ביום שני (15/6/26) הגיעו אנשי עיריית ירושלים מלווים בכוחות משטרה ובולדוזרים וכלים כבדים לחלקה בבעלות הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית בסילוואן והחלו בעבודות הנדסיות לפינוי ציוד ומבנים שהיו בחלקה, הרסו גידולים חקלאיים והקימו גדר מסביב לשטח. העבודות בחלקה נמשכו גם בימים שלאחר מכן. העירייה עושה שימוש ב"צווי גינון" שמאפשרים לה להשתלט על קרקעות לצרכי גינון.
בהודעה שפרסמה הפטריארכיה היוונית באינטרנט נאמר: "ההשתלטות על הקרקע בשילוח היא הפרה של זכויות הכנסיה ושל הנוכחות הנוצרית ההסטורית בירושלים".
שלום עכשיו: ירושלים היא עיר חשובה ומרכזית לשלושת הדתות ולמיליארדי בני אדם בעולם. מדינת ישראל היתה צריכה להיות דוגמא ומופת לשלטון המכבד את כל הדתות ונותן מקום של כבוד לכל התושבים בירושלים. במקום זאת, בשנים האחרונות, הרשויות הישראליות הולכות ודוחקות את הנוכחות הלא יהודית בירושלים, לא רק של פלסטינים אלא גם של נוצרים. ההשתלטות על אדמות הכנסיה בסילוואן היא חלק ממהלך שמובילים ארגוני מתנחלים להשתלט על כל מרחב ואדי רבאבה וסילוואן ולהפכו ממרחב פלסטיני למרחב ישראלי. עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים הפכו עצמם לכלי בידי אידיאולוגיה מתנחלית.
הפטריארכיה היוונית הגישה תביעה דחופה נגד עיריית ירושלים בדרישה לצו מניעה שיעצור את העבודות ולתשלום פיצויים על הנזקים שהסבה העירייה לאדמת הכנסיה. ביום חמישי התקיים דיון בבית משפט השלום בירושלים ובו טענה העירייה כי היא פועלת מכוח חוק עזר עירוני "שמירת הסדר והניקיון" (סעיף 39) שקובע שבסמכות ראש העיר להורות על סילוק מכשולים ברחוב.
עוד טענה העירייה כי לחלקה הוצא בינואר 2025 "צו גינון" שמאפשר לעירייה להשתלט על שטחים מוזנחים כדי לבצע בהן עבודות גינון. יש לציין כי צווי גינון כאלה הוצאו לכ-200 דונם בסילוואן באזור ואדי רבאבה (גיא בן הינום) בשנים האחרונות.
במהלך הדיון העיד מזכ"ל הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית, הבישוף אריסטרכוס:
"התפלאנו מהתנהגות העירייה שלא הודיעה לנו מראש ולא ניסתה להידבר איתנו. אנחנו מעוניינים להגיע להבנה עם העירייה באופן שלא יזיק לנו ולא יזיק לתכניות של העירייה".
בעקבות זאת שאלה השופטת את נציג העירייה האם הוא מוכן להיכנס לשיח עם הפטריארכיה, אך הוא סירב וטען כי העירייה לא מכירה בבעלות של הפטריארכיה בקרקע. לטענתו מדובר בקרקע שלא היתה מעובדת ולכן, לפי הדין, היא הופכת לאדמת מדינה.
בתגובה אמר הבישוף: "אני מתפלא על עמדת העירייה. השטח ידוע לכל כשטח של הכנסייה, והוא חשוב לנו מבחינה דתית וארכיאולוגית. בעבר היה לנו שיתוף פעולה עם העירייה, בשנות ה-70 קיימנו בשטח חפירות ארכיאולוגיות בתיאום מלא עם העירייה".
הבישוף אריסטרכוס בבית המשפט, 18/6/26
נציג רשות הטבע והגנים הסביר כי פעולת העירייה חשובה מאוד כדי לשמור על הקרקע ועל העתיקות שבה מפני פלישות ונזקים. הוא הוסיף כי כדי לשמור על הקרקע "אני צריך להיות עם הרגל בקרקע ולטפל בשטח. יום יום". והבהיר כי הכוונה היא ליצור נוכחות קבועה בשטח.
בית המשפט לא הוציא צו מניעה שעוצר את העבודות, אך נתן לצדדים עוד שבוע להידברות.