טוען..

הצעת חוק: לתת לחטיבה להתיישבות לנהל קרקעות בשטחים

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ראשון (10/6/18) הצעת חוק שתיתן לחטיבה להתיישבות את ניהול רוב הקרקעות בגדה המערבית.
שלום עכשיו: במקום להפסיק את הפעילות הלא חוקית, מנסים לקבוע בחוק שהיא חוקית

ביום ראשון, 10/6/18, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק של חברי הכנסת סמוטריץ (הבית היהודי), קיש וביטן (הליכוד), לפיה החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, שהיא גוף לא ממשלתי, תנהל את הקרקעות במגזר הכפרי בשטחים הכבושים.

החטיבה להתיישבות מנהלת את רוב המקרקעין בשטחים כבר עשרות שנים והיא עושה זאת הרחק ממינהל תקין, במחשכים, ללא פיקוח ולעתים תוך עבירות על החוק והונאה. מזה למעלה מעשור נעשים נסיונות, בעיקר של גורמים משפטיים במשרדי הממשלה לשנות את המצב ולהפסיק את ניהול המקרקעין ע"י החטיבה להתיישבות או לכל הפחות לפקח עליה, אך בפועל החטיבה ממשיכה לעשות במקרקעין כבתוך שלה. כיום הממשלה נאלצת להתמודד עם הנושא בעקבות שתי עתירות לבג"צ שהמדינה צריכה להגיב להן בשבועות הקרובים.

משמעות אישור חוק בועדת השרים: ועדת השרים לחקיקה קובעת את עמדת הממשלה לגבי הצעות החוק השונות שאמורות לעלות לדיון בכנסת. בדרך כלל חברי הכנסת של הקואליציה יצביעו בקריאה הטרומית בהתאם לעמדת ועדת השרים לחקיקה. לכן משמעות ההחלטה של ועדת השרים כי היא כי יש סיכוי גדול שיהיה רוב בכנסת להצעת החוק שאמורה לעלות לדיון בקריאה טרומית בימים הקרובים.

החטיבה להתיישבות כמנהלת קרקעות: החטיבה עושה מה שהיא רוצה – והמדינה לא מפקחת

עוד ב-1968 נתנה ממשלת ישראל בידי החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית (WZO), סמכויות נרחבות להקמת התנחלויות בשטחים. המימון לפעולות החטיבה מגיע כולו מתקציב המדינה, אך החטיבה עצמה אינה גוף ממשלתי, אינה נתונה לכללים ולמגבלות המחייבים גופים ציבוריים ועובדיה אינם עובדי מדינה.

בין הסמכויות שניתנו לחטיבה, היה גם ניהול המקרקעין במגזר הכפרי בהתנחלויות והיא מנהלת את רוב הקרקעות הציבוריות בשטחים (המכונות גם "אדמות מדינה") שהוקצו לשימוש כלשהו. החטיבה להתיישבות מקצה את האדמות בהקצאות משנה למתנחלים (חוזים שנקראים "בר רשות") לשימושים של בניה, חקלאות, תעשיה ועוד. החטיבה להתיישבות מנהלת את הקרקעות ללא כל שקיפות, בניגוד לכללי המינהל התקין, ללא פיקוח ולעתים תוך מעשי שחיתות והונאה. כך למשל הסתבר שהחטיבה להתיישבות העניקה למתנחלי מאחזים כמו עמונה, גבעת האולפנה, מצפה כרמים ואחרים, שניבנו על קרקע פרטית, חוזים המעניקים להם זכויות בקרקע פרטית של פלסטינים.

להרחבה על פעילות החטיבה להתיישבות בתחום ניהול המקרקעין – ראו פרק 2 מתוך דו"ח שלום עכשיו "קומבינת המאחזים", ינואר 2017.

 

הרקע לנסיון החקיקה – עתירות לבג"צ

בשנת 2015 הגישה החברה הקבלנית "מ. י. שחם" עתירה לבג"צ בדרישה להפסיק את ניהול המקרקעין ע"י החטיבה להתיישבות. החברה, שביקשה לבנות בהתנחלויות, סבלה מאפליה קשה של החטיבה ומהערמת קשיים בלתי אפשריים בפניה, והיא חשפה מעט מהשיטה של ניהול המקרקעין ע"י החטיבה.

בתגובה לבג"צ הודיעה המדינה כי רה"מ הקים "ועדה לבחינת נושא ניהול אדמות המדינה במגזר הכפרי ביו"ש" המורכבת ממנכ"לי משרד רה"מ ומשרד החקלאות, יועץ שר הבטחון להתיישבות, ראש אגף התקציבים באוצר, מנהל רמ"י, ומתאם הפעולות הממשלה בשטחים (על תקן משקיף).

עתירה נוספת בנושא הגישה שלום עכשיו בדרישה כי כל הקצאות המקרקעין בשטחים, ובכלל זה גם ההקצאות של החטיבה להתיישבות, ייעשו באופן פומבי אם פירסום ומתן אפשרות לערער על הכוונה להקצות שטחים.

כעת מתברר, מהודעה מעדכנת שהגישה המדינה ב-11/6/18 לבג"צ של שלום עכשיו בדרישה לשקיפות בהקצאות, כי בסופו של דבר הועדה "לא הצליחה להגיע לכדי המלצה מוסכמת", ושהנושא נמצא בבחינה אצל היועץ המשפטי לממשלה. לפי הודעת המדינה, אישור הצעת החוק בועדת השרים לחקיקה אינו סוף פסוק, וכי ההחלטה אם לקדם את הצעת החוק מעבר לכך תתקבל בעוד שבועיים, בהם תנסה הממשלה לבחון אפשרות לייתר את החוק באמצעות החלטת ממשלה.

חשוב לציין כי לפי הדין הבינלאומי למעצמה הכובשת אסור לתת לגופים לא ממשלתיים את ניהול המקרקעין.

שלום עכשיו: "הצעת החוק היא לתת לחתול לשמור על השמנת, והלבין חמישה עשורים של גזל אדמות, עבריינות ושחיתות במסווה של "מאפיינים ייחודיים ופיתוח ההתיישבות".  למרות ערימות של דוחות מבקר המדינה, תלונות של יועצים משפטיים ועדויות לעבירות פליליות, הממשלה באופן שערורייתי מתכוונת לתת לעבריין הקרקעות הראשי להיות אחראי על שמירתן ומוסיפה וקובעת שחלוקת הקרקעות תמשיך להיעשות במחשכים וללא מכרז. "