טוען..

מכרז להקמת התנחלות בבית צפאפה במזרח ירושלים

רשות מקרקעי ישראל פרסמה לאחרונה מכרז (מס' 367/2024) להקמת התנחלות חדשה בתוך השכונה הפלסטינית בית צפאפה במזרח ירושלים. המכרז קורא ליזמים להציע הצעות לרכישת זכויות בקרקע של כ-11 דונם בבית צפאפה, מדרום לאזור התעשיה תלפיות, לתכנן ולבנות שכונה של כ-200 יחידות דיור. ייתכן שהתכנית שהיזמים יכינו בסופו של דבר תהיה למספר גבוה יותר מ-200 יחידות.

לפי נוסח הפרסום, המכרז הוא לרכישת זכויות "בחלקה היחסי של המדינה / רשות הפיתוח" בחלקה 181 בגוש 30285. המשמעות היא שייתכן שיש בעלים פרטיים, בנוסף על המדינה, באותה חלקה. המכרז מציין את רשות הפיתוח כבעלים של הקרקע או של חלק ממנה. רשות הפיתוח היא גוף שהוקם במסגרת חוק נכסי נפקדים שאליו מועברים כל נכסי הנפקדים והוא מוכר את הנכסים לרוכשים פוטנציאליים. חוק נכסי נפקדים נחקק ב-1950 בישראל בנסיבות המיוחדות שנוצרו אז, לפיהן מאות אלפי פלסטינים נאלצו לעזוב את בתיהם ונכסיהם בישראל ונעשו פליטים, וממשלת ישראל מנעה מהם לחזור. החוק הגדיר אותם כ"נפקדים" ואיפשר לממשלת ישראל לקחת נכסים שהיו שייכים לפלסטינים עד 1948 ולעשות בהם שימוש לטובת פיתוח הארץ.

ב־ 1967, כאשר סיפחה ממשלת ישראל את מזרח ירושלים והחילה עליה את החוק הישראלי, הוחל גם חוק נכסי נפקדים על שטחי ירושלים, למרות שאין כל קשר בין הנסיבות של 1948 לבין ירושלים שאחרי 1967. כך אם הבעלים של חלקת האדמה בבית צפאפה, מתגורר בירדן למשל, האפוטרופוס לנכסי נפקדים הכריז עליו כנפקד והעביר את החלקה לרשות הפיתוח.

להרחבה על חוק נכסי נפקדים והחלתו במזרח ירושלים – ראו כאן.

יש לציין כי קיימת אפשרות שהדירות שייבנו בעקבות המכרז בבית צפאפה יירכשו ע"י פלסטינים תושבי מזרח ירושלים. אלא שהנסיון מראה שרוב מוחלט של הבניה ביוזמה ממשלתית מגיעה בסופו של דבר ליהודים, בגלל מחיר או בגלל הטיה תכנונית או שיווקית.