בשבועות האחרונים החלה עמותת אלע"ד בהקמת מתחם קמפינג ביער השלום, וזאת למרות שבקשה להיתר בניה שהגישה בעבר להקמת אתר דומה נדחתה ע"י ועדת הערר שקבעה שכדי להקים מתחם כזה נדרשת תב"ע בתוקף. עמותת אלע"ד אכן הכינה תכנית (תב"ע מס' 590380) אבל התכנית טרם קודמה. בכל זאת בשבועות האחרונים החלו העבודות להקמת מתחם קמפינג בשטח.
בנוסף מסתבר שאת מתחם הקמפינג מבצעת עבור עמותת אלע"ד החברה הממשלתית לתיירות בסכום שנאמד בכ-3 מיליון ש"ח. בפרוטוקול סיור הקבלנים שנערך ב-4/9/18 במסגרת המכרז של החברה הממשלתית לתיירות נאמר כי: "כדי לזרז את הכניסה לעבודות עמותת אלע"ד נמצאת בתהליך הוצאת היתר חפירה מול העירייה" וכן "הודגש כי הפרויקט יימסר לעמותת אלע"ד". בדיקת שלום עכשיו באתר העירייה לא מצאה כל היתר בניה בשטח הקמפינג.
הקמת מתחם הקמפינג היא חלק ממערך שלם של פעילות שמפעילה עמותת אלע"ד באזור יער השלום, בין השכונות הפלסטיניות א-ת'ורי (אבו תור) וג'בל מוכבר. בשטחים שקיבלה מרשות מקרקעי ישראל ללא מכרז מפעילה העמותה סיורים, פעילויות ספורט, אירוח קבוצות ללינת לילה, הדרכות, סיורי סגוויי ועוד. בשנים האחרונות קיבלה העמותה היתרי בניה להקמת האומגה הארוכה בארץ של קרוב ל-800 מ', וכן להקמת מרכז מבקרים מפואר בצמוד לבתי שכונת ג'בל מוכבר בסמוך למטה האו"ם. היתרים אלה ניתנו תוך פרשנות שנויה במחלוקת של תכנית הבניה שבתוקף, ללא תכנית בניין עיר מפורטת, ללא דיון ציבורי וללא פרסום ומתן הזדמנות להגשת התנגדויות.
גופים ציבוריים וממשלתיים שונים מעורבים בקידום הפעולות של עמותת אלע"ד במימון, בהענקת היתרים, בהקצאת קרקעות ובכיפוף של כללי המינהל התקין. לא מדובר בפעילות תיירותית עסקית נייטרלית אלא בפעילות שנועדה לאפשר לעמותה להפוך למעצמה בתחום התיירות בירושלים, לשלוט ולנהל אתרים רבים הן מבחינת התכנים שמועברים בהם לציבור הרחב והן מבחינת עיצוב המרחב. הפעילות התיירותית של אלע"ד היא סוג של התנחלות תיירותית שנועדה להפוך את האזור לכמה שיותר "ישראלי", ולהקשות על כל הסכם עתידי של פשרה בירושלים, של שתי בירות לשתי מדינות.
שלום עכשיו: באופן שיטתי הממשלה נותנת לעמותת המתנחלים אלע"ד את הנכסים היקרים והרגישים ביותר של ישראל בירושלים, ומפקידה בידי קומץ אידיאולוגי את הניהול והפיתוח התיירותי וההתנחלותי באזור העיר העתיקה וסביבתה. העובדה שהדברים נעשים במחשכים הרחק מעיני הציבור, מאפשרת למתנחלים לקבוע עובדות בשטח עם השלכות מרחיקות לכת של פגיעה עמוקה ביכולת של ישראל להגיע להסכם שלום ולפשרה של שתי בירות של שתי מדינות בירושלים.
