בשבועות הקרובים צפויה הכנסת לאשר את תקציב 2025. חברי הכנסת יידרשו לאשר רשימה ארוכה של אלפי שורות תקציביות שאמורות לפרט את מדיניות הממשלה וכוונותיה לשנה הקרובה. אלא שלא תמיד התקציב שמאושר על ידי הכנסת הוא גם התקציב שמבוצע בפועל כי הממשלה מבצעת שינויים מרחיקי לכת בתקציב במהלך שנת התקציב.
אחד המקרים המובהקים לכך הוא תקציב "אבטחה במזרח ירושלים" של משרד השיכון. בשנת 2023 לבדה הוציאה המדינה 137 מיליון ₪ על הפעלת חברות שמירה פרטיות שמאבטחות כ-3000 מתנחלים שמתגוררים בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים כגון סילוואן, הרובע המוסלמי, ראס אלעמוד ועוד. סכום זה שקול לכ-4,000 ₪ בחודש(!) לכל מתנחל ומתנחלת.
המאבטחים הפרטיים מאיישים עמדות קבועות שהוקמו ברוב בתי המתנחלים ומלווים את הילדים והמשפחות מהבתים בכל פעם שהם יוצאים מהבית, לעבודה, לבית ספר, לחוגים או לכל מקום שירצו ללכת אליו.
מאבטח פרטי מלווה ילד בסילוואן
תקציב אבטחת מזרח ירושלים
במשרד השיכון ישנן כמה תקנות תקציביות שעוסקות במימון מאבטחים פרטיים למתנחלי מזרח ירושלים, והן משתנות לאורך השנים. בשנים האחרונות מדובר בתקנה מס' 29010248 "אבטחה במזרח ירושלים", תקנה מס' 29010249 "תיגבור אבטחה במזרח ירושלים" ותקנה מס' 29010254 "מכרז חדש לאבטחת מזרח ירושלים".
בחינה של תקנות אלה בתקציב המקורי לעומת הביצוע מראה כי כמעט בכל השנים מאז 1997 התקציב שבוצע היה גבוה באופן משמעותי מהתקציב שאושר.
נתוני סך כל התקציב המקורי, הביצוע בפועל וההרשאה להתחייב כפי שבוצעה בפועל לאורך השנים, של כל תקנות התקציב שקשורות באבטחת מזרח ירושלים בתקציב משרד השיכון. הנתונים נאספו מקבצי "פיסקלי דיגיטלי" של משרד האוצר ומאתר "מפתח התקציב". (בשנת 2020 לא היו נתונים של תקציב מקורי כי היה תקציב המשכי משנה שעברה בעקבות נפילת הממשלה).
התקציב השוטף:
כך למשל, בשנת 2019 התקציב המקורי עמד על 44 מיליון ₪, אך בפועל הוציאו 91 מיליון ₪ (208% ביצוע).
בשנת 2021 התקציב המקורי עמד על 64 מיליון ₪ והביצוע על 85 מיליון ₪ (133%);
בשנת 2022 עמד התקציב המקורי על 34 מיליון והביצוע על 83 מיליון ש"ח (246%);
וב-2023 התקציב המקורי היה 68 מיליון ₪ בעוד הביצוע היה 107 מיליון ₪ (157%).
בשנת 2024 עמד התקציב המקורי על 38.6 מיליון ₪, אך עדיין לא פורסמו נתוני הביצוע.
הרשאה להתחייב:
בנוסף על התקציב השוטף הוציאה הממשלה כמעט מדי שנה גם עשרות מיליוני ₪ בהרשאה להתחייב. הרשאה להתחייב היא הוצאה תקציבית שנפרסת על פני כמה שנות תקציב ואינה נכללת בתקציב השוטף. בגרף שלעיל מופיעים גם נתוני ההרשאה להתחייב כפי שבוצעו בפועל, והיא עמדה על 42 מיליון ₪ בשנת 2019, על 100 מיליון ₪ בשנת 2021 ועל 31 מיליון ₪ בשנת 2023. יש לציין שבשבע השנים האחרונות אף פעם לא אושרה מראש בתקציב המקורי הרשאה להתחייב אלא היא נוספה במהלך השנה.
