אמש אישר הקבינט המדיני ביטחוני קידום בניה עבור פלסטינים באזור C לצד המשך קידום בניה עבור המתנחלים. פרטי ההחלטה אינם ידועים עדיין במלואם אך על פי פרסומים הקבינט אישר קידום של כ – 700 יחידות דיור עבור פלסטינים ו – 6,000 יחידות דיור עבור המתנחלים. נכון לעכשיו מיקומם של יחידות הדיור שיקודמו עדיין לא ידוע והתוכניות המדוברות טרם פורסמו.
התכניות לפלסטינים:
קידום יחידות הדיור עבור הפלסטינים בשטחי c הוא חידוש כיוון שבמשך שנים כמעט ולא קודמו תוכניות והיתרי בניה עבור האוכלוסייה הפלסטינית.
במהלך דיון בוועמ״ש איו״ש של וועדת חוץ וביטחון של הכנסת לפני כשנה (ב-1/11/18) אמר עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות לשעבר, קובי אלירז, כי המדיניות היא שלא מקדמים ולא מאשרים בניה של פלסטינים באזור C (ראו להלן).
ואכן, נתוני אישורי הבניה מעידים כי המדיניות של ישראל באזור c היא ממש לא לאפשר שום בניה פלסטינית:
כך למשל, בשנת 2014 ניתן רק אישור בניה אחד (1!) לבניה פלסטינית באזור c, ובשנת 2013 ניתנו 4 היתרים. בשנת 2016 ניתנו 37 היתרי בניה, אך 35 מהם היו ביוזמת המינהל האזרחי עבור בניית דיור חלופי לתושבי ח'אן אלאחמר הפלסטינים. המינהל האזרחי דיווח לבג"צ על הוצאת ההיתרים כדי לשכנע את בית המשפט כי ניתן להרוס את בתי ח'אן אלאחמר כי יהיה להם דיור חלופי (שלא נבנה בסופו של דבר).
לפי נתונים שהתקבלו מהמינהל האזרחי, בשמונה השנים בין 2009 עד 2016 אושרו לכל היותר 66(!) היתרי בניה לפלסטינים (למעלה ממחצית מהם היו למעשה כדי לאפשר הריסה של בתי פלסטינים בח'אן אלאחמר). יש לציין כי היתרי בניה הללו יכולים להיות לא רק למגורים, ייתכן שביניהם גם היתרי בניה לסלילת כביש או הנחת צינור, או למבנים חקלאיים.
באותה תקופה החלו להיבנות בהתנחלויות 12,763 יח"ד (לפי נתוני למ"ס).
קידום 700 יחידות דיור עבור הפלסטינים הוא לעג לרש כיוון שהצורך הוא גדול בהרבה. האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי c נאמדת בין 200,000 ל – 300,000 תושבים (וגם זה משום שהמדיניות הישראלית לא מאפשרת בניה ופיתוח באזור). כפועל יוצא מכך, על פי הערכות מידי שנה יש לפחות אלף זוגות צעירים פלסטינים שזקוקים לדיור באזור c, כך שההחלטה לקדם כ – 700 יחידות עבורם לא תיתן מענה אמיתי לפלסטינים שכבר מתגוררים באזור c, ובוודאי שלא תסייע לפיתוח הגדה המערבית כולה כאזור פלסטיני.
קידום תכניות להתנחלויות
לגבי קידום הבניה עבור המתנחלים מדובר בהמשך המדיניות של ממשלת ישראל ובפרט מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן שעל פיה מידי ארבעה חודשים מתכנסת מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי ומקדמת אלפי יחידות דיור.
כך למשל, בשנת 2018 כולה אושרו תכניות ל-5,618 יח"ד בהתנחלויות, וב-2017 אושרו 6,742 יח"ד. עד כה בשנת 2019 אושרו תכניות ל-3,691 יח"ד כך שאישור של 6,000 נוספות יביא את מספר יחידות הדיור שמאושרות למתנחלים לשיא של כמה שנים.
פרטי התוכניות עדיין אינם ידועים במלואם, עד כה פורסם סדר יום חלקי במנהל האזרחי עבור תוכניות אלו. אך מהפרטים הבודדים שפורסמו ומניסיון העבר בשנים האחרונות ניתן להעריך שרוב התכניות הן בעומק הגדה המערבית באזורים שישראל תיאלץ לפנות במסגרת הסכם קבע.
ניתוח: המשמעות האמיתית של ההכרזה על האישורים לפלסטינים
הדבר המדאיג ביותר הן ההצהרות של חלק מחברי הקבינט בהן ציינו כי למעשה מדובר בחלק מתוכנית לריבונות על שטחי c ומניעת הקמתה של מדינה פלסטינית. על פי הסכמי אוסלו שטחי c נמצאים תחת אחריות מדינת ישראל באופן זמני עד להגעה להסכם מדיני. לפי הדברים שנאמרים היום בצורה מפורשת – ישראל תחליט איפה הפלסטינים יבנו והיכן לא, והכל מנקודת המבט של הצד הישראלי והאינטרסים של הימין המתנחלי. זהו היפוך הרציונל העומד בבסיסם של הסכמי אוסלו.