תמצית:
1. העסק הכלכלי-אידיאולוגי של עמותת אלע"ד ביער השלום – מסביבות שנת 2005 פועלת עמותת אלע"ד ביער השלום. לאחר שהשתלטה על מתחם בית היערן ביער, החלה להפעיל בו מרכז חינוכי אידיאולוגי לצד פעילויות תיירות, סיורים, אטרקציות ופעילויות ספורט. במתחם הקימה העמותה מבנים לא חוקיים והיא מארחת בהם קבוצות, ואף מאפשרת לינת לילה עבור מכינות קדם צבאיות וקבוצות אחרות שעוברות אצלה "סדרת חינוך" אידיאולוגית תיירותית.
2. היתר בניה לאומגה – עיריית ירושלים אישרה לאלע"ד פרוייקט תיירותי שאפתני שצפוי להיות מקור הכנסה אדיר עבורה של אומגה באורך כ-800 מ' מהקצה המזרחי של טיילת שרובר (סמוך לבתי ג'בל מוכבר ולמטה האו"ם), למתחם בית היערן ביער השלום. היתר הבניה ניתן במחטף, ללא פרסום או דיון ציבורי, ללא תב"ע מיוחדת אלא תחת התירוץ של "מתקני ספורט" שמותרים לפי תכנית מס' עמ/9 שנועדה לשמר את אגן העיר העתיקה.
3. היתר בניה למרכז מבקרים – עמותת אלע"ד רכשה מבנה הרוס בצמוד לשכונת אלפארוק בג'בל מוכבר, מתחת למטה האו"ם בארמון הנציב ("בית שץ"), והצליחה לקבל מעיריית ירושלים היתר בניה לבניה מחדש של המבנה, לתוספת קומה ושטחים, להקמת חצר גדולה ומרכז מבקרים מפואר. גם מרכז המבקרים הזה, כמו האומגה, אושר ללא תכנית בניה מפורטת חדשה, אלא בהיתר בניה ללא דיון ציבורי, ללא פרסום תחת התירוץ של "חיפוי אבן" למבנה קיים.
4. הקצאת 43,185,000 ₪ מכספי ציבור לבניית מרכז מבקרים בבית שץ בבעלות הפרטית של עמותת אלע"ד. עמותת אלע"ד מצדה תשקיע בפרוייקט 3,185,000 ₪ בלבד (פחות מ-7% מהפרוייקט).
הדמיה של מרכז המבקרים בבית שץ, מתוך מצגת של החברה הממשלתית לתיירות
5. הכשרה של בניה בלתי חוקית והעלמת עין מהמשך השימוש בבניה לא חוקית – עיריית ירושלים הוציאה צווי הריסה למבנים הלא חוקיים שהקימה עמותת אלע"ד ביער השלום, אך כשבועיים לפני המועד שיועד להריסה, נתנה הועדה המקומית של עיריית ירושלים היתר בניה להכשרת המבנים. ערר שהגישה שלום עכשיו וחברי מועצת העיר מטעם מרצ, לורה ורטון ופפה אללו, הביא לביטול ההיתר. עמותת אלע"ד נאלצה לבצע שינויים בייעודי המבנים ולהרוס חלק מהם. ועדת הערר, כמו גם הועדה המקומית, קבעו במפורש שמבנה הפעילות הגדול שמשמש את העמותה לארועים ולמעין אתר קמפינג לאירוח קבוצות ללינת לילה צריך להיהרס ואסור להפעילו בשטח. אך למרות זאת העמותה ממשיכה להפעיל את פעילותה במבנה הלא חוקי והעירייה לא אוכפת את החוק.
6. הקצאת קרקעות לעמותת אלע"ד בלי מכרז – רשות מקרקעי ישראל הקצתה לעמותת אלע"ד 15 דונם ביער השלום, ללא מכרז ובתמורה נמוכה, בתירוץ שהעמותה כבר מפעילה במקום פעילות תיירותית (למרות שהעמותה השתלטה על המקום ללא כל חוזה עם רשות מקרקעי ישראל). גם את השטח הסמוך לבית שץ קיבלה עמותת אלע"ד מרשות מקרקעי ישראל ללא מכרז. התנועה לחופש המידע ניסתה לקבל מידע נוסף על נסיבות הקצאת השטחים הללו לעמותה, וכן על מקומות נוספים שבהם הוקצו לעמותה שטחים, אך עמותת אלע"ד עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה למנוע את הפרסום.
