המדינה הגישה שלשום בקשה מיוחדת לבג"צ ממנה עולה כי היא מתכוונת להשתמש בהליך הסדר המקרקעין שעליו החליט הקבינט ביום ראשון כ"מסלול הכשרה" לבניה בלתי חוקית של מתנחלים על קרקעות פלסטיניות. באמצעות הליך ההסדר, המדינה מבקשת להשתלט על קרקעות פלסטיניות שעד כה לא ניתן היה להפוך אותן לאדמות מדינה במסגרת ההליכים הקיימים של "הכרזה על אדמות מדינה".
באוגוסט 2022 ניתן פסק דין בעתירה שהגישו תושבי א-סאוויה ע"י עו"ד תאופיק ג'בארין (בג"צ 3189/11 אחמד נ' שר הביטחון). בית המשפט קבע כי על המדינה לפנות מבנים בלתי חוקיים בהתנחלות עלי שנבנו על קרקע פרטית, עד ליום 15/5/25. אמש, יומיים לפני המועד שקבע בית המשפט לפינוי המבנים, הגישה המדינה לבית המשפט "בקשה לשינוי מועד קיום פסק דין" בדרישה שפינוי המבנים יידחה בשנתיים. בשנתיים האלו תפעיל המדינה את הליך הסדר המקרקעין שעליו החליט הקבינט, ובמידה שמעמד הקרקע ישתנה, היא תבקש להסדיר את הבניה ולא להרוס אותה.
בקשה זו חושפת את המשמעות מרחיקת הלכת של החלטת הקבינט להתחיל בהליכי הסדר מקרקעין בגדה המערבית. מאז 1967 עד היום, השתמשה ישראל בפרשנות משפטית דרקונית לחוק הקרקעות העותמאני שאיפשרה לה להשתלט על קרוב למיליון דונם בגדה המערבית באמצעות "הכרזה על אדמות מדינה". במסגרת ההכרזה, בחנה ישראל שטחים נרחבים בגדה המערבית והכריזה על קרקעות שאינן מעובדות כאדמות מדינה. הליך זה חל רק במקרים שהקרקע לא היתה מעובדת (או מעובדת באופן חלקי).
בניגוד להכרזה על אדמות מדינה, הליך ההסדר יכול לחול על כל שטח, גם על קרקע מעובדת. במסגרת ההסדר, יידרשו הפלסטינים להוכיח בעלות ברף הוכחה גבוה במיוחד הכולל מידע ומסמכים שבדרך כלל לא בידיהם, כדי לרשום את הקרקע על שמם. בכל מקרה שפלסטינים לא יצליחו להוכיח בעלות ברמת ההוכחה הנדרשת, הקרקע תירשם באופן אוטומטי על שם המדינה.
המדינה מסבירה את בקשתה להשעות את הפינוי עד להשלמת הליך הסדר בכך שיש "היתכנות לא מבוטלת לכך שהקרקע תירשם בתור אדמת מדינה" (סעיף 21 לבקשת המדינה).
נוסח החלטת הקבינט – מידע נוסף
בקשת המדינה ונוסח החלטת הקבינט שצורפה לה, חושפים מידע נוסף על מה שפרסמה הממשלה בהודעה לעיתונות על החלטת הקבינט.
א. הממשלה הקצתה 4 מיליון ₪ ושני תקנים למשרד המשפטים בשנת 2025 לצורך התנעת המהלך, הכנת החקיקה הנדרשת וכו'. במקביל הטילה הממשלה על גורמים ממשלתיים שונים להכין תכנית עבודה לביצוע ההסדר בתוך 60 ימים, ובהתאם לה יוקצו התקציבים הנדרשים להפעלת ההסדר.
ב. בקשת המדינה מפרטת את המנגנון שיוקם לצורך מימוש ההסדר:
* מינוי פקיד הסדר;
* פירסום "אזור הסדר" (השטח שבו יחלו בהסדר);
* גיבוש לוח תביעות (של כל מי שתובע בעלות בשטח ההסדר);
* דיון בתביעות השונות וגיבוש לוח זכויות (שקובע למי שייך כל חלק בקרקע);
* הקמת בית דין להסדר שידון בעררים שיוגשו על לוח הזכויות, ויקבע את לוח הרישום;
לוח הרישום יירשם בסופו של הליך בפנקס הזכויות ע"י קמ"ט מקרקעין.
ג. מניעת ההסדר שמקיימת הרשות הפלסטינית – מנוסח החלטת הקבינט עולה כי מעבר להכרזה כי להליכי ההסדר ורישום המקרקעין שמקיימת הרשות הפלסטינית בשטח C אין כל תוקף וכי אין להסתמך עליהם במסגרת שום הליך, הקבינט אף מבקש למנוע את המשך הליכי ההסדר הפלסטינים ע"י מניעת אנשי מקצוע ומודדים מלהיכנס לשטח, וע"י "מניעת העברת סיוע כלכלי לביצוע ההסדר ע"י ישויות זרות".
בנוסף, הקבינט מורה לרמטכ"ל, לראש שב"כ ולראש המוסד להעביר למשרד האוצר מידע על כספים שהושקעו ע"י הרש"פ לטובת ביצוע ההסדר. על שר האוצר הוטל לבחון דרכים לנכות או להקפיא את סכומי הכסף הללו מכספי מסי היבוא של הרשות הפלסטינית שישראל אמורה להעביר אותם לידי הרשות.