עליה של 34% בהתחלות הבניה בהתנחלויות בשנת 2016, 70% מתוכן בהתנחלויות מבודדות
ממצאים עיקריים:
התחלות בניה
- לפי ספירת שלום עכשיו 1,814 יחידות דיור חדשות החלו להיבנות בהתנחלויות, עליה של 34% לעומת התקופה המקבילה ב-2015[1].
- כ-70% מהתחלות הבניה (1,263 יח"ד) היו בהתנחלויות מבודדות שישראל תצטרך לפנות ככל הנראה במסגרת הסכם קבע (ממזרח לתוואי הגבול המוצע ביוזמת ז'נבה).
- למעלה מ-26% (474 יח"ד) הן ממזרח לתוואי המתוכנן של גדר ההפרדה, ועוד 45% (816 יח"ד) הן ממזרח לגדר הבנויה בפועל וממערב לתוואי הגדר המתוכנן.
- לפחות 10% מהבניה (183 יח"ד) היא אינה חוקית לפי החוקים שהחילה ישראל בהתנחלויות (ללא קשר לשאלת החוקיות של ההתנחלויות עצמן לפי הדין הבינלאומי), מתוכן 114 יח"ד (6% מכל הבניה) במאחזים בלתי חוקיים.
- קרוב ל-94% מהבניה (1,700 יח"ד) היתה של מבני קבע, והיתר מבנים יבילים (קרוואנים).
- 42 מבני ציבור (בתי ספר, גנים, בתי כנסת וכו') החלו להיבנות, בנוסף על 23 מבנים לתעשיה או חקלאות.
קידום תכניות ומכרזים (ינואר-דצמבר 2016)
- בשנת 2016 קודמו תכניות ל-2,657 יחידות דיור בהתנחלויות.
- כ-60% מיחידות הדיור המתוכננות (1,540 יח"ד) הן בהתנחלויות מבודדות.
- כ-40% (1,026 יח"ד) הן ממזרח לתוואי המתוכנן של גדר ההפרדה.
- מתוך כלל התכניות שקודמו, 580 יח"ד השלימו את הליך התכנון וקיבלו תוקף. מתוכן 75% (432 יח"ד) הן בהתנחלויות שממזרח ליוזמת ז'נבה ולמעלה מ-50% (293 יח"ד) ממזרח לתוואי הגדר המתוכנן.
- פורסמו מכרזים לבניית 365 יחידות דיור, מתוכם 323 יח"ד במזרח ירושלים ו-42 יח"ד בשטחים (בקרית ארבע).
התפתחויות נוספות בשנת 2016
- שני מאחזים חדשים הוקמו בצפון הבקעה.
- החלה בניה של כביש עוקף חדש לטובת המתנחלים, עוקף נבי אליאס ממזרח לקלקיליה, על קרקעות שהופקעו לצורך כך מפלסטינים.
- 2,342 דונם הוכרזו כאדמות מדינה מדרום ליריחו.
- הורחב תחום השיפוט של המועצה האזורית גוש עציון כדי לכלול בה נקודת התנחלות חדשה, "בית אלברכה" בסמוך למחנה הפליטים אלערוב.
[1] מסיבות טכניות תקופת הדו"ח היא תשעה חודשים בלבד (ספטמבר 2015 עד יוני 2016), וההשוואה לשנת 2015 נעשתה על פי חישוב של 3/4 מסה"כ התחלות הבניה שנספרו בשנת 2015 (1,350 מתוך 1,800 יחידות דיור).
פירוט והרחבה:
רוב הבנייה – בהתנחלויות מבודדות שישראל תצטרך לפנות – ספירת שלום עכשיו של התחלות הבניה בשנת 2016 מגלה כי חלה עליה משמעותית במספר התחלות הבניה בהתנחלויות לעומת שנת 2015 וכי 70% מהבניה נעשתה דווקא במקומות היותר קשים לפתרון מבחינת הסכם של שתי מדינות, ממזרח לתוואי הגבול המוצע של יוזמת ז'נבה. יוזמת ז'נבה היא מודל של הסכם קבע ישראלי פלסטיני שהוסכם ע"י והיא כיום המסמך היחיד שלגביו יש הסכמה, גם אם לא פורמלית, של הנהגה משמעותית בשני הצדדים. לפי המודל, ישראל תוכל לספח לשטחה חלק מההתנחלויות ובתמורה תיתן למדינה הפלסטינית קרקע חלופית מתוך שטח ישראל. בשנת 2016 נבנו 1,263 יחידות דיור דווקא באותן התנחלויות שככל הנראה ישראל תצטרך לפנות במסגרת הסכם. בחישוב של 4 נפשות ליחידת דיור, עולה כי בשנת 2016 החלו להיבנות דירות ל-5,052 מתנחלים חדשים (1263X4) שישראל תצטרך לפנות.
המשך הבניה בהתנחלויות בכלל, ובהתנחלויות המבודדות בפרט מובילות את ישראל למצב שבו יהיה קשה מאוד להגיע לפתרון של שתי מדינות.