לקריאת הדוח המלא (pdf) – לחצו כאן
פרק 1 – עמותת אלע"ד ביער השלום
המיקום: יער השלום נושק בקצהו האחד לבתי השכונה הפלסטינית אבו-תור, ובקצהו השני לשכונת ג'בל מוכבר במזרח ירושלים במרחק כשני ק"מ מהעיר העתיקה. מדובר באזור שנוי במחלוקת, על קו התפר שבין ירושלים המערבית לבין מזרח ירושלים. הפעילות שמקיימת אלע"ד ביער השלום מאפשרת לה שליטה באתרים אסטרטגיים ובתכנים שמועברים בהם, והיא מהווה סוג של התנחלות תיירותית שנועדה להקשות על כל הסכם עתידי של פשרה בירושלים, של שתי בירות לשתי מדינות.
א. 2004 – 2005: עמותת אלע"ד משתלטת על בית היערן על חשבון עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים
הקרקע של יער השלום הופקעה ע"י שר האוצר בשנת 1970 כחלק מסדרת הפקעות שטחים על קו התפר בירושלים אחרי 1967. הקרקע היא בבעלות רשות מקרקעי ישראל אך מכיוון שמדובר ביער, הוא מנוהל ע"י הקרן הקיימת לישראל. ברשות הקק"ל יש מבנה אבן בתוך היער ששימש את קק"ל כמחסנים לצורך תחזוקת היער.
בשנת 2004 פנתה לקק"ל עמותת "הדביר החדש" שמטפלת באנשים עם צרכים מיוחדים, בבקשה להקים במבנה שביער בית ספר עבור הילדים. במקביל, נכנסה עמותת אלע"ד למבנה והתחילה לפעול בו ללא חוזה חתום עם קק"ל או עם מינהל מקרקעי ישראל.
ב-12/7/04 נחתם חוזה הרשאה בין קק"ל לבין עמותת הדביר החדש, לפיו אם העמותה תכין תכנית להפיכת המבנה לבית הספר ותקבל את האישורים הנדרשים, כולל חוזה הקצאה ממינהל מקרקעי ישראל בתוך חצי שנה – היא תקבל את המתחם. אך בינתיים עמותת אלע"ד תוכל להמשיך להשתמש בשטח.
לפי עדות יו"ר עמותת הדביר החדש לשלום עכשיו, עמותת אלע"ד שהשתלטה על הנכס, לא נתנה לה לבקר בבניין עם מודד כדי להכין את התכניות הנדרשות, ולא נתנה לה להיכנס עם תורמים – כך שהיא לא הצליחה להכין את התכניות בזמן. מינהל מקרקעי ישראל דרש מפת מדידה של המתחם כדי להעלות את ההרשאה לדיון במועצת ממ"י, אך עמותת הדביר החדש לא יכלה לספק אותה בגלל עמותת אלע"ד.
בינתיים פעלה עמותת אלע"ד ביער בהסכמה בע"פ עם קק"ל, והקימה בו מבנים לא חוקיים ללא היתרים וללא הרשאה לקרקע. התמורה "ששילמה" אלע"ד לקק"ל היתה שהיא לקחה על עצמה את השמירה ביער. בעוד שעמותת הדביר החדש פעלה לפי הספר, עם הסכמים בכתב, וניסתה לקבל חוזה הרשאה מסודר ממינהל מקרקעי ישראל, עמותת אלע"ד השתלטה על הנכס ללא כל אישור רשמי בכתב, ללא הרשאה ממינהל מקרקעי ישראל, הקימה בו מבנים לא חוקיים והגיעה להסכמה עם קק"ל שהיא מורשית להיות בנכס בתמורה לשמירה על היער. הקק"ל, שאמורה לנהל את היערות ולשמור עליהם, איפשרה לעמותה הכוחנית להישאר בשטח ואף לבנות מבנים בלתי חוקיים ביער, ולעשות בהם שימושים משרדיים ואחרים.