וכך כתב שר התחבורה וחבר הקבינט בצלאל סמוטריץ בפייסבוק לאחר אישור התוכנית אמש. ״בעשר השנים האחרונות, מאז השקת ״תוכנית פיאד׳ מתממשת בפועל, בשטח, הגשמת החזון הערבי להקמת מדינת טרור בשטחי c. שטח המצוי באחריות ביטחונית ואזרחית ישראלית מלאה. 10 שנים של חידלון והפקרות ישראלית מוחלטת ורשלנות פושעת שאפשרה מתחת לאף של ממשלות הימין בנייה מטורפת של אלפי מבנים בלתי חוקיים, פריצת דרכים והשתלטות על קרקעות בעיבודים חקלאיים באין מפריע, המהווים את התשתית הפיזית להקמת מדינת טרור המסכנת את קיומה של מדינת ישראל. אז עכשיו, ברוך השם, סוף סוף הגיעה התפנית ביחס של ממשלת ישראל להתמודדות עם סרטן הטרור המתפשט בתוכנו, ואני שמח על הזכות שהיתה לי להיות בין מחולליה״.
ואז הוא מפרט בקווים כלליים את קווי התוכנית.
״לראשונה מדינת ישראל מגבשת תוכנית אסטרטגית לסיכול הקמת המדינה הפלשתינית בלב הארץ. לראשונה מדינת ישראל תקבע שבשטח C תתבצע בניה אך רק עבור הערבים שהם תושבים מקוריים של השטח מאז 1994 (הסכם אוסלו ב) ולא לערבים שהגיעו בהמשך משטחי A ו B.
לראשונה מדינת ישראל תקבע באופן ברור וחד שגם התושבים המקוריים בשטח יוכלו לבנות ולהתפתח אך ורק במקומות שלא פוגעים בהתיישבות ובבטחון, שלא מקדמים רצפים ולא מייצרים מדינה פלשתינית דה פקטו. מקומות שלא משרתים את האינטרסים הלאומיים של הערבים אלא את האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל.
לראשונה מדינת ישראל תממש את ריבונותה ואחריותה על השטח כולו ותיקח אחריות על הנעשה בו. לא עוד קידום תכניות בניה שמגישה הרש"פ ומשרתות אל האינטרסים שלה.
לראשונה מדינת ישראל תייצר סל כלים של אכיפה אמיתית שתופעל כדי לנטרל בכוח את תוכנית ההשתלטות הפלשתינית״.
כפי שנטען על ידי גורמים המעורים בפרטי התוכנית החדשה הסיבה לתוכנית נובעת בעיקר לצרכי שיפור הסטטיסטיקה של קידום בניה עבור הפלסטינים מול בג״ץ ומול הביקורת הבינלאומית שתוקפת את ממשלת ישראל על אי קידום בניה פלסטינית בשטחיc .
וכך הסביר עוזר שר הביטחון לשעבר את האינטרס שבאישור בניה לפלסטינים, בועדת החו"ב של הכנסת ב-1/11/18:
"אנחנו נתקלים במאות עתירות שפלסטינים מגישים נגד האכיפה, ההריסה, של הבתים שלהם. לטובת זה ניסינו לשכלל ולהסתכל כמה צעדים קדימה. בין היתר, אני אומר גם בזהירות שהיה טוב אם היינו מאשרים גם בחלק מהמקומות תוכניות פלסטיניות בשטח c, במיוחד במקומות שהם ממילא כבר מעובדים או צמודי דופן לשטחי a ו-b.
כרגע אנחנו לא מאשרים. ברמה מסוימת, כשהכול אסור – הכול מותר. גם בית המשפט העליון מקניט אותנו על זה ומתקשה לתת לנו גב בהריסה … כי הוא גם שואל אותנו כמה תוכניות אישרתם בסביבה או באזור בעת האחרונה וכשהתשובה שלנו לא מספקת, אז גם לא מקבלים מספיק גב מבית המשפט. אנחנו חושבים שצריך לתכלל גם את זה."
משמעות קווי התוכנית הזאת היא אחת, לא מדובר פה בדאגה לצרכי האוכלוסייה הפלסטינית אלא ממשלת ישראל מתקדמת צעד נוסף ומשמעותי לעבר סיפוח והחלת הריבונות על הגדה המערבית ופוגעת פגיעה אנושה בסיכוי לפיתוח והקמת מדינה פלסטינית ולהגעה להסכם מדיני ולסיום הסכסוך המדמם והכיבוש הישראלי על הפלסטינים למעלה מ – 52 שנה.
ועוד הערה לגבי שטחי C:
אזור C נקבע בהסכם הביניים בין ישראל והפלסטינים מספטמבר 1995 ("אוסלו ב'"), והוא נועד לשלב הביניים בלבד, שהיה אמור להסתיים, לפי ההסכם, עד מאי 1999. הגבול בין שטחי הכפרים תחת שליטה פלסטינית (אזור B) לבין האזורים תחת שליטה ישראלית (אזור C) נקבעו אז לפי תצלומי אוויר מאותם ימים: על המפה שורטט הקו ההיקפי של הבתים שהיו בנויים באותם ימים כמעט בלי שטחים נוספים להרחבה עתידית. מאז 1995 ועד היום לא השתנו הגבולות של שטחי A, B, C ונוצר מצב אבסורדי לפיו חלק מהיישובים הפלסטינים "מוקפים" באזור C ולא יכולים להתרחב בבנייה או אפילו בתשתיות ללא אישור ישראלי. ראו לדוגמא את הכפרים סארטא ובידיא מוקפים באזור C בלי אפשרות להתרחב: