טוען..

רשות מקרקעי ישראל הפקיעה קרקע פלסטינית במזרח ירושלים ונתנה לאמנה ללא מכרז

בימים אלה החל להיבנות בשייח ג'ראח במזרח ירושלים מבנה ענק שנועד להיות "בית אמנה", בניין משרדים גדול של האגודה השיתופית אמנה, גוףפרטי שפועל להקמת התנחלויות והרחבתן ואחראי לרבים מהמאחזים הבלתי חוקיים בשטחים. המבנה מוקם בתוך שטח השכונה הפלסטינית שייחג'ראח בצמוד לבית החולים סנט ג'וזף, המשרת את האוכלוסיה הפלסטינית בירושלים ובשטחים.

מאחורי בניית ההתנחלות עומד מערך שלם של התגייסות מערכות השלטון, ובראשם מינהל מקרקעי ישראל שבהליך לא חוקי ותוך הטעיה, הפקיעו קרקעפרטית פלסטינית והעבירו אותה, ללא מכרז, לידיים הפרטיות של אמנה, המקורבת פוליטית ואידיאולוגית לממשלת הימין.

יש לציין כי לאחרונה פורסם שבכירים באמנה נחקרו באזהרה בחשד לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות כשגזרו, לפי החשד, עמלות מתקציביםשהעבירה המדינה לחברה לפיתוח השומרון. אמנה היא גם הבעלים של חברת "אלווטן" העומדת במוקד חקירה משטרתית בדבר זיופים רחבי היקף שלעסקאות מקרקעין בשטחים.

מדובר בקרקע של שלושה דונם שנכללה במפה שיועדה להפקעה ב-1968, אך בפועל לא עבר הליך הפקעה. הליך העברת הקרקע לידי המתנחלים החלבהרשאה לתכנון שניתנה לאמנה בפטור ממכרז ע"י מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1992, בעקבות התחייבות של אמנה להעביר את משרדיה לירושלים(למרות שמשרדיה היו כבר בעיר). בהמשך, על סמך חתימה כוזבת של מינהל מקרקעי ישראל כבעלי הקרקע מ-1998, אושרה לאמנה תכנית לבניית ביתמשרדים. לאחר מכן חתם שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, על הפקעה של גוש פיקטיבי שהוכן במיוחד על מנת להלבין את הפקעת השטח מידיים פרטיותלטובת גוף פרטי. בימים אלה דן ביהמהעליון בערעור שהגיש בעל הקרקע הפלסטיני על עתירתו לביטול היתרי הבנייה.

שלום עכשיו: "זה לא מפתיע שאמנה, שהיא ארגון שהתמחה בבנייה בלתי חוקית על קרקע גזולה, תבנה את ההתנחלות החדשה שלה במזרח ירושלים עלקרקע פרטית. החמור הוא שאמנה הפכה לארגון שיש לו מדינההממשלה נרתמה לבצע עבורה את "העבודה המלוכלכת" כדי להפוך קרקע פלסטיניתפרטית למטה הראשי של ארגון מתנחלים בתוך שכונה פלסטינית. בתחילה נתנו לאמנה פטור ממכרז, אחאישרו לה את תכנית הבנייה בלי שהיו להזכויות אמיתיות בקרקע, בהמשך חתם שר האוצר על הפקעה שנועדה להלבין בדיעבד את העברת הקרקע לידי אמנה, ולבסוף, גם כיום, המדינה ממשיכהלהגן בחירוף נפש בבית המשפט על ההתנהלות הלא חוקית שהתגלתה במקום לתקן את המעוות ולהחזיר את הקרקע לבעליה". 

לכתבה בעיתון הארץ על בית אמנה לחצו כאן

מפה של בית אמנה בשייח ג'ראח

פרק 1. ההתנחלות החדשה בשייח ג'ראחמיקום ומשמעות

בית אמנה, שהחל להיבנות לאחרונה, אמור להוות מרכז עבור תנועת המתנחלים עם כ-70 משרדים על פני ארבע קומות בשטח של כשלושה דונמים בלבהשכונה הפלסטינית שייח ג'ראח. ההתנחלות החדשה, לא רק שהיא פוגעת במרקם העדין הקיים בירושלים בין ישראלים ופלסטינים, נועדה לפגועבאפשרות להסכם של שתי מדינות, ומוקמת בתוך שכונה פלסטינית שאמורה להיות חלק מהבירה הפלסטינית בכל הסדר עתידי.