בסופו של דבר, נאלצה עמותת הדביר החדש לוותר על החלום להקים בית ספר במתחם שהתאים לה ולצרכים המיוחדים של ילדיה. קק"ל הפנתה לה עורף וסירבה לחדש את החוזה, ושלחה אותה לנסות לקבל הסכמה מעמותת אלע"ד שתרשה לה להשתמש בנכס, דבר שלא עלה יפה.
להרחבה נוספת ראו: עמותת ימין לא מפנה שטח שיועד למפגרים, הארץ, 14/1/08.
ב. 2009 – 2012 – צווי הריסה נגד המבנים הלא חוקיים של אלע"ד ביער השלום
בתחילה, סייעה קק"ל לאלע"ד להתבסס ביער השלום. כך למשל, לטענת קק"ל כפי שעולה מתשובת שר השיכון לשאילתא של ח"כ שלי יחימוביץ מ-16/4/08, לא היה צורך באישור של מינהל מקרקעי ישראל או בהרשאה ממנו משום שהפעילות של אלע"ד עולה בקנה אחד עם מטרת היער ובסמכות קק"ל להרשות את השימוש הזה. אלא שעמותת אלע"ד הקימה כמה מבנים לא חוקיים ביער, והפכה אותו למתחם תיירותי ולוגיסטי עבור פעילויות שונות. בין השאר הופעלו בה משרדים של העמותה, מחסנים, אוהל ארועים גדול, ואף מתחם לסינון עפר מחפירות ארכיאולוגיות. כל השימושים הללו אינם שימושים הקשורים ביער.
בשנת 2009 פנה חבר מועצת העיר מטעם מרצ, פפה אללו, ליועץ המשפטי לעירייה בעניין המבנים הלא חוקיים של אלע"ד ביער השלום. בעקבות הפניה, הוצאו צווי הריסה לכל המבנים, ונפתח תיק בבית המשפט לעניינים מקומיים. בית המשפט קבע כי על עמותת אלע"ד להרוס את כל המבנים, אך נתן לעמותה שהות של שנה, עד מארס 2013, לנסות ולקבל היתרי בניה.
כדי להגיש בקשה להיתר בניה, נדרשה עמותת אלע"ד להוכיח שיש לה זיקה כלשהי לקרקע, ולכן עלה מבחינתה הצורך להשיג חוזה הרשאה ממינהל מקרקעי ישראל. זה היה ככל הנראה הרקע להקצאת הקרקע ב-2013, כפי שנראה להלן.
במאמר מוסגר נציין שעיריית ירושלים מיהרה לתת לאלע"ד היתרי בנייה, למבנים הלא חוקיים למרות שהם עמדו בסתירה לשימושים המותרים לפי התב"ע שבתוקף. באותה הזדמנות נתנה העירייה גם היתר בניה להקמת מתחם קמפינג ולינת שטח שעמותת אלע"ד ביקשה להקים. עררים שהגישו שלום עכשיו וחברי מועצת העיר מטעם מרצ, פפה אללו ולורה ורטון, הביאו לביטול ההיתרים ע"י ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה.
אך כשהתקרב מועד ההריסה, התגייסה קק"ל להציל את הפרוייקט של אלע"ד, והגישה בקשה חדשה להיתר בניה. הפעם הקפידו להתאים את השימושים המבוקשים לכל המבנים למטרות היער (בוטל השימוש כמשרדים, אוהל הארועים יועד להריסה). עיריית ירושלים אישרה את המבנים הלא חוקיים והם קיבלו היתר בניה חוקי.
את מתחם הקמפינג ולינת השטח נאלצה עמותת אלע"ד לקדם בדרך הרגילה של הכנת תכנית מפורטת והעמדתה לבחינת וועדות התכנון המוסמכות. בינואר 2018 נפתח תיק תב"ע מס' 590380 בשם עמותת אלע"ד להקמת מתחם הקמפינג ביער השלום.
אך בפועל, המשיכה העמותה להפעיל את אוהל הארועים הגדול, ואף השתמשה בו לצורך לינת שטח, דבר שנאסר במפורש בהחלטת ועדת הערר.
