מתנחלים נכנסו לבית משפחת אבו נאב בסילוואן

בסוף שנת 2010 גברו הלחצים על העירייה לפנות את ההתנחלות בית יהונתן משום שמדובר בבניה בלתי חוקית שבתי משפט רבים קבעו שוב ושוב שישלפנותה. למרות קביעות נחרצות של בית המשפט, החליט בשעתו ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, להשתמש באיום הפינוי של משפחת אבו נאב כבןערובה לפינוי בית יהונתן. בהודעה לעיתונות שהוציא ברקת באותם ימים הוא קשר בין פינוי המשפחה הפלסטינית לטובת המתנחלים לבין מימוש הוראותבית המשפט לפינוי ואיטום בית יהונתן: "לא נפלה יהודים לרעה … שני צווי בית המשפט כלפי ערבים ויהודים בסילוואן יבוצעו באותו מועד". מדובר בהתנהגות של "תג מחיר", של פגיעה בפלסטינים על כל "פגיעה" במתנחלים.

היועץ המשפטי של העיריה, עו"ד יוסי חביליו, תקף אז בחריפות את ראש העירייה במכתב דחוף ששלח אליו בדרישה לממש את הוראות בית המשפטולאטום את בית יהונתן: "ברצוני להודיע ולציין כי אין כל קשר בין הליך אזרחי המתנהל בעניין בית סמוך… לביצוע צו הפינוי והאיטום בעניין בית יהונתן".

בסופו של דבר, בית יהונתן עדיין עומד על תילו ולמרות הכרעות בית המשפט עדיין לא פונה.

שלום עכשיו: לגופו של עניין, דרישת המתנחלים לפנות את משפחת אבו נאב מביתה מבוססת על מימוש של "זכות שיבה" ליהודים לנכסים שאותם נאלצולעזוב ב-1948 בעקבות המלחמה. כידוע, בישראל ישנם מאות אלפי נכסים שהיו לפני 1948 בבעלות פלסטינים שהפכו לפליטים. דרישת המתנחליםפותחת את תיבת הפנדורה של זכות השיבה, ויהיה זה קשה מאוד להצדיק מבחינה מוסרית את מניעת חזרתן של משפחות פלסטיניות לנכסיהן בתוךישראל, אם אנו מאפשרים זאת ליהודים. יתרה מכך, כל היהודים שהפסידו את נכסיהם במלחמה כבר קיבלו על כך פיצוי מהמדינה וזכו לבתים חלופייםבישראל. פינוי משפחת אבו נאב מביתה, גם אם הוא מבנה ששימש את היהודים התימנים שהתגוררו במקום לפני 1948, הוא מעשה בלתי מוסרי."