הסיפור של העברת הקרקע לאמנה חושף כיצד מתגייסים מוסדות השלטון לטובת מקורבים פוליטיים תוך שהם רומסים את זכויותיהם של בעלי הקרקעהפלסטיניים ועוברים על כללי החוק והמינהל התקין. הפרשה החלה לפני למעלה מ-20 שנה, אך כפי שהתברר במהלך הדיון בעתירה שהגישו לאחרונהבעלי הקרקע, משפחת אבו טאעה, המדינה ממשיכה לעשות הכל כדי להגן על הפעילות הבלתי חוקית של מינהל מקרקעי ישראל ולהבטיח את העברתהקרקע למתנחלים, במקום לתקן את העיוותים והמעשים הבלתי חוקיים שנחשפו ולהחזיר את הקרקע לבעליה.

AmanatHouse040216תחילת עבודות הבניה בבית אמנה, פברואר 2016


פרק 2. ההודעה על כוונה להפקיע ב-1968

אחרי מלחמת ששת הימים, ב-11/1/68 פורסמו ע"י שר האוצר שתי הודעות לפי סעיף 5 ו-7 לפקודת הקרקעות, שמודיעות על כוונה להפקיע קרוב ל-4,000 דונם במזרח ירושלים. בפועל, המדינה תפסה חזקה בקרקעות מסויימות מתוך ה-4,000 דונם (לצורך הקמת השכונות רמת אשכול והגבעההצרפתית, מתחם "הקריה המזרחית" של משרדי הממשלה, סלילת כביש מספר 1 ועוד).

לפי החוק, על כל חלק מהקרקע שהמדינה ביקשה לעשות בו שימוש, נדרשת חתימה נוספת של שר האוצר על הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות,שמודיעה על ההפקעה בפועל (יש לציין שלצורך הקמת השכונות במזרח ירושלים, השתמשה המדינה בהוראת שעה לפי חוק רישום שיכונים ציבוריים(רש"צ), שפטרה אותה מן הצורך בחתימה לפי סעיף 19).

בפועל הקרקע של בית אמנה לא הופקעה. ב-1991 במסגרת בג"צ 5575/91 שעסק בהפקעות הקשורות לתכנית בניה באזור קו התפר, הצהיר מנהלמחוז ירושלים של מינהל מקרקעי ישראל כי מתוך כל הקרקע שנכללה בהודעת ההפקעה מ-1968 באזור קו התפר, רק מה שנכלל בתב"ע מס' 2989,הופקע בפועל לצרכי ציבור. כל יתר הקרקעאיננה בגדר קרקע מופקעת, והודעת ההפקעה מוצתה עם תב"ע 2989. החלקה של משפחת אבו טאעה,היתה מחוץ להפקעה.

כלומר לפי החוק ולפי הצהרת מינהל מקרקעי ישראל בעצמו, הקרקע שעליה החל להיבנות בית אמנה היא קרקע פרטית שלא הופקעה בפועל.

יש לציין שבעלי הקרקע  המשיכו להשתמש בקרקע והשכירו אותה לעסק מכוניות ולחניית כלי רכב גדולים עד לאחרונה, והם לא קיבלו מעולם הודעה עלהכוונה להפקיע את אדמתם, ולא על כל ההליכים שנעשו באדמתם. ההודעה מ-1968 היתה גורפת, ולא כללה אפילו ציון של גושים וחלקות אלא קבעהשמדובר בקרקע "בירושלים".

פרק 3. פטור ממכרז לאמנההרשאה לתכנון

ב-30/8/92 (ככל הנראה במחטף של אחרי הבחירות) החליטה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל לתת לאמנה הרשאה לתכנון בקרקע (שכאמור, לא היתהבבעלות מינהל מקרקעי ישראל). התירוץ להענקת הפטור ממכרז היה ש"התנועה תעביר את משרדיה מתלירושלים".

לא רק שהקרקע לא היתה באותו זמן בניהול מינהל מקרקעי ישראל, אלא שגם התירוץ להענקת הפטור היה כוזב. משרדי אמנה,  כפי שהם מופיעיםבכתובת בטופס עסקת ההקצאה עצמה (!), הם ברחוב רמת הגולן 23ב ירושלים:

פטור ממכרז אמנה 1992 מתורגם

באופן אירוני, אמנה מתגאה באתר האינטרנט שלה כי היא "תנועת ההתיישבות היחידה שמשכנה הוא בירושלים".

