*** עדכון מ-14/5/25: במסגרת עתירה המתנהלת בבג"צ המדינה צירפה את נוסח החלטת הקבינט לבקשה שהגישה לבית המשפט. ניתן לקרוא את נוסח החלטת הקבינט כאן ***
ביום ראשון, 11/5/25, החליט הקבינט המדיני-בטחוני על פתיחת בהליכי הסדר מקרקעין בשטחי סי בגדה המערבית. הסדר מקרקעין הוא הליך שקובע מסמרות בסוגיית הבעלות על הקרקע ולכן הדין הבינלאומי אוסר על מעצמה כובשת לבצע הסדר מקרקעין בשטח כבוש. המטרה המוצהרת של ההחלטה, כפי שנוסחה ע"י שר הביטחון בהודעה שפירסם היא "חיזוק, ביסוס והרחבה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון".
המשמעויות העיקריות של ביצוע הליך הסדר מקרקעין ע"י ישראל בגדה המערבית:
♦ יצירת רישום סופי של הבעלות על הקרקע שיסגור כמעט לחלוטין את האפשרות של פלסטינים לתבוע בעלות על אדמותיהם.
♦ נישול מאסיבי של פלסטינים ממרבית אדמותיהם באזור סי ורישומן ע"ש המדינה.
♦ מהלך של סיפוח והחלת ריבונות בשטח כבוש.
♦ הפרה בוטה וישירה של הדין הבינלאומי.
♦ רישום קרקעות בטאבו על שם אזרחים ישראלים, שיביא לתסבוכות משפטיות ולעלויות עצומות כאשר יוסכם על הסדר מדיני של שתי מדינות.
כדי להתחיל בהליך הסדר המקרקעין בגדה המערבית נדרש שינוי חקיקה (הוצאת צו צבאי) שיאפשר זאת, והקמת מערך מקצועי שיבצע את ההסדר. עלויות הליכי הסדר מוערכות בעשרות או אף מאות מיליוני ₪.
שלום עכשיו: ״החלטת הקבינט על הסדר מקרקעין בגדה המערבית היא מגה-שוד של אדמות הפלסטינים באזור סי. רישום הקרקע יביא להעברת הבעלות על רוב רובם של שטחי סי לידי המדינה ולפלסטינים לא תהיה אפשרות בפועל לממש את זכויות הבעלות שלהם.
לא בכדי הדין הבינלאומי אוסר על הסדר מקרקעין בשטח כבוש, וישראל אף הוציאה צו שאוסר על כך אחרי 1967. ההחלטה מהווה מהלך של סיפוח על מלא.״
משמעות ההחלטה
1. החלת ריבונות (סיפוח)
לפי הודעה לעיתונות שפרסם משרד הביטחון עולה כי הקבינט המדיני-ביטחוני החליט אמש (11/5/25) על התחלת הליך הסדר מקרקעין בשטחי סי לצד מניעה והכשלה של הליכי ההסדר הפלסטינים באזור (החלטות הקבינט נחשבות חסויות ואינן מפורסמות ע"י הממשלה והיא מסתפקת בפרסום הודעה לעיתונות). הליך הסדר הוא הליך שבו הרשויות מקיימות בירור מקיף של הבעלויות על הקרקע ומבצעת רישום בטאבו של הבעלות בכל חלקה וחלקה. מדובר בהליך בלתי הפיך, בעל אופי ריבוני מובהק שמאפיין משטר של קבע, ולכן הוא אסור על פי הדין הבינלאומי. משום כך, כבר בסמוך לאחר כיבוש הגדה המערבית, הוציא המפקד הצבאי צו שמקפיא את הליכי ההסדר (צו התליית הליכי ההסדר מס' 291 יהודה ושומרון התשכ"ח-1968).
השר סמוטריץ הצהיר במפורש על כך שמדובר בהחלת ריבונות בהודעה לעיתונות שפירסם משרד הביטחון:
סמוטריץ: "לראשונה מדינת ישראל לוקחת אחריות על השטח כריבון קבוע ופותחת בביצוע הסדר מקרקעין ביהודה ושומרון. הסדר מקרקעין ייצור ודאות משפטית, יאפשר עתודות קרקע לפיתוח ההתיישבות וימנע את מאמצי ההשתלטות של הרש"פ על השטחים הפתוחים".
שר הביטחון ישראל כץ: "מדובר בהחלטה מהפכנית שעושה צדק עם ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ותביא לחיזוקה, ביסוסה והרחבתה".
2. נישול הפלסטינים מאדמותיהם
בתנאים שבהם יבוצע ההסדר, הוא יהיה למעשה שוד קרקעות גדול שינשל את הפלסטינים מזכויותיהם בכמעט כל אדמות אזור סי. הכובש אינו גורם נייטרלי המכריע בתביעות בעלות, ובתנאי כיבוש לא ניתן לקיים הליך הסדר באופן חופשי. לפלסטינים אין גישה למידע ולמסמכים שיכולים להוכיח את זכויותיהם, ומאות אלפי ה"נפקדים" – אותם פלסטינים שעזבו את הגדה המערבית לאורך השנים – לא יוכלו להשתתף בהליך ההסדר למרות שהם בעלים של קרקעות רבות.
מעבר לכך, מאז 1967 מדינת ישראל הפעילה פרשנות דרקונית לחוק הקרקעות העותמאני והכריזה על כ-900,000 דונם מהגדה המערבית כ"אדמות מדינה", מהם כ-800,000 דונם באזור סי. שטח נוסף, שמוערך בכ-450,000 דונם נחשב ע"י הרשויות הישראליות כ"אדמות סקר" שהמדינה למעשה טוענת שהן אדמות מדינה.
לפי הפרשנות הישראלית, כל הקרקעות בשטחים הן בעיקרון אדמות מדינה, אלא אם כן בעלים פרטיים מצליחים להוכיח שהקרקע היא פרטית. רמת ההוכחה הנדרשת מהם היא גבוהה מאוד, וכוללת מסמכים מהתקופה העותמאנית, הבריטית והירדנית, מסמכי ירושה וכל השתלשלות הבעלות, מפות מדידה וחוות דעת משפטיות שמלוות ומפרשות את כל המסמכים הללו ועוד. מסמכים אלה, כאמור, ברובם לא נמצאים בידי הפלסטינים.
לצד כל אלו, מבחינת הפרשנות הישראלית נדרשת גם הוכחה שהקרקע היתה מעובדת ללא הפסקה לאורך כל השנים מאז 1967. מעט מאוד פלסטינים יכולים לעמוד בתנאים הללו ולהוכיח את בעלותם, ובמקרים המעטים שהדבר אפשרי, יש סיכוי גדול שחלק מהקרקע היא בבעלות "נפקדים", קרובי משפחה של הפלסטינים המתגוררים מחוץ לגדה המערבית, והמדינה תכיר רק בבעלות חלקית של הפלסטינים בקרקע. בנוסף, בגלל היעדר האמון ברשויות הישראליות, ספק גדול אם פלסטינים ישתפו פעולה עם הליכי ההסדר.
3. מניעת הליכי ההסדר שמבצעת הרשות הפלסטינית
לפי ההודעה לעיתונות, החלטת הקבינט כוללת גם מהלכים למניעת הליכי ההסדר שמבצעת הרשות הפלסטינית באזור סי. הקבינט מכריז כי הליכי ההסדר של הרשות בשטח סי הם חסרי תוקף וקובע כי מערכת הביטחון תונחה "לפעול למניעת המשך ההסדר הפלסטיני, לרבות מניעת כניסת אנשי מקצוע לשטח, חסימת סיוע זר להסדר ודרישה ישירה מהרשות הפלסטינית לבטל את פעולתה בתחום זה".
כידוע, הסכם הביניים בין ישראל והפלסטינים מ-1995 השאיר את ניהול הקרקעות באזור סי בידי ישראל (באופן זמני עד חתימת הסדר הקבע שהיה אמור להיחתם לפי ההסכם עד מאי 1999), ולכן הליכי ההסדר שמקיימת הרשות הפלסטינית באזור סי חסרי תוקף בעיני ישראל. הרשות הפלסטינית מצדה, גם אם אינה יכולה להכריח את ישראל להכיר בבעלויות שהיא קובעת בשטחי סי, יכולה בכל זאת לקיים מעין "רישום צללים" של הבעלויות, שיסייע לה ולתושבים הפלסטינים בניהול אדמותיהם ומימוש זכויותיהם ככל הניתן גם ללא הכרה ישראלית.
החלטת הקבינט נועדה למנוע מהפלסטינים גם את רישום-הצללים הזה, ע"י מניעת העברת כספים מתרומות מחו"ל למטרה זו, וע"י מניעה פיסית של המודדים ועובדי השטח מלהגיע לקרקעות ולבצע את העבודות הנדרשות לצורך הסדר הקרקעות.
4. רישום קרקעות על שם ישראלים
ב-29/1/25 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק לפיה ישראלים יוכלו לרכוש קרקעות בשטחים הכבושים. אם הצעת החוק הזאת תעבור בקריאה שלישית ותיכנס לתוקף, המשמעות תהיה שבמסגרת הסדר הקרקעות שמקדמת הממשלה בגדה המערבית ניתן יהיה לרשום קרקעות לא רק על שם המדינה אלא גם על שם אזרחים ישראלים פרטיים.
כיום למתנחלים אין בעלות מלאה על הקרקע, אלא ברשותם הסדר זכויות עם המדינה. הפיכתם לבעלים רשומים בטאבו תיצור תסבוכות משפטיות קשות ותגרום לעלויות כספיות גדולות כאשר ישראל תבקש סוף סוף להגיע להסדר עם הפלסטינים. הדבר גם יקשה על הממשלה בהליכי הפינוי והפיצוי שצפויים למתנחלים במסגרת של הסדר עתידי.
להרחבה על הליך ההסדר ראו נייר מקיף של ארגון יש-דין.
לנוסח החלטת הקבינט ראו כאן.