בימים האחרונים מתנחלים הקימו התנחלות חדשה בלב חברון באזור שמרחיב את גבולות הנוכחות היהודית בעיר. מתנחלים נכנסו לבית פלסטיני מדרום למערת המכפלה (מול בריכת הסולטן) באזור שאין בו ריכוז התנחלויות. כניסת המתנחלים לבית מעידה כי הממשלה והצבא מאפשרת ותומכת בהקמת ההתנחלות החדשה.
בשנים האחרונות היו ניסיונות מצד מתנחלים להשתלט על הבית אך אלו נכשלו מאחר והכניסה לבית היתה חסומה באמצעות לוחות בטון שהציב הצבא. למרות זאת, לפני כשנה המתנחלים הצליחו להכנסו לבית דרך גרם מדרגות שהציבו מעל ללוחות הבטון. אולם אז הצבא פינה אותם בחלוףכמה ימים. הפעם הוצאו לוחות הבטון שמנעו את כניסת המתנחלים ואף הורחב השער המוביל לרחוב הראשי, מה שמעיד על כךשהכניסה נעשתה בהסכמה וידיעה של הממשלה והצבא.
חברון וירושלים המזרחית הן הערים הנפיצות ביותר בגדה המערבית בכל הקשור ליחסים בין מתנחלים ופלסטינים. כל השתלטות של מתנחלים או שינוי בעלות מפלסטינים למתנחלים של חנות, חצר אומבנה, משמעותה הקמת המתנחלות חדשה. בחברון, בתים ונכסים רבים נותרו ריקים ונעזבו במהלך עשרות השנים האחרונות (מאז טבח ברוך גולדשטיין בשנת 1994) בגלל חסימות ומניעות גישה של ישראל, והם מהווים יעד להשתלטות מתנחלים.
עד לאחרונה, אכלוס בתים על ידי המתנחלים דרשו אישור שר הביטחון וראש הממשלה. כחלק מהעברת הסמכויות של המנהל האזרחי לידי סמוטריץ', הוחלט שבעיר חברון, אישור האכלוס יהיה בידי סמוטריץ' בתיאום עם גלנט. כניסת המתנחלים לבית בצורה גלויה, מעידה ששני השרים הסכימו על הקמת ההתנחלות החדשה. במידה ושרי הביטחון לא אישרו את אכלוס הבית ע"י מתנחלים, אז הממשלה אמורה לפנות אותם במהרה וכפי שנעשה בעבר.
ההתנחלות החדשה נמצא ברחוב השוהדא (המתנחלים שינו את שמו לרח' דויד המלך) בין בריכת השילוח להתנחלות אברהם אבינו. זהו אזור המאוכלס בפלסטינים, ורחוק מההתנחלויות בעיר. ההתנחלות החדשה היא למעשה, כניסה לאזור חדש בעיר.
בעקבות השתלטות המתנחלים על ביתם בפעם הקודמת, משפחת א-ג'ריווי, הבעלים הפלסטינים, עתרו לבג"צ כבר לפני כמה חודשים בדרישה לפנות אותם. תגובת המדינה היתה שהמתנחלים התפנו. עכשיו המצב השתנה והמדינה צריכה להגיש את תשובה עדכנית לבית המשפט עד 30 ביולי. לפי התשובה נדע בוודאות אם הכניסה המחודשת לנכס היא באישור הדרג המדיני או שהמתנחלים נכנסו על דעת עצמם. במידה ואין אישור אכלוס למתנחלים, נשאלת השאלה מדוע אינם מפונים.
שלבי העברת בעלות נכסים מפלסטינים ליהודים
העברת בעלות של נכסים מפלסטינים לישראלים בגדה המערבית דורש כמה צעדים בירוקרטיים, משפטיים ואישורים מדיניים.
כדי שהנכס יהיה של המתנחלים הם צריכים לבצע הליך של רישום ראשון. כדי להתחיל את ההליך הם צריכים לקבל היתר עיסקה. יכול להיות שלמתנחלים יש היתר עסקה ויתכן שאין בידם היתר. לא ברור אם המתנחלים ביקשו בכלל היתר עסקה. כיום, האחריות על נתינת ההיתר נמצאת בידי השר סמוטריץ'.
אחרי היתר העיסקה מהשר, אפשר להתחיל בהליך רישום ראשון שדורש פירסום בעיתונות – ואז הבעלים יכולים להתנגד ומתנהל הליך שיפוטי ארוך בועדה לרישום ראשון להוכחת העסקה. אם הועדה מקבלת את טענות המתנחלים – אז רושמים את הנכס על שמם והבעלים יכול לערער לבג"ץ.
המאבק המשפטי להוצאת מתנחלים מנכס אליו הם פלשו הוא מסורבל, נמשך שנים רבות וכולל מעורבות הדרג המדיני. דוגמא לכך ניתן לראות במאבקם של משפחת בכרי שמתנחלים נכנסו לביתם בראשית שנת 2005 וההליך המשפטי הסתיים בראשית 2020 (לקריאה בהרחבה על מאבק המשפחה ושיטות המתנחלים להאחז בנכס).
לדעתנו אסור לאפשר למתנחלים להיכנס לנכס בשל המשמעות המדינית והפגיעה באורחות החיים הפלסטינים. אך לכל הפחות, אסור לאפשר להם להכנס לפני השלמת הרישום הראשון. על אחת כמה וכמה בעיר רפאים כמו חברון שאלפי נכסים פלסטינים עומדים בה ריקים. אחרת כל אחד יכול לומר שהוא קנה נכס, ויצג מסמך כזה או האחר מבלי שלבעלים יש דרך להתמודד עם טענות הרכישה. אנו מניחים שהעתירה בבג"ץ תעסוק בשאלה האם אפשר בכלל לתת להם להיכנס לבית בלי שהם הוכיחו שהם קנו אותו.
שלום עכשיו: את ההתנחלות הזאת צריך לפנות עוד לפני שהיא מתבססת. זה לא משנה אם המתנח לים קנו את הבית או לא, מדובר בהתנחלות לא חוקית לכל דבר ועניין. אם הממשלה לא מפנה אותם באופן מידי, כפי שעשו ממשלות קודמות במקרים דומים, המשמעות היא הקמת עוד התנחלות, בנוסף לעשר ההתנחלויות שממשלת ישראל הנוכחית הכשירה בחצי השנה האחרונה.
