מיקומו של המאחז מגרון, כמו מיקומם של כל המאחזים, נבחר בקפידה. המאחז יושב על גבעה השולטת על כביש 60, שהינו הכביש הראשי שמחבר את צפון הגדה המערבית עם דרומה, בקטע שבין ההתנחלויות גבע בנימין (אדם) ועפרה (מזרחית לרמאללה). קדמה להקמתו של המאחז, התקנתה של אנטנת ממסר של אחת מחברות הטלפונים. האנטנה הותקנה במקום לאחר שהמתנחלים טענו כי באזור אין קליטה סדירה. במהלך החודשים מרץ-יולי 2002 הוקם בפועל המאחז מגרון. הגבעה עליה הוקם המאחז יושרה ונחרשה ומערכת תשתיות מלאה הכוללת מספר כבישי גישה וחיבור למערכות החשמל והמים, נבנו במקום במימון משרד השיכון.
אולם, חמורה מכל היא העובדה, כי המאחז כולו הוקם על קרקע המוכרת באופן רשמי על ידי מדינת ישראל כרכושם הפרטי (הרשום בטאבו) של מספר תושבים פלסטינים המתגוררים בכפרים הסמוכים בורקה ודיר דבוואן . נמצא, אם כן, כי מדינת ישראל באמצעות שליחיה לעניין זה, המתנחלים, ובחיפוי הצבא והמשטרה, שלכאורה אמונים על אכיפת החוק, גזלו ביודעין את רכושם של תושבים פלסטינים. אלו מצידם פנו למנהל האזרחי שרשם את תלונתם, אך לא טרח לעשות מעבר לזאת כלום.
דו"ח ששון מציין כי למעלה מארבע מליון ₪ מכספי המדינה הושקעו במקום ללא הרשאה וכמובן בניגוד לחוק. במקום מוצבים כ-60 קרוואנים שככל הידוע נקנו מכספי משלם המיסים והועברו לתנועת אמנה. לימים נבנו אף שני בתי קבע בפאתיו המזרחיים של המאחז. בחלוף הזמן החלו תושבי המאחז לגדר שטחים עצומים מסביב, בטענה כי מדובר ב'דרכי בטחון'. גם שטחים אלו כמו המאחז כולו, הינם שטחים בבעלות פרטית פלסטינית.
מגרון הינו בלא ספק אחד המאחזים הגדולים והמושקעים ביותר הקיימים היום בגדה. למרבה הצער הוא רחוק מלהיות המאחז היחיד היושב על קרקע פרטית בבעלות פלסטינית, אך הוא מהווה סמל לתופעת המאחזים כולה, הכרוכה ברמיסת כל נורמה של שלטון חוק, ובשל כך הינו הראשון לעמוד במבחן בג"צ.
אחרי חמש שנים של דיונים, פסק בית המשפט העליון ב-2/8/11 כי על המדינה לפנות את המאחז בתוך 8 חודשים – עד 31/3/12.
לקריאת פסק הדין
לפסק הדין בערבית
ב- 17.12.06 הוגשה תשובה מקדמית מטעם המדינה בה היא מודה כי הקמת מגרון היתה בחטא ולאיש, בכיר ככל שיהיה, לא היתה מעולם הסמכות להורות על הקמתו. כמו כן, המדינה מאשרת בהודעתה כי מגרון הוקם על קרקע מוסדרת בבעלות פלסטינית.
בסיום הודעתה המדינה אומרת כי שתי השאלות העומדות על הפרק הן: מתי יפונה המאחז, וכן האם המתנחלים יעשו זאת מרצונם החופשי או שמא יאולצו לעזוב את המקום בכח.
לקריאת התשובה לחצו כאן
בתאריך 12.2.07 הורה בג"ץ לפרקליטות להגיש לה תוך 60 יום הודעה מעדכנת בנוגע למאחז. בהודעה תידרש הפרקליטות לעדכן האם הגיע שר הביטחון, עמיר פרץ, להסכמה על פינוי מרצון של המתנחלים, או שמא יתחילו בהליכי פינוי.