לפי הסכם ההרשאה, אמנה היתה צריכה להכין תכנית בניה ולאשרה עד 1/7/93. אך הדבר לא קרה (אולי כי היתה זו ממשלת רבין, שאחרי "דוח קלוגמן"ניסתה לעשות קצת סדר במינהל מקרקעי ישראל ובפעילותו במזרח ירושלים).

ב-1997, תחת ממשלת נתניהו, נחתם חוזה הרשאה חדש, עם תחולה רטרואקטיבית ל-13/9/93, כדי שהפטור ממכרז יעמוד עדיין בתוקף. כל זה נעשהמאחורי גבם של הבעלים, בלי שיכלו בכלל לדעת שהדבר קורה.

פרק 4. אישור התב"ע – על בסיס חתימה כוזבת של מינהל מקרקעי ישראל

ב-1997 הגישה אמנה תכנית בניה (מס' 4979) להקמת "מוסד ציבור". בדיון הועדה המחוזית באישור התכנית העיר ראש מינהל התכנון כי הוא מסתייגמהשימוש המוצע למשרדי ארגון פרטי (אמנה) תחת הכותרת של "מוסד ציבור". אך מכיוון שהוועדה סברה שמדובר באדמת מדינה, התכנית אושרה. אלאשמסתבר שבתחילה הגישה אמנה את התכנית כשתחת שם הבעלים מופיע "מינהל מקרקעי ישראל", ללא כל חתימה מטעם המינהל. התכנית עברה אתשלבי האישור הראשוניים ולאחר האישור להפקדה, הבחינו במינהל התכנון כי חסרה החתימה, וביקשו מאמנה, פעמיים, להגיש עותק חתום ע"י מינהלמקרקעי ישראל. רק כעבור כמה חודשים, הגישה אמנה עותק שנחתם לכאורה ע"י סגנית מתכננת המחוז דאז, עמליה אברמוביץ, ב-9/9/98.

חתימת אברמוביץ
עותק מהוראות התכנית עם חתימה של עמליה אברמוביץ ממינהל מקרקעי ישראל

יש לציין שבמקרה אחר בעת"מ 6212-11-12, טענה אברמוביץ כי החתימה שלה על היתר מסוייםזוייפה. זאת היא למדה מהתכתובת הקשורהבחתימה. אך במקרה של אמנה, במסגרת עתירת בעל הקרקע, המינהל סירב לגלות את התכתובת ואף נמנע מלהביא תצהיר מגב' אברמוביץ, שעדייןעובדת במינהל מקרקעי ישראל, שתסביר את הנסיבות לחתימתה כבעלים על הקרקע.

בנוסף לחתימה, ובמקום צירוף נסח טאבו, צירפה אמנה למינהל התכנון מכתב מאברהם נאווי, ממונה רישום והסדר במחוז ירושלים של מינהל מקרקעיישראל, לפיו "השטח הנכלל בתחום תב"ע 4979 כלול בתחום האיתור שהופקע לטובת המדינה". הניסוח העמום הזה של נאווי, נועד ליצור את הרושםהמוטעה כאילו מדובר בקרקע בבעלות המדינה.

יש לציין שבשנת 2008, כשנודע לשלום עכשיו לראשונה על הכוונה לבנות במתחם את בית אמנה, פנינו למינהל מקרקעי ישראל בשאלה מדוע קיבלהאמנה את הקרקע ללא מכרז. בתשובת מינהל מקרקעי ישראל מ-11/1/09 נמסר: "הרינו להודיעכם כי מדובר בקרקע שאינה בניהול מינהל מקרקעיישראל".

לאחר שהתקשרנו לברר כיצד זה נחתם חוזה הפיתוח בין המינהל לאמנה, נטען כי בתשובה הקודמת נפלה טעות. לשאלת הפטור מהמכרז לא קיבלנותשובה.

פרק 5. נסיון רישום תצ"ר כדי להסדיר את הרישום ע"ש המדינה

ב-12/9/05, נחתם הסכם פיתוח בין מינהל מקרקעי ישראל ואמנה, לפיו על אמנה לשלם למינהל מקרקעי ישראל 913,640 ₪ כדמי שימוש. לאחר מכןולצורך קבלת קווי בניין, נדרשה אמנה להכין תצ"ר – תכנית לצרכי רישום על מנת לרשום על שם המדינה את המגרשים החדשים שנקבעים לפי התב"ע.אך משום שלא מדובר באמת באדמת מדינה, רשם המקרקעין סירב לרשום את הקרקע ע"ש המדינה לפי בקשת התצ"ר, ואמנה לא היתה יכולה לקבלהיתר.