ג. 2013 – הקצאה בדיעבד של הקרקע לאלע"ד ללא מכרז
ב-22/5/2013 נחתם חוזה הרשאה לתכנון בין רשות מקרקע ישראל לבין אלע"ד ל-15 דונם ביער השלום, לשלוש שנים ללא תמורה. כשבוע לאחר מכן נחתם חוזה לשימוש זמני (לשבע שנים, ככל הנראה גם רטרואקטיבית על השנים שבהן פעלה העמותה ללא חוזה) ב-8 דונמים מתוך ה-15.
ב-28/7/16 נחתם חוזה הרשאה למיזם תיירותי לפעילות אתגרית בשטח של 8 דונם לתשע שנים נוספות, בתמורה ל-150,414.24 ₪. בנוסף נדרש תשלום רטרואקטיבי על שלוש שנות הרשאה קודמת בסך 86,083.35.
לאחר מכן ב-9/8/16 נחתם חוזה הרשאה לפעילות אתגרית ולינת שטח בשטח של 7 דונם ל-12 שנים בתמורה ל-174,012.46 ₪.
החוזים הללו לא פורסמו ברבים, וגם דבר ההקצאה נשאר חסוי. בנובמבר 2017 הגישה התנועה לחופש המידע בקשה מרשות מקרקעי ישראל לקבל מידע על החוזים שניתנו לאלע"ד ביער השלום וכן על נסיבות הקצאת הקרקע. התשובה שניתנה בסופו של דבר ע"י רמ"י היתה חלקית בלבד אבל ניתן היה להבין ממנה את היקף הקומבינה שנעשתה כדי לאפשר לאלע"ד שימוש בנכסי ציבור.
לפי תשובת רמ"י הקרקע הוקצתה לעמותת אלע"ד ללא מכרז תוך שימוש בתקנה 25(14) לתקנות חובת המכרזים שקובעת שניתן להקצות קרקע ללא מכרז "להקמת מיזם תיירותי ייחודי שאינו מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובתנאי ששר התיירות, או מי שהוא הסמיכו, אישר כי הקצאת המקרקעין ללא מכרז חיונית להצלחתו של המיזם".
רמ"י לא נתנו את המסמכים על נסיבות ההחלטה של ועדת ממ"י-תיירות, והפנו למשרד התיירות. בתשובה (הכמעט מלאה) של משרד התיירות לבקשת התנועה לחופש המידע, ניתן סדר היום של ועדת ממ"י-תיירות והחלטתה (ללא הפרוטוקול) וכן מכתב ההמלצה של משרד התיירות (מכתב המלצה נוסף ממשרד התיירות ניתן גם ב-2013).
הסתבר שב-3/6/15 התכנסה ועדת ממ"י-תיירות (ועדה משותפת לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד התיירות) ואישרה את הקצאת הקרקע לאלע"ד ללא מכרז. חמישה חודשים אחר כך, בנובמבר 2015, הגיעה המלצת מנכ"ל משרד התיירות להקצות את הקרקע. מנוסח ההמלצה קשה לדעת מדוע נדרשת דווקא הקצאה ללא מכרז ומדוע היא "חיונית להצלחתו של המיזם". יתר על כן, למרות שהתקנה קובעת במפורש שהיא לא חלה על מיזם מלונאי, בהרשאה שקיבלה עמותת אלע"ד ניתן לה לתכנן ולהקים מתחם בנוי של קמפינג ולינת שטח הכולל מבנים למגורים, מקלחות ושירותים, שניתן לראות בו מיזם מלונאי לכל דבר.
בכל אופן, בדרך הזו הצליחו רמ"י ומשרד התיירות למצוא את הפירצה בחוק לפיה ניתן לתת את הקרקע הציבורית לגוף פרטי ללא מכרז, ללא פרסום וללא דיון ציבורי.