לקריאת ההחלטה לחצו כאן
בתאריך 1.5.07 הוגשה לבית המשפט הודעת המדינה לפיה פנה ראש הממשלה ב- 1.4.07 אל שר הבטחון בבקשה להגיש לו תוך חודשיים תכנית מסודרת לפינוי המאחזים בכלל. לשם כך ביקשה המדינה לאפשר לה להגיש עדכון נוסף תוך 60 יום.
לקריאת הודעת המדינה – לחצו כאן
בתגובת שלום עכשיו שנמסרה ב- 16.5.07, נאמר כי המדינה רק מנסה לגרור את ההליכים, לדחות את הקץ ולהימנע מקיום חובותיה, תוך כדי יצירת מצג-שווא כאילו מתגבשת "תכנית" לפינוי המאחזים הבלתי חוקיים.
במקרה של מגרון אין מחלוקת כי המבנים נבנו שלא כחוק, על קרקע פרטית של העותרים. צווי הריסה הוצאו אך לא מומשו. המדינה אף הודיעה כי בכוונתה לבצע את צווי ההריסה.
בתגובה ניתנה שורה של דוגמאות בהן ניתנו הבטחות שונות בנוגע להסדרת 'התכנית' לפינוי מאחזים:
בבג"ץ היובל וחרשה, למשל, כבר בנובמבר 2005 הודיעה המדינה כי נערכה במנהל עבודת מטה לגיבו עקרונות מנחים לפינוי וכי היא מונחת בפני הרמטכ"ל ושר הבטחון. לאחר מכן, נאמר כי נערכת עבודת מיפוי של הבנייה הבלתי חוקית. זו היתה אמורה להסתיים באוגוסט 2006.
בבג"ץ צווי תיחום (על שישה מאחזים), הודיעה המדינה במאי 2006 כי הסוגיה צפויה להיות מובאת בדחיפות בפני ראש הממשלה ושר הבטחון.
הממשלה אף אימצה, בהחלטת ממשלה במרץ 2005, את דו"ח טליה ששון, ובהחלטה התבקש צוות שרים להמליץ על תכנית למימוש ההמלצות בדו"ח תוך 30 יום.
לאור כל זאת, התבקש בית המשפט להוציא צו על-תנאי שיורה למשיבים לבצע את כל הפעולות הדרושות לפינוי מגרון.
לקריאת התגובה – לחצו כאן
בתאריך 10.6.07 בעקבות הודעת המדינה הנ"ל, הוציא בית המשפט החלטת ביניים לפיה המדינה צריכה לעדכן בדבר התקדמות התכנית, בעוד חודש (כלומר בתום שלושת החודשים הנ"ל).
לקריאת ההחלטה
בתאריך 8.7.07 מסרה המדינה לבג"ץ הודעת עדכון נוספת בה היא כותבת כי לשר הביטחון החדש, אהוד ברק, נדרש פרק זמן סביר לשם גיבוש עמדתו בנוגע לאופן הטיפול במאחזים הבלתי חוקיים וכי בכוונתו לקיים דיון בנושא בזמן הקרוב. לשם כך, ביקשה המדינה לאפשר לה להגיש הודעת עדכון נוספת בעוד כ- 90 יום.
בתאריך 10.9.07 – שוב בקשת דחייה. התירוץ הפעם הוא שמתקיים משא ומתן עם המתנחלים לגבי פינוי המאחזים, ולשם השלמת הפינוי נדרש עוד זמן.
לקריאת בקשת הדחייה – לחצו כאן
שלום עכשיו מתנגדים לבקשת דחייה נוספת זו ומזכירה כי העתירה הוגשה כבר לפני שנה. כמו כן, המאחז מיגרון, המשיך להתרחב ולהתעבות בשנה זו, תחת עיניהם הפקוחה של המשיבים. הרחבת המאחז והמבנים בו נעשית בדרכים מתוחכמות, בהם מוצמדים חדרים למבנים הקיימים (ראו תמונה למטה).
