טוען..

עדכונים משייח ג'ראח: כשלון הפשרה ופסק דין לפינוי חניון אוטובוסים

אין פשרה בתיק הפינוי בשייח ג'ראח

אתמול הודיעו המשפחות בשייח ג'ראח כי הן דוחות את הפשרה שהציע בית המשפט העליון בתביעת הפינוי שהגישו נגדם מתנחלים. במקביל הגישו המתנחלים אף הם את תגובתם להצעה, אך הם לא פירסמו את תוכנה ואין לדעת אם הם הסכימו או לא. בכל מקרה מכיוון שאחד הצדדים (או שניהם) דחו את הצעת הפשרה, בית המשפט יצטרך לפסוק בסוגיה לגופה ולקבוע האם לפנות את המשפחות מבתיהן לטובת המתנחלים או לקבל את הערעור ולמנוע את הפינוי. כתיבת פסק הדין יכולה לארוך שבועות או חודשים.

בית המשפט הציב בפני המשפחות דילמה לא קלה: מצד אחד, טענתם היא שיש להם זכויות בבתיהם בהם הם מתגוררים קרוב ל-70 שנה, ושאותם הם קיבלו מהממשלה הירדנית ומאונר"א בתמורה לויתור על מעמדם כפליטים. ומצד שני, גם בית משפט השלום וגם בית המשפט המחוזי (כמו גם הליכים קודמים משנות ה-80) קבעו שהבעלות היא של המתנחלים, בהתבסס על בעלות מלפני 1948 ועל החוק המפלה שמאפשר ליהודים לשוב לנכסים במזרח ירושלים. בדיונים שהתקיימו בבית המשפט העליון רוח השופטים היתה כי הם כבולים ע"י קביעות קודמות של בתי המשפט משנים עברו וכי "החוק היבש" הוא לטובת המתנחלים. הצעת הפשרה של בית המשפט ניסתה להבטיח למשפחות לפחות 15 שנים של שקט, שבהן הם יהיו דיירים מוגנים בנכס, וישלמו למתנחלים דמי שכירות סמליים. זהו כמובן לא פתרון של קבע, וכעבור 15 שנים המתנחלים יוכלו לפנותם. בסופו של דבר, כאמור, הכריעו המשפחות שלא להסכים וכעת מחכים להכרעת בית המשפט.

חשוב להדגיש: גם אם בית המשפט העליון יפסוק שיש לפנות את המשפחות מהבתים, עדיין הממשלה יכולה למנוע את הפינוי. ראשית, היא יכולה לעכב את הפינוי לזמן ממושך מטעמים מדיניים ובטחוניים (על ידי הימנעות מהקצאת כוחות משטרה לביצוע הפינוי), אבל מעבר לכך, הממשלה יכולה, וצריכה, לפתור את הסוגיה אחת ולתמיד: להפקיע מהמתנחלים את הקרקע ולהקצותה למשפחות הפלסטיניות. המתנחלים יקבלו במקרה כזה פיצויים מהמדינה. זהו המהלך הצודק והנכון כדי למנוע את העוול המשווע.

 

פסק דין לפינוי חניון אוטובוסים בשייח ג'ראח

לפני ימים אחדים דחה בית המשפט העליון ערעור של תושבים פלסטינים משייח ג'ראח שבבעלותם חניון אוטובוסים ועסק לשטיפת מכוניות בשכונה, וקבע שעליהן לפנות את המגרש. פסק דין זה עורר בלבול בדיווחים והיו שטעו לחשוב שיש קשר בין פסק הדין לבין תביעות הפינוי נגד המשפחות. חשוב להבהיר שלא מדובר באותו מקרה. פסק הדין לפינוי חניון האוטובוסים ושטיפת המכוניות הוא בעקבות הליך של הפקעה לצרכי ציבור שביצעה עיריית ירושלים. הקרקע לא היתה של יהודים, לא לפני 1948 ולא אחרי כן, אלא היתה בבעלות של פלסטינים. העילה המוצהרת להפקעה היא הרצון להפוך את המגרש לשטח ירוק ולדרכים, בהתאם לתכנית מתאר שאושרה ב-1999.

חניון אוטובוסים ושטיפת מכוניות שהופקעו לצרכי ציבור ע"י העירייה בשייח ג'ראח


התכנית למלון: 

בשנת 1999 אושרה תכנית בנייה להקמת מלון בשייח ג'ראח על המגרש הצמוד לחניון האוטובוסים (תכנית מספר 5225). היוזמת ובעלת הקרקע של המלון היא חברה בשם MEHI – Middle East Hotels International, שהיא בבעלות חברה זרה הרשומה בטורטולה. שני הדירקטורים הרשומים של החברה הם ערבים מלונדון ומישראל. התכנית שיזמו בעלי המלון כוללת גם את החלקה הסמוכה שאינה בבעלותם ושעליה פועל חניון האוטובוסים, ומייעדת אותה להפקעה לשטח ציבורי פתוח עם דרכים מרוצפות, מדשאות וגינון.

בהתאם לתכנית, הוציאה עיריית ירושלים בשנת 2017 צו הפקעה, ובעלי חניון האוטובוסים הגישו התנגדות. ב-25/6/21 דחה בית המשפט המחוזי את ההתנגדות להפקעה, וב-28/10/21 נדחה גם הערעור שהוגש בבית המשפט העליון. עיריית ירושלים החלה בהליכי פינוי נגד החניון, ומועד הפינוי שנקבע על ידי ההוצאה לפועל עומד נכון להיום על בין 1 בדצמבר ל-15 בדצמבר 2021. חשוב לציין שבעלי החניון זכאים לפי חוק לפיצויים על ההפקעה, שעלותם מגולגלת על יוזמי המלון.


הרקע להפקעה: 

ההחלטה על ההפקעה מעוררת כמה שאלות. ראשית, העיתוי. ככל הידוע לנו עד היום עוד לא נפתח תיק בקשה להיתר בניה להקמת המלון בפועל. כלומר לא נראה כי יש הליכים לתחילת הבניה של המלון. הייעוד לשטח ציבורי פתוח הוא בזיקה ישירה למלון ולכן לא ברור מדוע היה דחוף לעירייה לפעול דווקא עכשיו. נזכיר גם שמבקר המדינה העיר לאחרונה למשרד התחבורה על מחסור חמור של מאות מקומות חניה לאוטובוסים בירושלים, ההחלטה לבטל חניה של עשרות אוטובוסים היא תמוהה. ועוד סוגיה שיש לתהות עליה היא הקירבה של השטח לאזור קבר שמעון הצדיק שמהווה אתר עליה לרגל עבור אלפי יהודים, בעיקר חרדים, לאורך השנה. ייתכן שהרצון של העירייה לבצע את ההפקעה קשורה ברצון לפעול לרווחת המבקרים היהודים בשכונה ולאפשר את הרחבת האחיזה הישראלית במקום, אפילו אם באופן פורמלי מדובר בשטח ציבורי פתוח שנועד לשימוש הציבור כולו, ישראלי ופלסטיני.

התכנית לשטח הפתוח במקום חניון האוטובוסים, מתוך תכנית מס' 5225 להקמת בית מלון