[עדכון מ-6/12/21: הועדה המחוזית החליטה שלא לאשר את התכנית להפקדה בשלב הזה בשל התנגדות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות שדרשו השלמת תסקיר סביבה מלא לפני שתובא התכנית לדיון. הועדה הטילה על נציג המשרד להגנת הסביבה להכין בתוך 45 ימים הנחיות לקיום התסקיר. רק אחרי שמשרד השיכון, יוזם התכנית, ישלים את התסקיר בהתאם להנחיות שייקבעו, ניתן יהיה להביא את התכנית לאישור בועדה].
בלי דיון ציבורי ובלי דיון בממשלה, הטיל שר השיכון פצצה מדינית שעלולה להנחית מכה קשה על הסיכוי לשלום ולשתי מדינות: הקמת התנחלות חדשה בקלנדיה. לפני כמה שבועות נקבע כי ב-6 בדצמבר תדון הועדה המחוזית לתכנון ולבניה של ירושלים בהפקדת תכנית מס' 764936 שהוכנה ע"י משרד השיכון לבניית כ-9,000 יחידות דיור (בגודל של עיר קטנה בישראל) בשטח שדה התעופה הישן בעטרות. באופן רשמי מדובר בשטח השיפוט של ירושלים, אך בפועל מדובר בלב של רצף אורבני פלסטיני, המיושב בצפיפות, בין רמאללה וכפר עקב בצפון, מחנה פליטים קלנדיה, א-רם בית חנינא וביר נבאלה. עד היום, התכנית היתה בגדר רעיון על נייר, ללא כל תוקף תכנוני או משפטי. אם הדיון לא יבוטל, ב-6 בדצמבר 2021 תהפוך התכנית לישות ממשית שעושה את דרכה בצינורות התכנון, יהיה קשה הרבה יותר לעצור אותה, ובתוך שנים אחדות כבר ניתן יהיה להתחיל בבנייה.
české online casinoשלום עכשיו: שר השיכון הטיל כאן פצצה מדינית וניצל את סמכויותיו כדי לקבוע עובדות מדיניות בשטח בלי כל דיון בממשלה. זוהי תכנית מסוכנת מאוד שעלולה להנחית מכה אנושה לסיכוי לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. השכונה המתוכננת תוקעת טריז בלב הרצף האורבני הפלסטיני הקיים בין רמאללה ומזרח ירושלים, ובכך מונעת את אפשרות להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. התכנית היא לא גזירת גורל ולא "ירושה" מממשלות קודמות. יש כאן צעד אקטיבי של הממשלה להביא אותה לאישור. אם התכנית לא תוסר מסדר היום, המכה הקשה הזאת לשלום תירשם לדיראון עולם על שם חברות הקואליציה מרצ, יש עתיד והעבודה.
משמעות התכנית ומיקומה
מדובר בתכנית עצומה של 9,000 יחידות דיור (לשם השוואה בהר חומה יש כ-6,000 יח"ד שנבנו על פי שלוש תכניות עיקריות), המיועדת לאוכלוסיה חרדית עם צפי לכ-50,000 תושבים (שזה כמו עיר קטנה בישראל כמו רמת השרון, עכו, עפולה או נס ציונה). התכנית חסרת כל הגיון תכנוני מבחינת ירושלים הישראלית, כי היא מובלעת המנותקת מכל מרכז אורבני ישראלי, בלב רצף פלסטיני בו מתגוררים בצפיפות מאות אלפי פלסטינים. ההתנחלות נועדה לתקוע טריז ברצף הפלסטיני ולהיות מובלעת ישראלית שתמנע את הפיתוח הפלסטיני של המטרופולין המרכזי והחשוב ביותר במדינה הפלסטינית העתידית, מטרופולין ירושלים-רמאללה-בית לחם. הקמת שכונה ישראלית בהיקף של אלפי יחידות דיור, שמשמעו עשרות אלפי ישראלים, תקשה מאוד על כל הסדר עתידי של שתי מדינות לשני עמים בגלל היעדר הרצף הפלסטיני והפגיעה בפוטנציאל הקמת בירה פלסטינית במזרח ירושלים.
השלב התכנוני והגורמים האחראיים לקידום התכנית:
לאורך השנים היו דיבורים על הקמת התנחלות חדשה באזור עטרות, אך היו אלה בעיקר הצהרות כוונות. בדצמבר 2015 חשפה שלום עכשיו כי במשרד השיכון הוקצו כ-2 מיליון שקלים להתחלת העבודה על תכנית לכ-10,000 יח"ד בעטרות, אך מאז לא נראה כי התכנית מקודמת. בפברואר 2020 הגיש משרד השיכון את התכנית לעיריית ירושלים לצורך הכנתה לאישור. מאז התכנית עברה את השלב הבירוקרטי של הכנה במחלקות התכנון בעירייה ובמינהל התכנון. השלב הנוכחי הוא כבר השלב המהותי, של אישור התכנית להפקדה. בשלב זה התכנית הופכת מרעיון והצעה, לישות של ממש ולמסמך משפטי שאחרי הצגתו לציבור ושמיעת ההתנגדויות, יכול לקבל אישור סופי. חשוב להדגיש שיזם התכנית הוא משרד השיכון. רוב שטח התכנית נחשב "אדמות מדינה". לממשלה (משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל) יש שליטה ישירה על קידום התכנית. ממשלת ישראל יכולה להחליט שלא לקדם את התכנית או אף לגנוז אותה, ואין שום חובה להביא אותה לאישור.
