מאז 7 באוקטובר עלתה באופן משמעותי המתיחות בין ישראל והפלסטינים בכל הארץ. בירושלים המתיחות הרבה מורגשת באופן יומיומי והצעדים שנוקטת הממשלה כלפי הפלסטינים מביאים את ירושלים אל סף פיצוץ. לפי נתונים של הרשות הפלסטינית, מאז 7 באוקטובר נהרגו בירושלים 49 פלסטינים ו-156 נפצעו (חלקם במהלך ביצוע פיגוע נגד ישראלים), 990 תושבים פלסטינים נלקחו למעצר. לפי הנתונים של עיר עמים העירייה ביצעה למעלה מ-94 הריסות בהן נהרסו לפחות 63 בתי מגורים. המשטרה מטילה הגבלות על כניסת מוסלמים להר הבית/חרם א-שריף, ובכל יום שישי היא מפזרת בכוח את המתפללים המוסלמים שמתקבצים להתפלל ברחובות המובילים לעיר העתיקה.
בשבועות האחרונים ככל שמתקרב חודש הרמדאן וככל שמתקרבות הבחירות המוניציפאליות, מורגשת עליה במהלכים של העירייה והממשלה שמוסיפים למתיחות בירושלים. את חלק מהמהלכים ניתן להסביר על רקע המצב הפוליטי הארצי בישראל ועל רקע הבחירות המונציפאליות.
הר הבית/חרם א-שריף
ביום ראשון, 18/2/24, קיים רה"מ התייעצות עם שרים בכירים וראשי מערכת הביטחון בשאלת ההיערכות לתפילות המוסלמים בהר הבית/חרם א-שריף במהלך הרמדאן שיחל בסביבות 11 במארס. לפי הפרסומים, ראשי השב"כ וצה"ל סבורים שעל מנת למנוע הסלמה והתפרצות של אלימות יש לאפשר עד כמה שניתן כניסה חופשית של מתפללים במהלך הרמדאן. לעומתם, ראשי המשטרה, שמשרתים בשנה האחרונה תחת השר בן גביר, סבורים כי יש להטיל מגבלות על כניסת מתפללים, כולל על אזרחים ישראלים מוסלמים. מיד בתום ההתייעצות פורסמו ידיעות (שהודלפו ככל הנראה ע"י גורמים בלשכת השר איתמר בן גביר) לפיהן ראש הממשלה קיבל את עמדת המשטרה להטיל מגבלות, אך לצדן פורסמו גם ידיעות לפיהן החלטה עדיין לא התקבלה והיא תתקבל בסמוך לתחילת הרמדאן. הפרסומים הסותרים הללו מעידים עד כמה נתפסת ההחלטה, לפחות בעיני הפוליטיקאים שהדליפו את המידע, כשאלה פוליטית ולא כשאלה בטחונית. עצם ההדלפה על קיום מחלוקת הופכת את הנושא לשאלה במחלוקת פוליטית ומגדילה את הלחצים מצד האגפים הימניים בקואליציה להטיל הגבלות על התפילות ברמדאן.
הנסיון של השנים האחרונות מראה כי דווקא הטלת מגבלות הובילה במקרים רבים להתלקחות. הר הבית/חרם א-שריף הוא סמל פלסטיני דתי ולאומי שעיני כל הפלסטינים נשואות אליו באופן יומיומי, והם עוקבים בדריכות אחר מספר היהודים שעולים לביקורים המאורגנים בו, בעוד אלפי פלסטינים מנועים מלהיכנס אליו. לא בכדי קראו אנשי החמאס למתקפה ב-7 באוקטובר "מבול אלאקצא".
נדמה שנתניהו מכיר היטב את פוטנציאל ההתלקחות שבהצבת מגבלות בחודש הרמדאן. כשהיה נתניהו ראש ממשלה בשנת 1996, הוה החליט לפתוח פתח יציאה ממנהרות הכותל, מה שהביא להתלקחות "אינתיפאדת המנהרות" ולהרג של עשרות ישראלים ופלסטינים. הניסיון של ממשלת נתניהו להציב מגנומטרים בכניסות למתחם בשנת 2017, הביא את המצב להיות על סף עימות אזורי.
ההקשר המוניציפאלי:
העיסוק בתפילה בהר הבית בתקופה מתוחה זו היא סוגיה פוליטית-מדינית, אולם יתכן מאוד שיש לה גם היבט פוליטי-מוניציפלי. ביום שלישי 27.2.24 יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות כולל לעיריית ירושלים. באופן היסטורי, הפלסטינים, תושבי מזרח ירושלים נמנעים מהצבעה לראשות ולמועצת העיריה והמאבק הוא על הקול של הציבור הישראלי-יהודי בירושלים. בחירתו של משה לאון לראשות העיירה נראית מובטחת, אולם במאבק על חברי המועצה התחרות גדולה. מתוך 31 חברי מועצה, ההנחה היא שהמפלגות החרדיות יקבלו כמחצית מהקולות. משמעות הדבר שהמפלגות החילוניות והדתיות מתחרות על כ 15 מנדטים. בבחירות הקרובות ישנן לפחות ארבעה מפלגות ימניות מובהקות: הליכוד, המפד"ל – הציונות הדתית, ירושלים בנעם, ומאוחדים עם אריה קינג. גם מפלגתו של משה לאון 'ירושלים אחת' לא מוותרת על הקול הימני. שלוש מהמפלגות הימניות מזוהות עם הימין הקיצוני. מאוחדים נתמכת על ידי בן גביר, ירושלים בנעם, היא חלק ממפלגת נעם והמפד"ל שנתמכת על ידי מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ'.
