הקמת הרשות למורשת היא צעד הסיפוח המשמעותי ביותר של כנסת ישראל מאז סיפוח מזרח ירושלים בשנת 1967. החוק המוצע להקמת הרשות למורשת מפקיע את האחריות על הארכאולוגיה ואתרי העתיקות מהמנהל האזרחי לידי המשרד למורשת הישראלי. החוק עתיד לחול על כל שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, לרבות שטחי B ו A ומתעלם מהסכמי אוסלו.
במהלך חודש מאי ובשבוע הקרוב, ועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ צבי סוכות, דנה בהצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026. החוק נועד ליצור גוף סטטוטורי תחת משרד למורשת שיהיה אחראי על כל הבטי השמירה, חפירה, פיקוח, ושימור אתרי עתיקות בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. הרשות למורשת תהיה תחת סמכות השר למורשת ולא תחת המנהל האזרחי ומבטלת למעשה את הצורך בקמ"ט ארכאולוגיה – הגוף הארכאולוגי הנמצא תחת המנהל האזרחי ואחראי על כל הפעילות הארכאולוגית בשטחי C.
בכך החוק החדש יוצר לפחות שני תקדימים מרכזיים:
- סיפוח לכל דבר ועניין. העברת הפעילות מהמנהל האזרחי הפועל בשטחי הגדה וכפוף לצו הצבאי לגוף אזרחי הכפוף לחוק הישראלי. לכן זהו צעד סיפוחי לכל דבר.
- הכפפת החוק על כל שטחי הגדה המערבית ואולי בעתיד ברצועת עזה, משמעותה שהרשות יכולה לפעול גם בשטחי A ו B. לפי ההצעה הפעילות ברצועת עזה תהיה כפופה לצו צבאי אם וכאשר יונפק, אולם הכוונות הברורות הן, ביטול הסכמי אוסלו והפקעת הפעילות הארכאולוגית בשטחי A ו B מהרשות הפלסטינית.
בנוסף לחוק יש השפעה משמעותית על מעמד האדמות והתנהלות הרשויות בשטחי הגדה המערבית
1. סיפוח השטחים וביטול המנהל האזרחי: חוק רשות המורשת המוצע הוא סיפוח כל הפעילות הארכאולוגית בגדה המערבית. מכוון ששטחי הגדה המערבית אינם חלק מישראל, האחריות על ניהול חיי התושבים נמצאת בידי המנהל האזרחי הכפוף לצבא. הקמת רשות מורשת תחת אחריות ישירה של השר למורשת מוציאה את הטיפול בעתיקות מהמנהל האזרחי לשר ולמשרד למורשת. הליך דומה, אבל לא חריף באותה מידה, נעשה בשנת 2023, עם הקמת מנהלת ההתיישבות תחת משרד הביטחון ובאחריות ישירה של סמוטריץ' כשר נוסף במשרד הביטחון. במקרה של הרשות למורשת, הגוף החדש אינו יושב במשרד הביטחון אלא במשרד למורשת, ולכן אין גם מראית עין של קשר לשליטה הצבאית בגדה המערבית. בנוסף, רשות המורשת תפעל על פי חוק של הכנסת ולא על סמך הסכמים קואליציוניים, כפי שהיה במקרה של מנהלת ההתיישבות. בכך נפתח פתח להקמת מנהלות דומות לטיפול בענייני הגדה המערבית, עד כדי ייתור תפקיד המנהל האזרחי.
2. חשש להפקעת אדמות רחבה בשם העתיקות: המנהלת תפעל מכוח חוק המבוסס על חוק רשות העתיקות. החוק יקנה למנהלה, לכשתוקם, סמכויות לטפל בעתיקות, לבצע חפירות, לשמר ולפקח, וכן להכריז על אתרי עתיקות בשטחים. כיום האחריות על תחום העתיקות בשטחי הגדה המערבית מצויה בידי המנהל האזרחי, והגורם האחראי על חפירות ארכאולוגיות, שמירה על עתיקות ומניעת פגיעה באתרים הוא קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי. בשטחי A ו B הסמכות היא בידי רשות העתיקות של הרשות הפלסטינית. לרשות תהיה הסמכות להפקיע אדמה פרטית של אדם בשם ההגנה על העתיקות. הפקעת אתרי עתיקות נעשית גם כיום, תחת המנהל האזרחי ובשנה האחרונה הוצאו צווי הפקעה לאתר העתיקות בסבסטיה ובנבי סמואל. הצעת החוק תאפשר למתנחלים להשתלט על אתרים עתיקות ואדמות פלסטיניות בהיקף רחב יותר מהמקרים שראינו במהלך הממשלה הנוכחית.
3. רמה מקצועית נמוכה: בהשוואה לדרישות המקצועיות מחברי המועצה ברשות העתיקות לדרישות ברשות למורשת בשטחים המועמדים נדרשים לרמה מקצועית נמוכה מהנדרש בישראל. ברשות העתיקות לצד נציגי ממשלה, ישנם נציגי אוניברסיטאות, מוזיאון לעתיקות ויו"ר שהוא איש סגל בכיר הנבחר בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה. בהצעת החוק לרשות למורשת נדרש ניסיון משמעותי בעתיקות, היסטוריה, ארכאולוגיה או מורשת. כלומר ידע כללי שאינו מגובה בהשכלה אקדמאית מספיק כדי להיות ממונה למועצת הרשות למורשת. יהיה נציג אחד ממוסד אקדמי מוכר. ניתן להניח שיגיע מאוניברסיטת אריאל.
4. הניהול עובר למתנחלים: לצד אנשי המקצוע או בעלי הניסיון שיאיישו את מועצת הרשות למורשת, יהיו נציגי מועצות אזוריות בשטחים, כלומר נציגי המתנחלים ובנוסף נציג ציבור שימנה השר. הרכב המועצה מעיד על שליטה מוחלטת של השר והמתנחלים ברשות למורשת.
5. חשש למעורבות בהליכי הבניה בשטחי A ו B: במידה ויוחלט להחיל את החוק על כל שטחי הגדה המערבית, לרבו שטחי A ו B, הרשות למורשת תוכל למנוע בניה בשטחי A ו B בטענה לחשש מפגיעה בעתיקות. סמכות זו קיימת גם בידי רשות העתיקות הישראלית והפלסטינית, אולם הרשות למורשת היא גוף ישראלי שיוכל להתערב בכל בניה באתר עתיקות או בקרבתו. חשוב לזכור שכל הכפרים והערים הפלסטיניות בגדה המערבית בנויים לצד או על אתרי עתיקות מכוון שהתושבים ממשיכים רצף התיישבותי בין מאות ואלפי שנים ולכן, להחלטה כזו תהיה השפעה עצומה על אפשרויות הפיתוח והבניה של הפלסטינים.