לקריאת תשובת שלום עכשיו – לחצו כאן
השוואת תצלומי אוויר של מגרון מדצמבר 2006 (משמאל) ומאוגוסט 2007 (מימין)
ב- 1.11.07 כותב ראש מטה שר הבטחון, מיכאל הרצוג, כי "שר הבטחון מבקש כי בית המשפט יעניק ארכה של חודשיים נוספים" למיצוי ההידברות עם המתנחלים על פינוי המאחזים.
שר הבטחון רומז כי במסגרת המגעים עם המתנחלים, מסתמנת כוונה להכשיר מספר מאחזים בלתי חוקיים בתמורה לפינויים של אחרים.
לקריאת התשובה: לחצו כאן.
ב- 23.1.08 הודיעה המדינה לבג"ץ כי "ראש הממשלה ושר הבטחון החליטו כי המאחז מגרון, הממוקם על מקרקעין פרטיים של תושבים פלסטיניים, יפונה בתוך שישה חודשים, דהיינו, עד תחילת חודש אוגוסט 2008". אלא שכבר עתה רומזים ראש הממשלה ושר הבטחון בדבריהם כי בכוונתם להעביר את המאחז למקום אחר "שהוא זמין מבחינה חוקית ותשתיתית". עוד הוסיפו ואמרו כי מערכת הבטחון שומרת לעצמה "את הזכות לבקש מבית המשפט הנכבד אורכה נוספת לפינוי המאחז".
בשלום עכשיו אומרים בתגובה: ראש הממשלה ושר הבטחון הבינו כי אין כל דרך משפטית להכשיר את המאחז שנבנה על קרקע פלסטינית גזולה, אך בגלל הלחץ של המתנחלים והאיומים באלימות, הם נכנעו לדרישת המתנחלים להקים להם מאחז חדש. אם אכן תוקם התנחלות חדשה במקום מגרון תהיה זאת סטירת לחי מצלצלת לתהליך המדיני ולסיכוי של ישראל להגיע להסכם קבע.
לקריאת תגובת המדינה – לחצו כאן
למסמך בערבית – לחצו כאן
ב-6.2.08 קיבל בג"צ את הבטחת ראש הממשלה ושר הבטחון לפינוי מגרון, אך קבע כי באוגוסט יהיה על המדינה לשוב לבית המשפט ולעדכן לגבי ההתקדמות והביצוע.
ב- 13.8.08 מסרה המדינה הודעה משלימה מטעמה, לפיה מועצת יש"ע החליטה לפעול תוך 30 יום לבחירת אתר קבע להעתקת מגרון.
שלום עכשיו: משמעות ההודעה היא שאין בכוונת המדינה לפנות את מגרון כלל. הקמת התנחלות חדשה בלתי אפשרית מבחינה מדינית. כמו כן, הליך של תכנון של התנחלות חדשה ייארך שנים. במצב הפוליטי בישראל, בתקופה זו, קרוב לוודאי שהמצב הפוליטי והמדיני ישתנה כך שהפינוי לא יתרחש לעולם.
ב- 24.11.08 – הודיעה המדינה כי המאחז יועתק, בהסכמת מועצת יש"ע לתחומי ההתנחלות אדם (גבע בנימין). יצויין כי המאחז ממוקם ממזרח לגדר ההפרדה.
בתצהיר שהכינה שלום עכשיו לדיון, קבע תא"ל מיל. אילן פז, כי בנייה של שכונה חדשה תארך בין 3 ל-7 שנים לפחות.
בדיון שנערך ב- 26.11.08, מתחה השופטת בייניש ביקורת על המדינה ואמרה בדיון: "אתם נותנים היום שטר שאתם לא יודעים מי יפרע אותו בעוד שלוש שנים… ההודעה שלכם הפכה להיות מילים בעלמא".
"בהודעה שלכם חשפתם חלק מהסוד: הסברתם איך הפינוי יתבצע; אך מה שזה אומר בעצם – שהפינוי לא יתבצע".
בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה להשיב תוך 45 יום מדוע לא תפנה את המאחז.