קפיצת בנייה באפרת – ההתנחלות אפרת מדרום לבית לחם (קרוב ל-9,000 תושבים), היא ההתנחלות שבה נספרו הכי הרבה התחלות בניה בשנת 2016 – 221 יחידות דיור חדשות בשכונות גבעת הדגן (82 יח"ד) וגבעת התמר (139 יח"ד). גבעת הדגן וגבעת התמר נחשבו מאחזים בלתי חוקיים שקיבלו אישור בדיעבד, ובעקבות מכרזים שפורסמו לפני שנים אחדות תחת ממשלות נתניהו הקודמות, הולכות ונבנות בימים אלה.
ההתנחלות אפרת, על אף היותה באזור גוש עציון, היא אחת ההתנחלויות היותר קשות לפשרה במסגרת הסכם קבע. ביוזמת ז'נבה למשל, הוסכם על פינויה. הסיבה לכך היא משום שאפרת שוכנת ממזרח לכביש הראשי מצפון לדרום בין בית לחם לחברון. אם ישראל תבקש לספח את אפרת, היא תספח גם את הכביש ובכך תיחסם כל התנועה הפלסטינית מבית לחם דרומה. בנוסף, אפרת חוסמת את הפיתוח הפוטנציאלי של העיר בית לחם מדרום. על אפרת ראו עוד כאן.
אחרי אפרת ההתנחלויות עם הכי הרבה בניה היו: מודיעין עילית (190 יח"ד); ביתר עילית (140 יח"ד); עלי זהב (126 יח"ד) רובן בהתנחלות החדשה לשם, אשר פורמלית נחשבת חלק מעלי זהב; גבעת זאב (114 יח"ד) באזור אגן האיילות; ומעלה אדומים 97 יח"ד.
קידום תכניות – בשנת 2016 (ינואר-דצמבר) קודמו תכניות ל-2,657 יחידות דיור לפחות, עליה של 33% לעומת 2015 (1,982 יח"ד). לפחות 60% מהן (1,540) יח"ד הן בהתנחלויות שישראל תצטרך ככל הנראה לפנות במסגרת הסכם, ממזרח לתוואי של יוזמת ז'נבה, ולפחות 40% מהיחידות המתוכננות הן ממזרח לתוואי הגדר המתוכנן.
580 יחידות דיור קיבלו אישור סופי (מתן תוקף) 75% מהן ממזרח לתוואי יוזמת ז'נבה, והיתר עברו אחד או יותר משלבי התכנון.
התפתחויות נוספות בשנת 2016
שני מאחזים חדשים הוקמו בצפון הבקעה – הבקעה היא אזור מרוחק ומבודד יחסית שלא מגיע לסדר היום הציבורי, אך בפועל מתנהל בו מאבק ארוך שנים של הממשלה נגד הנוכחות הפלסטינית במרחבי הבקעה. לצד הריסות בתים, צווי סגירה ושטחי אש, החלו לאחרונה גם מתנחלים להציק לקהילות רועים פלסטיניות. הקמת שני המאחזים מסמנת עליה בחיכוך ובמתח באזור צפון הבקעה, לצד הגברת הריסות הבתים מצד צה"ל, שהורגשה בכל רחבי שטח C ובאזור הבקעה במיוחד.
בסמוך להתנחלות מחולה, הוקם מאחז בלתי חוקי על גבעה ליד ישוב הרועים הפלסטיני אלחימה. המאחז מקשה על הרועים הפלסטינים להגיע לאדמות המרעה, לעתים בשל הצקות של יושבי המאחז. מאחז נוסף הוקם בסמוך להתנחלות חמדת, ליד בסיס צבאי, ובו יושבים כמה צעירים (חלקם יוצאי ההתנחלות בחברון) אשר מטרידים את קהילות הרועים החיות בסמוך ואף מונעים גישה לאזורי מרעה.
מידע נוסף על בקעת הירדן ראו כאן.
החלה בניה של כביש עוקף חדש לטובת המתנחלים, עוקף נבי אליאס ממזרח לקלקיליה, על כ-104 דונם שהופקעו לצורך כך מפלסטינים. בנובמבר 2016 דחה בית המשפט העליון את העתירה של תושבי הכפר נבי אליאס, בעלי הקרקעות שהופקעו לצורך הכביש, ואישר את בניית הכביש משום שהוא מיועד לשמש גם את התושבים הפלסטינים. יש לציין שמי שדחפו לסלילת הכביש היו המתנחלים, בעיקר מאזור קרני שומרון, והוא נועד בעיקר לצורך המתנחלים. לטענת התושבים הפלסטינים, להם אין כל סיבה לעקוף את הכפר נבי אליאס, והיו יכולים להמשיך וליהנות מהכביש הישן, בלי צורך בהפקעה ובכביש העוקף. העבודות החלו סמוך לאחר אישור ההפקעה ע"י בג"צ, ובמהלכן נעקרו מאות עצי זית.