריות על ארכאולוגיה בשטח כבוש ונקבע שאסור לגוף הכובש לבצע כל פעילות ארכאולוגית שאינה ישירות לטובת צרכי התושבים המקומיים, קרי הפלסטינים. העברת סמכויות לרשות העתיקות, משמעותו הפיכת הרשות למפרה בוטה וברורה של החוק הבינלאומי על ידי גוף המחקר הארכאולוגי המרכזי בישראל.

ישנם רבים בישראל ומחוצה לה הפועלים לפגוע ברשות העתיקות ובחוקריה, אולם מן הראוי שלפחות כנסת ישראל לא תוביל אותה לתהום ביודעין.