ועדת הערר של מחוז ירושלים קיבלה את העררים של שלום עכשיו ושל פפה אללו ולורה ורטון (נציגי מרצ במועצת העיר), וביטלה שני היתרי בניה שאישרה עיריית ירושלים. האחד להכשרת מבנים בלתי חוקיים של עמותת אלע"ד ושל קק"ל, והשני להקמת אתר קמפינג חדש, שניהם ביער השלום (באזור התפר שבין מזרח ירושלים ומערבה, ליד ג'בל מוכבר ואבו תור).
הבקשות להיתר הציגו את המבנים הקיימים והמתוכננים כמבנים שהינם "שימוש נלווה" לפעילות נופש וספורט, ולכן ניתן להתיר אותם בהיתר בנייה. אך ועדת הערר קיבלה את טענות העוררים כי מדובר במתחם שהוא הרבה מעבר לשימושים הנלווים לנופש וספורט המותרים לפי החוק. הועדה קבעה כי כדי לאשר את המתחם נדרשת הכנת תכנית בניין עיר, שכוללת דיון ציבורי מעמיק במטרותיה, השלכותיה ופרטיה, ורק לאחר אישורה, ניתן יהיה להנפיק היתרים.
רקע
עמותת אלע"ד מפעילה בשנים האחרונות כמה מוקדי פעילות אידיאולוגית-תיירותית בשכונות פלסטיניות בסביבת העיר העתיקה, ומביאה לשינוי במרקם החיים ובמרחב הציבורי. היא נהנית מתמיכה נרחבת במוסדות ממשלתיים, ומצליחה להביא אלפי ישראלים לביקורים והדרכות באזורים שנויים במחלוקת, ובכך להקשות על פשרה עתידית בירושלים.
ביער השלום קיבלה העמותה מקק"ל את מתחם בית היערן והיא מפעילה בו מרכז אידיאולוגי תיירותי. העמותה הקימה בסמוך לבית היערן כמה מבנים לאחוקיים שהוצאו להם צווי הריסה שבית המשפט פסק שיש להרוס אותם. בעקבות פסק הדין, הוציאה העירייה היתרי בניה שנועדו להכשיר את המבניםבדיעבד. ועדת הערר בהחלטתה פסלה את ההיתר וקבעה שהוא ניתן שלא כדין.
בנוסף, ביקשה עמותת אלע"ד להקים בשטח אתר קמפינג חדש שכולל מאהל לינה וחדרי צוות. גם את אתר הקמפינג, שמשנה משמעותית את המצב בשטח, אישרה הועדה המקומית של העירייה בהליך מהיר של היתר בניה.
הועדה מתחה ביקורת חריפה על הקרן הקיימת לישראל על כך שהקימה מבנים בלתי חוקיים:
"… יש להצר כי גורם ציבורי חשוב כקרן קיימת לישראל פעל בדרך זו [של הקמת מבנים בלתי חוקיים, ש.ע]. בנוסף, אנו רואים בחומרה את פעילות המשיבה 3 [עמותת אלע"ד, ש.ע], לבניית מבנה מספר 7, הוא "אוהל לשימוש ליצירה" ולשימוש במבנה, ולכך נתייחס בהמשך" (ההדגשה הוספה).
הועדה מתחה ביקורת מיוחדת על אי הדיוק (שלא לומר הטעיה) שננקט בבקשה לגבי אחד המבנים הגדולים במתחם:
"לגבי מבנה 7 – בבקשה להיתר ובתגובה שהוגשה לועדה הוגדר המבנה "אוהל זמני, המשמש לפעילות יצירה ומיחוז, וכן פעילויותODT(ספורט)". לאחר ביקור במקום אנו בספק אם לשם כך הוקם האוהל. מדובר במבנה קבע גדול המוגדר "אוהל", ובפועל הוא מבנה גבס בחלקו וחלקו אוהל קבע עם יסודות עץ וחיבורי ברזל. ריצפת המבנה היא רצפת פרקט, במבנה כסאות מתקפלים רבים ובאחוריו חדרון קטן ובו מקרר ואביזרים הנראים כמצויים שם לצורך אירוח במבנה. המבנה בנוי אפוא על מנת לשמש כאולה אירועים קטן ובסיורינו במקום עמדנו על כך וגם עיינו בדף פרסום התלוי במבנה הראשי ועוסק באירועים במקום (איננו יודעים אם אלה מתרחשים כיום). מכל מקום ואף אם מדובר במבנה המיועד לצרכי המבקרים לפעילות ספורט, הרי נוכח גודל המבנה, בפני עצמו ובודאי יחד עם המבנים האחרים לעיל, אין היתכנות תכנונית להכשרתו ללא קידום תכנית" (ההדגשה במקור).
בנוגע להיתר שאישרה העירייה להקמת אתר הקמפינג קבעה הועדה כי:
"שימוש מעין זה דורש קידום תכנית שתידרש להשפעתו על היער וכמו כן לבחינה כוללת של המיקום הנכון ללינת שטח באזורי ירושלים. במסגרת זו יוכל הציבור להיחשף לתכנית ולהביע עמדתו באופן הראוי המתחייב מעקרון חוק התכנון והבניה"