מאז 1997 עד סוף 2023 הוציאה הממשלה למעלה מ-2.5 מיליארד ₪ על אבטחת קומץ המתנחלים במזרח ירושלים.
יש לציין כי מדי שנה משתלטים מתנחלים במזרח ירושלים על בתים ומתחמים נוספים בשכונות פלסטיניות. משרד השיכון נאלץ לממן להם אבטחה במתחמים החדשים למרות שלא הוקצה לכך תקציב מראש. כך גדל ומתנפח תקציב אבטחת המתנחלים ללא כל החלטה או הנחיה של הדרג המדיני אלא על פי המתנחלים עצמם שקובעים עובדות בשטח.
בתקציב שהובא לאישור הכנסת לשנת 2025 אין פירוט של כל תקנות התקציב ולכן אין לדעת כמה כסף מיועד לאבטחת מתנחלי מזרח ירושלים.
חברה פרטית במקום משטרה
אבטחת המתנחלים בשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים ע"י משרד השיכון התחילה ע"י אריאל שרון כשהיה שר השיכון בסוף שנות ה-80. שרון הקים אז מנגנון שלם להעברת נכסי פלסטינים במזרח ירושלים לידי עמותות מתנחלים, וגם החליט שמשרד השיכון יממן עבורם אבטחה פרטית.
מאז ועד היום ממשיך משרד השיכון לממן ולנהל את פרוייקט אבטחת מתנחלי מזרח ירושלים למרות שהמשטרה היא הגוף שאמור להיות אחראי על בטחון תושבי ישראל, למרות שאבטחה איננה תחום התמחות של משרד השיכון ולמרות הבעייתיות הרבה הכרוכה בהפעלת גורמים פרטיים חמושים באזור נפיץ כמו מזרח ירושלים.
היו כבר מקרים בעבר שבהם נפגעו אזרחים ממאבטחים במהלך עימותים, כמו במקרה של מילאד עיאש בן ה-17 שנורה למוות מירי שהתבצע מתוך בית המתנחלים "בית יהונתן" בסילוואן, וסאמר סרחאן שנורה בידי מאבטח בסילוואן.
שרי שיכון רבים ניסו להפסיק את האנומליה של אחריות למשימת אבטחה בידי משרד השיכון עוד בשנות ה-90, אך ללא הצלחה. בשנת 2005 מינה שר השיכון דאז, יצחק הרצוג, "ועדה ציבורית לבדיקת השמירה ואבטחת מתחמים במזרח ירושלים", בראשות האלוף במיל. אורי אור ("ועדת אור"). הועדה בדקה את האופן שבו מתבצעת אבטחת המתנחלים במזרח ירושלים והגיעה למסקנה חד משמעית לפיה מסיבות מבצעיות, בטחוניות, כלכליות ומשפטיות יש להעביר את כל האחריות לאבטחת המתנחלים למשטרת ישראל (ראו דו"ח ועדת אור). למרות המלצות הועדה והנסיונות של שרת השיכון ציפי לבני שמונתה אחרי הרצוג, החליטה הממשלה לטרפד את ההמלצות, וקיבלה החלטה להמשיך את האבטחה באמצעות מאבטחים פרטיים במסגרת משרד השיכון.
גם שר השיכון אריאל אטיאס ניסה בשעתו לפעול להעברת האחריות לאבטחת המתנחלים לידי משטרת ישראל, אך לשווא. למתנחלי מזרח ירושלים יש אינטרס להמשיך את הסידור הנוח לפיו יש להם מאבטחים צמודים על חשבון המדינה, והם מפעילים לחץ למנוע העברת האחריות על בטחונם למשטרת ישראל.
כבר ב-1992 ניסה שר השיכון לבטל את מימון אבטחת המתנחלים במזרח ירושלים ע"י משרד השיכון