הליכי התכנון ולוח זמנים
בדרך כלל הליך אישור תכניות אורך בין שנה לשנתיים, ולאחר מכן הליך המכרזים לביצוע לוקח זמן דומה. כך שאם התכנית לא תיעצר – תוך שנים אחדות ניתן יהיה להתחיל בבנייה.
הועדה המחוזית לתכנון ובניה, שהיא גוף מקצועי של מתכננים ואנשי מקצוע רלבנטיים בלשכת התכנון, אחראית על אישור תכניות הבניה בישראל. הליך אישור התכנית כולל את השלבים הבאים:
אישור להפקדה – הועדה המחוזית לתכנון ובניה מאשרת שמבחינתה התכנית ראויה.
פירסום הפקדה – התכנית מפורסמת להערות והתנגדויות הציבור, וניתנים 60 ימים להגשת התנגדויות.
דיון בהתנגדויות – ועדת משנה של הועדה המחוזית שומעת את ההתנגדויות וממליצה לועדה המחוזית אם לקבל או לדחות אותן.
אישור למתן תוקף – ועדת התכנון והבניה מאשרת את התכנית באופן סופי למתן תוקף. (לעתים ועדת המשנה להתנגדויות משמשת גם כועדה מחוזית ומחליטה על אישור מתן תוקף בלי דיון נפרד באישור למתן תוקף).
פרסום מתן תוקף – כשכל התיקונים הבירוקרטיים מושלמים התכנית מתפרסמת כתכנית בתוקף ובתוך 15 יום מהפרסום ניתן, עקרונית, להנפיק היתר בניה.
הליך של אישור התכנית מיום אישור להפקדה עד פירסום מתן תוקף אורך בדרך כלל כשנה עד שנתיים.
שלב הביצוע – אחרי שיש תכנית בתוקף שמכוחה ניתן לבנות השלבים הם:
בעלות על הקרקע – יזם שמעוניין לבנות צריך לרכוש את הזכויות בקרקע. במקרה של "אדמות מדינה", רשות מקרקעי ישראל מפרסמת מכרז שמזמין קבלנים להציע הצעות לרכישת זכויות לבנות ולשווק את הדירות. הליך המכרז אורך בדרך כלל כחצי שנה עד שנה. כשמדובר בקרקע פרטית אין מכרז, והבעלים הפרטיים רשאים ליזום את הבניה מיד עם אישור התכנית.
היתר בניה – הועדה המקומית לתכנון ובניה של הרשות המקומית (במקרה הזה של עיריית ירושלים) בוחנת את תכנית הבינוי שמציע היזם ומוודאת כי היא תואמת את הוראות התכנית ואת תקנות הבניה בנושאי בטיחות, תנועה, חשמל, מים וכיו"ב. הליך בירוקרטי של היתר בניה יכול לארוך כמה חודשים או שנה. אחרי שיש היתר בניה בתוקף ניתן מיד להתחיל בבנייה.
במקרה של התכנית בקלנדיה, רוב הקרקע נחשבת אדמת מדינה ולכן אחרי אישור התכנית נדרש הליך של מכרז כדי למכור את זכויות הבניה, ורק אחר כך אפשר להתחיל בבנייה.
אם כן, אם התכנית לא תיעצר, הבנייה עלולה להתחיל תוך כארבע שנים.
הבעלות על הקרקע בשטח התכנית:
רוב שטח התכנית נחשב ל"אדמות מדינה" ככל הנראה עוד מימי המנדט הבריטי כאשר הוקם בו שדה התעופה. עובדה זאת מאפשרת לישראל להקים את ההתנחלות בלי הצורך להפקיע קרקעות מבעליהם הפלסטינים. יחד עם זאת, עדיין חלקים נכבדים מהקרקע נחשבים אדמות פרטיות והתכנית מייעדת לעשות הליך של "איחוד וחלוקה" (בלי הסכמה) לפיו כל בעלי הקרקעות ייזכו לחלק מסויים בתכנית בהתאם לערך הקרקע שברשותם. יש לציין שהתכנית מייעדת להריסה גם כמה מבנים ויחידות דיור פלסטיניות שנבנו בשטח במהלך השנים.
העבודות שמתבצעות כיום בשדה"ת עטרות
בחודשים האחרונים החלו עבודות מסיביות בשטח שדה התעופה עטרות/קלנדיה, בשטח שבו מתוכננת ההתנחלות. העבודות הן להקמת חניון אוטובוסים זמני עבור 300 אוטובוסים והן ככל הנראה אינן קשורות לשכונה המתוכננת. הקמת החניון באה בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמתח ביקורת על משרד התחבורה בשל מחסור של 555 מקומות חניה לאוטובוסים באזור ירושלים, ובשל הצורך לעוד מאות מקומות בשנים הבאות. העבודות הן בהשקעה של 18 מיליון ₪ ולפי עיריית ירושלים הן מבוצעות ללא היתר בניה משום שלטענת גורמים בעירייה העבודות לא דורשות היתר (למרות החפירות המאסיביות שמתבצעות בשטח).
עבודות בשטח שדה התעופה עטרות/קלנדיה, יולי 2021