השבוע פורסם כי נקבע מועד לקידום תכנית להקמת התנחלות חדשה בעטרות, כ"שכונה" של מזרח ירושלים. התכנית (מס' 764936) שהוכנה ע"י משרד השיכון היא להקמת כ-9,000 יחידות דיור בשטח שדה התעופה עטרות, בין השכונות הפלסטיניות כפר עקב, קלנדיה וא-ראם מדרום לרמאללה. בסדר היום של הועדה המחוזית לתכנון ובנייה של ירושלים, נקבע כי ב-6 בדצמבר 2021, יתקיים דיון באישור התכנית להפקדה. אישור להפקדה הוא האישור הראשון מבין שני האישורים הנדרשים בהליך אישור של תכנית. אחרי האישור להפקדה, התכנית מפורסמת להפקדה והציבור רשאי להגיש הערות והתנגדויות בתוך 60 יום מהפרסום. לאחר שמיעת ההתנגדויות בועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית, מובאת התכנית לאישור למתן תוקף. אחר כך התכנית מפורסמת למתן תוקף וניתן להתחיל בבנייה.
אם התכנית תאושר ותיבנה, זאת תהיה הקמה של התנחלות חדשה במזרח ירושלים לראשונה מאז הקימה ממשלת נתניהו את ההתנחלות הר חומה ב-1997.
שלום עכשיו: זוהי תכנית מסוכנת מאוד שעלולה להביא מכה אנושה לסיכוי לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. השכונה המתוכננת תוקעת טריז בלב הרצף האורבני הפלסטיני הקיים בין רמאללה ומזרח ירושלים, ובכך מונעת את אפשרות להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. על הממשלה להסיר מיד את התכנית מסדר היום ולגנוז אותה.
המיקום והמשמעות המדינית: התכנית היא בלב רצף פלסטיני אורבני בנוי שמתחיל מרמאללה, דרך כפר עקב וקלנדיה, לבית חנינא ושועפאט בו מתגוררים בצפיפות מאות אלפי פלסטינים. ההתנחלות נועדה לתקוע טריז ברצף הפלסטיני ולהיות מובלעת ישראלית שתמנע את הפיתוח הפלסטיני של המטרופולין המרכזי והחשוב ביותר במדינה הפלסטינית העתידית, מטרופולין ירושלים-רמאללה-בית לחם. הקמת שכונה ישראלית בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור, שמשמעו עשרות אלפי ישראלים, תקשה מאוד על כל הסדר עתידי של שתי מדינות לשני עמים בגלל היעדר הרצף הפלסטיני והפגיעה בפוטנציאל הקמת בירה פלסטינית במזרח ירושלים.
השלב התכנוני: בפברואר 2020 הגיש משרד השיכון את התכנית לעיריית ירושלים לצורך הכנתה לאישור. התכנית עברה את השלב הבירוקרטי של הכנה במחלקות התכנון בעירייה ובמינהל התכנון, ככל הנראה בתוך חודשים אחדים, אך עד עכשיו לא הובאה לאישור. המועד לדיון בהפקדה של תכנית נקבע בדרך כלל על ידי הפקידים הרלבנטיים בועדה המחוזית, אך כשמדובר בתכנית עם השלכות פוליטיות מרחיקות לכת כל כך כמו התכנית בעטרות, הדבר מובא לאישור הדרג המדיני, במיוחד כאשר מדובר בתכנית ביוזמת משרד ממשלתי (כאמור, התכנית היתה מוכנה לדיון ככל הנראה כבר לפני למעלה משנה אך לא הובאה לאישור). אם אכן יתקיים דיון בדצמבר והתכנית תאושר להפקדה, ואם הכל יעבוד מהר וביעילות וללא עיכובים פוליטיים או משפטיים, ייתכן שניתן יהיה לאשר את התכנית באופן סופי בתוך כחצי שנה או שנה – אחרי הפקדת התכנית להתנגדויות, שמיעתן, ולבסוף אישורה הסופי למתן תוקף.
מכיוון שמדובר בתכנית ביוזמה ממשלתית על "אדמות מדינה", אחרי שהתכנית בתוקף נדרש גם שלב של מכרז לבחירת קבלני הבנייה. הליך של פרסום מכרז ובחירת הזוכים אורך כחצי שנה עד שנה, ולאחר מכן, הקבלנים הזוכים יכולים להגיש בקשה להיתר בניה מהעירייה (הליך שצפוי לקחת כשנה או שנתיים), ורק אז ניתן יהיה להתחיל בבנייה.
הבעלות על הקרקע: רוב שטח התכנית נחשב ל"אדמות מדינה" ככל הנראה עוד מימי המנדט הבריטי כאשר הוקם בו שדה התעופה. עובדה זאת מאפשרת לישראל להקים את ההתנחלות בלי הצורך להפקיע קרקעות מבעליהם הפלסטינים. יחד עם זאת, עדיין חלקים נכבדים מהקרקע נחשבים אדמות פרטיות והתכנית מייעדת לעשות הליך של "איחוד וחלוקה" (בלי הסכמה) לפיו כל בעלי הקרקעות ייזכו לחלק מסויים בתכנית בהתאם לערך הקרקע שברשותם.
יש לציין שהתכנית מייעדת להריסה גם כמה מבנים ויחידות דיור פלסטיניות שנבנו בשטח במהלך השנים.