ד. התירוץ להקצאה ללא מכרז: אלע"ד כבר נמצאים שם
המידע החלקי שהתקבל מהרשויות חושף רק טפח מהאופן שבו קיבלה עמותת אלע"ד את השטח. עם זאת, מההחלטה של ועדת ממ"י-תיירות מ-3/6/15 עולה כי עמותת אלע"ד כבר קיבלה הרשאה במתחם עוד בשנת 2013, וכי בפני ועדת ממ"י-תיירות שאישרה את ההקצאה ב-2015 הוצג המצב לפיו עמותת אלע"ד כבר פועלת באזור יער השלום ואף במתחם עצמו שאותו היא מבקשת לקבל:
1. אלע"ד מנהלת את אמת המים החשמונאית – לפי הנאמר בהחלטה של הועדה, עמותת אלע"ד "מפעילה בסמוך ליער השלום את אמת המים החשמונאית אשר הוחכרה לעמותה ל-49 שנה" והיא מבקשת להרחיב את פעילותה ואת מגוון הפעילויות המוצע לציבור הרחב, ולכן היא מבקשת את ההקצאה ביער השלום. מידע דומה עמד גם ביסוד החלטת הועדה לבדיקת תכניות מ-11/8/11.
יש לציין שאמת המים החשמונאית נמצאת במרחק של כק"מ אחד מיער השלום, ולא מדובר בנכס צמוד או קרוב. יתר על כן, המידע שהתקבל לא מסביר איך קרה שעמותת אלע"ד קיבלה את ניהול אמת המים החשמונאית, שהיתה אתר פתוח ללא תשלום עד סביבות שנת 2005, והפכה לאתר סגור שהכניסה אליו היא בתיאום עם עמותת אלע"ד ובתשלום לה, בלי מכרז.
ביולי 2018 בתשובה לבקשת חופש מידע נוספת בדבר נסיבות הקצאת אמת המים החשמונאית הצהיר רמ"י כי: "לא אותר כל חוזה חכירה עם עמותת אלע"ד הנוגע עם המקרקעין מושא הבקשה". ייתכן שלמרות זאת יש לעמותת אלע"ד חוזה הרשאה בשטח שניתן לה בפטור ממכרז. רמ"י פנתה לעמותת אלע"ד לפני שהעבירה מידע נוסף על ההתקשרות עם אלע"ד בהתאם לחוק חופש המידע, אך אלע"ד דרשה שהמידע לא יועבר.
יש לציין שבעקבות התשובה הזאת הוגשה בקשה נוספת, לקבל את כל חוזי ההקצאה של רמ"י עם עמותת אלע"ד אך עמותת אלע"ד הגישה עתירה מנהלית בדרישה שלא למסור את המידע, ואף ביקשה כי הדיון בה יתקיים בדלתיים סגורות. לכן, נכון לכתיבת שורות אלה אין לנו מידע של ממש על ההליך.
2. אלע"ד כבר פועלת במתחם עצמו ללא הרשאה – בנוסף עולה מההחלטה של ועדת ממ"י-תיירות, שעמותת אלע"ד קיבלה הרשאה לשימוש במתחם של 8 דונם ביער השלום לשבע שנים עוד ב-2013, משום שהיא כבר מקיימת בו פעילות "בכפוף להרשאה לשימוש מקק"ל", ובנוסף הוקצו לה ב-2013 שבעה דונמים נוספים לשלוש שנים לתכנון מתחם לינה וקמפינג.
לפי ההחלטה, ההרשאה ניתנה ב-2013 "לצורך הסדרת המיזם התיירותי הקיים והמוצע". כלומר, לא רק שאלע"ד פעלה במתחם ללא הרשאה, היא גם קיבלה על כך "פרס" של הרשאה מסודרת לשנים ארוכות בסכום נמוך (86,083.35 ₪ רטרואקטיבית על שלוש שנים, וכן 150,414.24 לתשע שנים נוספות. חוזה נוסף לשימוש זמני מ-29/5/13 לא נחשף ולכן אין לנו מידע אם היתה תמורה נוספת).
פלאייר של עמותת אלע"ד על יער השלום. פורסם באתר האינטרנט של אלע"ד, 2018.
פרק 2 – אמת המים החשמונאית ובית שץ בג'בל מוכבר
הקצאה ללא מכרז; היתר בניה במקום תכנית בניה; מימון של 43 מיליון ש"ח!
