ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של מועצת התכנון הארצית (ולנת"ע) התכנסה היום לדון בהצעה לגרוע משטח "יער השלום" במזרח ירושלים ולהפוך אותו לשטח ציבורי פתוח, לפי תכנית עמ/9 של סביבות העיר העתיקה, ובכך להסיר את המחסום החוקי בפני פעילויות שמבקשת עמותת אלע"ד להקים במקום.
יער השלום הוא שטח של כמה מאות דונם שהוכרז כיער ע"י קק"ל אחרי 1967 והוא מהווה מעין אזור חיץ שמונע פיתוח ובניה בשטחי התפר שבין ירושלים לבין מזרח ירושלים שסופחה לה באזור ג'בל מוכבר ואבו תור. לפני כמה שנים החלה לפעול ביער השלום עמותת המתנחלים אלע"ד, והקימה בו, בדרכים מפוקפקות, מתקני תיירות מגוונים והיא מפעילה בו מרכז חינוכי התנחלותי. להרחבה ראו "הממלכה של עמותת אלע"ד ביער השלום", וכן בדיווח של ניר חסון בהארץ.
בימים אלה, מקדמת עמותת אלע"ד הקמת אומגה באורך מאות מטרים לאורך יער השלום בין שני שטחים שקיבלה לידיה מרשות מקרקעי ישראל ללא מכרז: שטח בג'בל מוכבר בשכונת חי אלפרוק, בסמוך לארמון הנציב, ושטח בלב יער השלום. עיריית ירושלים אישרה את הקמת האומגה בהליך של היתר בניה, ללא כל פרסום או דיון ציבורי, כאילו שמדובר במיזם ציבורי ולא מסחרי. לאחר מכן הסתבר ככל הנראה שההיתר הוא בעייתי משום שהשטח המדובר נחשב ליער מוכרז בהתאם לתכנית המתאר הארצית ליערות (תמ"א 22). לכן, כדי להכשיר את ההיתר ואת הפעילות של אלע"ד, נדרש שינוי במעמד היער. לצורך כך התכנסה הועדה המחוזית לתכנון ובניה במארס וביולי 2019 להכנת השינוי במעמד היער. כעת אושר הדבר ע"י המועצה הארצית לתכנון ובניה.
ההתגייסות של עיריית ירושלים – אחת הסיבות למהלך, כפי שהוצג בועדה, היה הרצון להעביר את שטחי יער השלום מניהול של קק"ל לניהול של עיריית ירושלים. נציג העירייה הציג בפני הועדה שורה של פרוייקטים שמבקשת העירייה לבצע באזור יער השלום. עיון ברשימת הפרוייקטים מראה שרבים מהם פרוייקטים של עמותת אלע"ד, כך שעיריית ירושלים התגייסה למעשה כדי לאפשר את הפעילות של עמותת אלע"ד, ואם אמנם יבוצעו העבודות ע"י העירייה זה יהיה גם על חשבון כספי ציבור.
מעניין לציין כי כאשר ביקשו תושבי שכונת ואדי יצול למנוע את הריסת בתיהם שנבנו באופן לא חוקי, והציעו להכין תכנית בניה להכשרת הבתים, מוסדות התכנון לא גילו שום גמישות וטענו כי מדובר בשטח שנכלל ביער השלום ולא ניתן לשנות את ייעוד הקרקע מיער לשכונת מגורים (אף כי באותו חלק של יער השלום מעולם לא ניטעו עצים, אלא הוא נחשב יער רק מבחינת ייעוד הקרקע). למעשה, יער השלום משמש מחסום לפיתוח בניה פלסטינית, אך כאשר מדובר בפיתוח של עמותת מתנחלים, מוכנים מוסדות התכנון לוותר על היער כדי לאפשר לעמותה לפעול כרצונה. יש לציין שבסופו של דבר החליטו מוסדות התכנון לגרוע מהיער גם את שטח שכונת ואדי יצול, ולמעשה כמעט כל שטחי היער נגרעו והפכו ל"שטח ירוק" עירוני סטנדרטי.
שלום עכשיו: "לא ייאמן עד כמה רחוק ילכו מוסדות התכנון, העירייה וקק"ל כדי להכשיר לעמותת אלע"ד להקים אימפריה מסחרית-אידיאולוגית במזרח ירושלים. אחרי שהקימה בשטח יער השלום מבנים לא חוקיים, ואחרי שנדרשה להרוס אותם, מגיעים עכשיו מוסדות התכנון ומוכנים לכופף את כל העקרונות התכנוניים כדי לאפשר לה להקים פרוייקט שאפתני-מסחרי שצפוי להניב לעמותה הכנסות נאות, ולממש את האידיאולוגיה ההתנחלותית שלה גם באזור ג'בל מוכבר ואבו תור. במקום לפעול בדרך ישרה של הכנת תב"ע, פרסום בציבור, שקילת שיקולים תכנוניים ומתן הזדמנות להגיש התנגדויות, ממציאים כעת דרכים עוקפות כדי לאפשר את הפרוייקטים של אלע"ד בלי ביקורת ובלי דיון ציבורי".
רשימת פרוייקטים שהעירייה מבקשת לקיים באזור יער השלום כפי שהוצגה בישיבת ולנתע, 10/12/19