ניתן להעריך בזהירות, שההחלטות הפוליטיות במזרח ירושלים קשורות גם למאבק העירוני שיוכרע בעוד כשבוע. במצב של ריבוי מפלגות עם מצע דומה, כל צד רוצה להראות הישגים ומאבק כנגד עליית מוסלמים להר הבית יכול לחזק את הליכוד ואת מפלגתו של אריה קינג, אשר בן גביר נתן לו את תמיכתו. יתכן מאוד שהמידע בתקשורת, על הקשחת התנאים לעלית מוסלמים לחרם א-שריף בחודש הרמאדן קושרה לאינטרסים של נתניהו, בן גביר ומשה לאון אשר כל אחד מהם רוצה להראות הישגים בתחום.
הריסות בתי פלסטינים במזרח ירושלים
הריסות מבנים של פלסטינים במזרח ירושלים שראינו מתחילת המלחמה בעזה, ממשיך גם בחודשים האחרונים. לפי נתוני ארגון עיר עמים, מאז תחילת המלחמה בעזה קצב הריסות הבתים עלה ב 60%. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נהרסו עשר דירות בחודש בממוצע, אולם מאז 7 באוקטובר התגבר הקצב לכ-17 הריסות בחודש בממוצע. ביום רביעי, 14/2/24 עיריית ירושלים הרסה את ביתו של פאחרי אבו-דיאב, תושב סילואן ופעיל חברתי מוכר במשך עשרות שנים. לאחרונה, ביקרו בביתו אנדרו מילר, עוזר תת מזכיר המדינה האמריקאי האחראי על התיק הפלסטיני בממשל וכן נציגי האיחוד האירופי, צרפת, טורקיה, בריטניה ודיפלומטים רבים נוספים. בניגוד לרוב הריסות הבתים, שבהם התושבים לא מקבלים מידע מראש, הפעם פאחרי עודכן מראש וכך גם התקשורת. נראה שהיה חשוב לפוליטיקאים ברמה העירונית ו/או הארצית להציג לציבור את הרס הבית של אחד ממוביל המאבק הפלסטיני במזרח העיר כחלק מהמאבק בבניה הפלסטינית הלא חוקית וחיזוק הריבונות הישראלית בעיר.
שוק הכבשים
ביום חמישי 15.2.24 החלו עבודות פיתוח בצמוד לחומת העיר העתיקה, ברחבת חניה המכונה "שוק הכבשים". החניון נמצא ממזרח לחומת העיר ובצמוד לבית הקברות המוסלמי באב אל-רחמה. בשאלת זכותה של העירייה לפתח את המקום כחלק מטיילת תיירותית מתנהל דיון משפטי שלא הוכרע עדיין. העבודות בחניון נעשות לצורך פיתוח תיירותי וברור שאין דחיפות בסוג עבודות אלו במועד זה. למרות שבעבר עבודות במקום הובילו למתיחות עם התושבים הפלסטינים והווקף המוסלמי, נראה שגם צעד זה מתכתב עם החלטות פוליטיות אחרות שמצד אחד מראות לציבור הימני שנבחרי הציבור "מקדמים את הריבונות הישראלית" במזרח העיר ומצד שני מגבירים את המתיחות מול הציבור הפלסטיני בירושלים ומחוצה לה.
בטן אל-הווא
ביום שני 19/2/24 נכנסו מתנחלים בליווי מאבטחים ושוטרים וכלים מכנים כבדים לחלקת אדמה בשכונת בטן אל-הווא שבסילואן (גוש 29986 חלקה 84) והחלו בעבודות ניקוי ויישור שטח, ככל הנראה לצורך הכשרת חניון. השטח שהוכשר הוא חלקת אדמה הנמצאת בשטח הבנוי בצפיפות ומאוכלס בתושבים פלסטינים לצד כמה בתי מתנחלים. כזכור, בבטן אל-הווא, ישנם כמאה משפחות הנמצאות בסכנת גרוש ומזה כשלושה עשורים המתנחלים מנסים להרחיב את אחיזתם בשכונה. ההחלטה להיכנס לשטח החדש במהלך המלחמה בעזה, כאשר המתיחות במזרח ירושלים בשיאה היא אירוע יוצאת דופן ומעידה גם היא על הרצון הפוליטי העז של גורמים בעירייה להראות שהם תומכים באחיזה יהודית במזרח העיר.
דיון בהתנגדויות בתוכנית גן לאומי מורדות הר הצופים
ביום שלישי 5/3/24 יתקיים דיון בהתנגדויות לתכנית לגן לאומי מורדות הר הצופים על אדמות השכונות עיסוויה וא-טור במזרח ירושלים. התוכנית מבקשת לייעד שטח של 535 דונם כגן לאומי ובכך למנוע מתושבי השכונות הללו להתרחב לכיוון השטחים הפתוחים האחרונים שנותרו להם. עוד על התוכנית וההתנגדות באתר ארגון במקום.