א. אמת המים החשמונאית היא כינוי למנהרה תת קרקעית שמהווה חלק ממפעל מים קדום מתקופת בית שני שהוביל מים לירושלים ממעיינות מדרום לבית לחם. במשך שנים היה ניתן לבקר במנהרה ללא תשלום וללא תיאום בקצה הדרומי שלה בשכונת ארמון הנציב. המנהרה היתה חסומה במפולת והיה ניתן להיכנס עד לחסימה ולחזור. בסביבות שנת 2005 נפרצה החסימה כך שניתן לעבור במנהרה מהקצה הדרומי עד לקצה הצפוני בשכונת אלפארוק בג'בל מוכבר, אך במקביל נסגרו הכניסות למנהרה והיא הפכה לאתר סגור שהכניסה אליו היא בתיאום ובתשלום לעמותת אלע"ד.
איך קיבלה עמותת אלע"ד את ניהול אמת המים החשמונאית? האם הדבר נעשה במכרז ומהן הזכויות של העמותה? לא הצלחנו לברר. בקשה לפי חוק חופש המידע שהגישה התנועה לחופש המידע לרשות מקרקעי ישראל נענתה בלקוניות ולפיה לא היה מכרז. בעקבות הבקשה דרשה עמותת אלע"ד שהמידע לא יימסר לתנועה לחופש המידע והגישה עתירה לבית המשפט המחוזי שמתנהלת בדלתיים סגורות לפי דרישתה.
כאמור, העובדה שעמותת אלע"ד מנהלת את אמת המים החשמונאית היוותה תירוץ לתת לה את הקרקע ביער השלום ללא מכרז.
מיקום בית שץ ואמת המים החשמונאית, 2010
ב. בית שץ – בית שץ הוא כינוי למבנה הרוס ששוכן בשולי שכונת אלפארוק בג'בל מוכבר, מתחת למטה האו"ם בארמון הנציב וסמוך לקצה המזרחי של טיילת שרובר. עמותת אלע"ד רכשה את המבנה והחלה לתכנן בו מרכז מבקרים (ואף החלה בעבודות בשטח שהופסקו ע"י העירייה בצו הפסקת עבודה). על מנת להימנע מההליך התכנוני של הכנת תב"ע, פרסומה, שמיעת התנגדויות וכו', החליטה העירייה לאפשר את בניית מרכז המבקרים בתירוץ של "חיפוי אבן" למבנה קיים במסגרת שיפורים סניטריים שמותרים באזור לפי התכנית שבתוקף (עמ/9), וזאת בהליך של היתר בנייה שלא דורש פרסום, התנגדויות או כל דיון ציבורי.
במאי 2009 כתב היועמ"ש של העירייה, יוסי חביליו, כי מכיוון שמדובר בייעוד לתיירות, ומכיוון שאין כל מגורים במבנה לא ניתן לאשר את הפרוייקט כ"שיפורים סניטריים" שאמורים להיות למגורים בלבד. לימים אחרי שעזב חביליו את תפקידו, אישרו הגורמים השונים בעירייה את היתר הבניה, והחל הליך אינטסיבי של תכנון מרכז המבקרים.
בית שץ כיום (2013)
מודל מרכז המבקרים בבית שץ, מהמצגת של החברה הממשלתית לתיירות
ג. מפרוייקט של 14 מיליון ₪ לפרוייקט של 46 מיליון ₪
בשנת 2013 אישרה עיריית ירושלים תקציב בלתי רגיל (תב"ר 1-82-70-233-5) "תצפית בית שץ" בסך 2,000,000 ₪. לפי פרטי התב"ר העלות הכוללת של הפרוייקט היא כ-14,000,000 ₪ במימון של משרד התיירות (2 מיליון ₪), קק"ל (10 מיליון ₪) ו-2 מיליון מעיריית ירושלים.
בשנת 2015 אישרה העירייה תוספת של 2 מיליון נוספים לתב"ר עבור בית שץ, והפעם עלות הפרוייקט הוערכה ב-18,000,000 ₪ עם תוספת של 2 מיליון גם ממשרד התיירות.
בשנת 2019 אישרה העירייה תוספת של עוד 2 מיליון ₪ והסתבר שהעלות הכוללת של הפרויקט הגיעה ל-46,370,000 ₪ (!). לא עוד אלא שהסתבר שהרשויות השונות מממנות 93% מהפרוייקט, ועמותת אלע"ד, שהיא עמותה פרטית שאמורה ליהנות מהמבנה, להקים בו מסעדה ופעילות תיירותית עסקית ואידיאולוגית, תשקיע בפרוייקט רק 3.185 מיליון ₪, בעוד שכספי הציבור יעלו על 43,000,000 ₪.
תקציב בית שץ 2019, 46 מיליון ש"ח.
חברת מועצת העיר מטעם מרצ, ד"ר לורה ורטון, פנתה ב-6/3/19 בעניין הזה למבקר המדינה:
"מדובר בסך הכל בבניין מרכזי שמתוכנן לעבור שיפוץ יחד עם מבנים משניים שסך השטח הבנוי יעמוד על כ-1,000 מ"ר. אולם תקציב התכנית שהוצג הוא של 46,370,000 ₪. לא ברור לי איך ניתן להוציא סכום כזה על מבנים בגודל כזה. מדהים לא פחות שיותר מ93% מהפרויקט יגיע ממקורות ממשלתיים, בעיקר ממשרד התיירות, ואילו העמותה עצמה תעמיד רק 3,185,000 ₪ לטובת הפרויקט, פחות מ-7%.
מדובר בעסק מסחרי ויש תחנת כירטוס בכניסה למתחם. במתחם יהיו מסעדה, קיוסק וחנות. בנוסף, על פי דברי ההסבר, ניתן יהיה לשכור אופניים חשמליים, סגוואי, או לצאת מנקודת שילוח של אומגה לעבר ליער השלום לכיוון של שכונת סילוואן. כל אלה יהפכו את היער והאזור כולו ללונה פארק שיכרסם בשטח של היער עצמו אך בעיקר יהוו מקור הכנסה נאה לעמותת אלע"ד.
… לא יצא מכרז וכלל לא ברור על איזה בסיס הוחלט לתת מתנה כל כך גדולה לעמותה. רשויות מקומיות מקיימות ועדות תמיכות על פי קריטריונים מחמירים לעמותות, בדרך כלל בסכומים קטנים. דרך נוספת לתמוך בפעילות בעמותות היא בנוהל מאוד ברור של "פעולות משותפות", כאשר עמותה אמורה לתת לכל הפחות 50% מימון".
ד. האומגה הארוכה בישראל
בפברואר 2018 פירסם ניר חסון בעיתון הארץ ידיעה לפיה עמותת אלע"ד קיבלה מהעירייה היתר בניה להקמת האומגה הארוכה בישראל, מעל מזרח ירושלים ביער השלום. ההיתר ניתן ללא פירסום וללא אפשרות להגשת התנגדויות בהליך של היתר בניה (בניגוד להליך תכנון מפורט). בעקבות הפרסום, הודיעה הקק"ל, שמנהלת את יער השלום, כי היא מתנגדת להוצאת ההיתר, וכי הליך הוצאת ההיתר היה פסול.
אומגה כזאת, אם תוקם, צפויה להניב לעמותת אלע"ד הכנסות אדירות, זאת בנוסף לעסק הכלכלי שהיא מפעילה זה שנים ביער השלום. ביער השלום היא מקיימת כאמור פעילות חינוכית תיירותית אידיאולוגית עם אטרקציות מגוונות של פעילות אתגרית, סאגווי, פיינטבול, משחקי ניווט, ימי כיף, קבלות פנים ועוד.
ב-25/3/19 דנה הועדה המחוזית לתכנון ובניה בבקשה לגרוע את יער השלום מתכנית הארצית ליערות (תמ"א 22). משמעות הדבר היא שהקק"ל תפסיק לנהל את היער והוא יעבור לאחריות עיריית ירושלים. כך ניתן יהיה להתיר את הבקשות של עמותת אלע"ד לפעילויות השונות, בין השאר למתקן האומגה. נציג משרד התחבורה התנגד ואמר: אומגה אינה שימוש ציבורי, זה שימוש מסחרי. זה לא יופעל ע"י העירייה או תנועת נוער, רק זו סיבה שלא לאשר את התכנית.