שוב נחלץ לעזרת אמנה ממונה רישום והסדר במחוז ירושלים של מינהל מקרקעי ישראל, אברהם נאווי, ושלח מכתב התחייבות ב-26/11/06, לפיו מינהלמקרקעי ישראל יזום פרסום הודעה של שר האוצר לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות שתהווה הפקעה בפועל של המגרש ותאפשר את הרישום.

על סמך ההתחייבות הזאת לרישום התצ"ר – נמשך הליך הוצאת ההיתר.

לקריאת מכתב ההתחייבות מטעם ממ"י – לחצו כאן

פרק 6. חתימת שר האוצר על הודעת הפקעה לפי סעיף 19

כאמור, הקושי שהתגלה בקידום הבניה היה כשהסתבר שהקרקע לא יכולה להירשם על שם המדינה משום שלא בוצעה הפקעה בפועל (הודעה לפי סעיף19 לפקודת הקרקעות). אך הפקעה של מגרש אחד של אדם פרטי ע"י המדינה במטרה להקצות אותו לגוף פרטי (אמנה) לא עומדת בכללי מינהל תקיןבסיסיים. לכן הגו במינהל מקרקעי ישראל רעיון יצירתי: המינהל המציא גוש מלאכותי חדש, שכולל את כל קרית הממשלה המזרחית, חוצה כביש שלארבעה נתיבים וכולל בתוכו את שלושת הדונמים שהוקצו שלא כדין לאמנה, שנמצאים מעבר לכביש. מדובר בגוש חסר כל היגיון שאיננו תואם שום גבולטבעי או הסטורי של גושים באזור, רק על מנת להבליע בתוכו את החלקה שמיועדת לאמנה.

ב-20/12/09 חתם שר האוצר יובל שטייניץ על ההפקעה של הגוש כולו והקרקע נרשמה על שם המדינה.

מפת הגוש הפיקטיבי מסומן
הגוש הפיקטיבי שיצרו במינהל מקרקעי ישראל כדי להפקיע את הקרקע המסומנת בעיגול לטובת אמנה

יש לציין שבסמכות שר האוצר לקבוע שההפקעה היא רטרואטיבית שחלה גם לפני מועד החתימה על ההודעה לפי סעיף 19. במקרה דנן, קובעת הודעתההפקעה כי היא חלה "מיום פרסום הודעה זו ברשומות". כלומר גם אם יטענו שהקרקע הופקעה כדין בעת חתימת שר האוצר, הרי שבעת שהקרקעהוקצתה לאמנה ובעת אישור תכנית הבניה, היא לא היתה בבעלות המדינה.

פרק 7. העתירה לביטול התב"ע והיתר הבניה לאמנה

בנובמבר 2015 החלו העבודות להקמת בית אמנה. בעקבות זאת, עתרו בעלי הקרקע, משפחת אבו טאעה, בעתירה מנהלית בביהמהמחוזי בירושלים,בדרישה לבטל את התב"ע ואת היתר הבניה שניתן לאמנה. במהלך הדיון בעתירה, התגייסו עורכי הדין של המדינה להגן על ההפקעה ועל ההקצאה הלאחוקית של הקרקע לאמנה. המדינה גם נמנעה מלחשוף את המסמכים הקשורים בכל הליך ההקצאה וההפקעה שיכולים לשפוך אור במשהו על דרכי קבלתההחלטות והכוונות האמיתיות שמאחורי הפעילות של מינהל מקרקעי ישראל.

ב-7/3/16 דחה ביהמאת העתירה וקבע שגם אם נפל פגם בהליך אישור הבניה, הרי שחלה עליו הבטלות היחסית, בהתחשב שבסופו של דבר בוצעהההפקעה ע"י שר האוצר, גם אם מאוחר מדי. בית המשפט לא התייחס לכך שההפקעה לא היתה רטרואקטיבית, ואף קיבל את טענת המדינה שחתימתהשר לא נדרשה כאשר הקימו את השכונות במזרח ירושלים, ולכן לא נדרשת גם כאן (בית המשפט התעלם מהטענה כי לצורך כך נחקק חוק רישוםשיכונים ציבוריים שניתן להחיל אותו רק במקרים מיוחדים של הקמת שיכונים ולא ניתן להחילו על מגרש ספיציפי). בעל הקרקע הגיש ערעור לביהמהעליון, שידון בחודשים הקרובים.