ביום רביעי הקרוב, 17 בדצמבר 2025, יתקיים דיון בועדה המחוזית לתכנון ובניה לקידום שכונה חדשה בצפון ירושלים. שכונת עטרות, עתידה לכלול 9,000 יח"ד, בשטח שדה התעופה הנטוש של עטרות (תוכנית 101-0764936). לתוכנית מאפיינים המזכירים את E1 מבחינת ההשלכות על עתיד האזור ובניית מדינה פלסטינית. השכונה/התנחלות החדשה ממוקמת בלב מרחב אורבני פלסטיני צפוף המאוכלס בין רמאללה וכפר עקב בצפון, דרך מחנה הפליטים קלנדיה, א־רם, בית חנינא וביר נבאלה.
בדיון הקרוב, ועדת התכנון צפויה לאשר את עיקרי התוכניות לרבות שטחי מסחר וציבור. ניסיון קודם לקדם את התכנית בסוף שנת 2021 נתקל בהתנגדות מצד המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ולפיכך לא עברה התכנית את שלב ההפקדה. בתקופת כהונת אובמה התוכנית הוקפאה בשל התנגדות הממשל האמריקאי.
בדצמבר 2025 ביקש משרד האוצר את אישור ועדת הכספים של הכנסת, להוסיף של 16 מיליון ש"ח למשרד להגנת הסביבה לצורך "פרוייקטים של שיקום קרקעות" – ביניהם גם תקציב לשיקום שדה התעופה עטרות כדי "לשקם קרקעות מזוהמות המהוות חסם לתכניות פיתוח שיש למדינה אינטרס לקדמן בתחום המגורים.
שלום עכשיו: ״זאת תכנית הרסנית שאם חלילה תמומש תמנע אפשרות של חיבור של מזרח ירושלים עם הסביבה הפלסטינית ותמנע למעשה אפשרות להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. ממשלת נתניהו מנצלת כל רגע כדי לקבור את הסיכוי שלנו לעתיד של שלום ופשרה. דווקא עכשיו אחרי שברור לכולם שהרעיונות של ״ניהול הסכסוך״ ו״הכרעה״ הביאו אסון בטחוני על ישראל – חייבים לפעול לפתרון הסכסוך״.
המיקום והמשמעות המדינית
התכנית מצויה בלב רצף אורבני פלסטיני בנוי המשתרע מרמאללה, דרך כפר עקב וקלנדיה, ועד בית חנינא ושועפאט, אזור שבו מתגוררים בצפיפות מאות אלפי פלסטינים. ההתנחלות מיועדת ליצור טריז ברצף הפלסטיני ולהוות מובלעת ישראלית שתמנע את הפיתוח הפלסטיני של המטרופולין המרכזי והחשוב ביותר במדינה הפלסטינית העתידית – מטרופולין ירושלים–רמאללה–בית לחם. הקמת שכונה ישראלית בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור, שמשמעותה קליטת עשרות אלפי תושבים ישראלים, תקשה מאוד על כל הסדר עתידי של שתי מדינות לשני עמים, בשל היעדר רצף טריטוריאלי פלסטיני והפגיעה בפוטנציאל להקמת בירה פלסטינית במזרח ירושלים.
השלב התכנוני
בפברואר 2020 הגיש משרד השיכון את התכנית לעיריית ירושלים לצורך הכנתה לאישור. התכנית עברה את שלב ההכנה הבירוקרטי במחלקות התכנון בעירייה ובמינהל התכנון, ככל הנראה בתוך חודשים אחדים, אך עד כה לא הובאה לאישור. המועד לדיון בהפקדת תכנית נקבע בדרך כלל על ידי הגורמים המקצועיים בוועדה המחוזית. ואולם, כאשר מדובר בתכנית בעלת השלכות פוליטיות מרחיקות לכת, ובפרט בתכנית ביוזמת משרד ממשלתי, נדרש אישור הדרג המדיני.
אם אכן התכנית תאושר להפקדה, ואם ההליך יתנהל ללא עיכובים פוליטיים או משפטיים, ייתכן שניתן יהיה לאשרה באופן סופי בתוך כחצי שנה עד שנה, לאחר שלב ההתנגדויות, שמיעתן ואישור התכנית למתן תוקף. משעה שמדובר בתכנית ביוזמה ממשלתית על "אדמות מדינה", לאחר כניסתה לתוקף יידרש גם שלב של פרסום מכרזים לבחירת קבלני הבנייה. הליך זה אורך בדרך כלל כחצי שנה עד שנה. לאחר בחירת הזוכים יוכלו הקבלנים להגיש בקשות להיתרי בנייה מהעירייה, הליך הצפוי להימשך כשנה עד שנתיים, ורק לאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בבנייה בפועל.
הבעלות על הקרקע
רוב שטח התכנית מוגדר כ"אדמות מדינה", ככל הנראה עוד מתקופת המנדט הבריטי, אז הוקם במקום שדה התעופה. הגדרה זו מאפשרת לישראל לקדם את הקמת ההתנחלות ללא צורך בהפקעת קרקעות מבעלים פלסטינים פרטיים. עם זאת, חלקים משמעותיים מהשטח מוגדרים כאדמות פרטיות. התכנית מייעדת לבצע הליך של איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים, שבמסגרתו יקבלו בעלי הקרקעות זכויות בשטחי התכנית בהתאם לערך הקרקע שבבעלותם.