שלום עכשיו בתגובה: שר הבטחון ניסה לרמות את הציבור ולהבטיח הבטחות שווא בדבר פינוי שהוא לא מתכוון לבצע, ואנו שמחים שבית המשפט לא קנה את הבטחותיו.
ב- 8.12.09 התקיימה פגישה בין עוזר שר הבטחון לנציגי המתנחלים ובה הוסכם כי השכונה החדשה עבור מתנחלי מגרון תכלול 1,400 יח"ד (מספר המשפחות במגרון הוא 45) וכי משרד השיכון יממן את התכנון ואת עבודות הפיתוח. כמו כן, כל משפחה תזכה בבית צמוד-קרקע.
ב-2.2.09 הגישה המדינה לבג"צ תצהיר תשובה שבו היא שבה ומבטיחה שפינוי המאחז מגרון יתבצע רק לאחר שהמדינה תיבנה למתנחלים שכונה חדשה בשטח ההתנחלות גבע בנימין (אדם), ממזרח לגדר ההפרדה. תשובה ברוח זו שניתנה בעבר לבג"צ, נדחתה כבר למעשה ע"י השופטים, אלא שהפעם מתעקשת המדינה כי יש מקום לקבל את התכנית, שכן הקמת השכונה החדשה תארך "שנתיים-שלוש בלבד".
התצהיר מפרט כי מדובר בהסכמה בין שר הבטחון לבין המתנחלים לפיה המתנחלים יסכימו להתפנות מרצון מהמאחז ללא עימות פיזי, ובתמורה משרד השיכון יתכנן ויקים את התשתיות של השכונה החדשה – על חשבון המדינה.
ב- 28.6.09 הוגש תצהיר משלים מטעם המדינה לפיו משרד הבטחון אישר להקים עבור מפוני מגרון 50 יחידות דיור בהתנחלות גבע בנימין (אדם), במסגרת תכנית של 1,450 יחידות דיור.
בסביבות אפריל 2011 החלו להיבנות במאחז שלושה בתי קבע חדשים, וארגון יש דין הגיש עתירה בדרישה לפינויים. במסגרת העתירה הבטיחה המדינה להרוס את הבתים בתוך 45 ימים אך בשל טעות בזיהוי החלקה המדוייקת שעליה נבנו הבתים נמשכה העתירה.
הבנייה החדשה במאחז מגרון, 12/4/11
בחודש מאי 2011, לאחר שחלפו כחמש שנים מהגשת העתירה, ולאחר ששניים מהעותרים הלכו לעולמם בלי לראות את אדמתם, הגישה שלום עכשיו בקשה למתן פסק דין בעתירה. לקראת הדיון בעתירה, הודיעה המדינה לבג"צ כי נדרשים עוד לפחות 16 חודשים עד שיחלו העבודות על השכונה החלופית בהתנחלות אדם, וביקשו שבית המשפט לא יתן פסק דין. לגבי שלושת הבתים שהמדינה התחייבה להרוס עד אמצע יולי 2011 – המדינה התחיייבה עכשיו להרוס אותם עד חודש ספטמבר.
עוד הודיעה המדינה שבכוונתה לתת לתושבי מגרון פטור ממכרז על הקרקע בהתנחלות החדשה שמתוכננת עבורם. כלומר, לפי עמדת המדינה, לא רק שהעבריינים רשאים להישאר על הקרקע הפרטית שאותה הם לקחו באופן לא חוקי עד שייבנו להם בתים חלופיים, אלא שהם גם יקבלו פרס בצורת פטור ממכרז על הקרקע החלופית הזאת. המתנחלים מצדם הכריזו על מלחמה למניעת הפינוי.
%20-%20Copy.JPG)
ב-2/8/11 ניתן פסק הדין בעתירה. בית המשפט העליון פסק שעל המדינה לפנות את המאחז מגרון עד 31 במארס 2012 (תוך שמונה חודשים).
לקריאת פסק הדין
לפסק הדין בערבית
צפו בסרטון על מגרון:
