טוען..

הממשלה החליטה להשקיע 150 מיליון ₪ בפיתוח התנחלויות תיירותיות נוספות בגדה המערבית

החלטת הממשלה שהתקבלה בישיבתה ביום שני ה 17/7/23 מאשרת מתווה לתוכנית רב שנתית לשיקום, שימור, פיתוח ומניעת הרס ושוד עתיקות בגדה המערבית. עלות ההחלטה כ 120 מיליון ₪ והיא מצטרפת להשקעה של 32 מיליון ₪ בפיתוח אתר תיירות ביישוב סבסטיה שעליה הוחלט בחודש מאי השנה. עיקרי התוכנית כוללים: (א) הקמת התנחלות תיירותית חדשה באתר הארכיאולוגי "ארמונות החשמונאים", שצמודה לעיר הפלסטינית יריחו, שכוללת גישה לאזרחים ישראלים ללא מעבר בשטח A; (ב) הקמת 4 – 7 התנחלויות תיירותיות חדשות באתרי עתיקות שעליהם יוחלט בהמשך; (ג) פיקוח על הרס עתיקות – שם מכובס למניעת בניה ועבודות חקלאות לפלסטינים בשטחי C; בניית מוזיאון ארכאלוגיה חדש שמיקומו לא נקבע, אבל יהיה בשטח הגדה המערבית ו-(ד) העברת 13 מיליון ₪  לחינוך והסברה. משמעות ההחלטה תעמיק את החיכוך בין המתנחלים לפלסטינים על ידי הקמת ההתנחלויות התיירותיות החדשות ותקשה על חיי הפלסטינים בשטח C באמצעות הפיקוח ההדוק על חייהם.

לנוסח החלטת הממשלה

 

150 מיליון ₪ והקמתן של לפחות 6 התנחלויות תיירותיות

החלטת הממשלה להקצות כמעט 120 מיליון שקל לארכאולוגיה בגדה המערבית, שמתווספת ל- 32 מיליון שקל לאתר הארכאולגי בסבסטיה שהוחלט עליהם בחודש מאי, הם חלק מההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לעוצמה יהודית (סעיף 97 בהסכם) לקדם תוכנית חרום לאומית למניעת שוד והרס עתיקות והעצמת מורשת במדבר יהודה, יהודה שומרון ובקעת הירדן בעלות של 150 מיליון ₪.

כפי שניתן לראות בסעיפי ההחלטה המפורטים בהמשך ושפורסמו בעבר, בשלב הראשון ממשלת ישראל מקימה שתי התנחלויות תיירותיות בלב התיישבות הפלסטינית: ביישוב הפלסטיני סבסטיה שליד שכם ובעיר הפלסטינית יריחו (באתר "הארמונות החשמונאים"). התנחלויות יהוו בסיס קבוע לחיכוך בין ישראלים למתנחלים ויחייבו את הצבא להקצות כוח אדם ומשאבים להגנה על ההתנחלויות החדשות הללו.

עוד נקבע בהצעת ההחלטה שוועדת היגוי תבחן את פיתוחן של 4 – 7 אתרים נוספים. יחד עם ההחלטה לפתח את האתרים בסבסטיה וביריחו, משמעות הדבר היא הקמתן של 6 עד 9 התנחלויות תיירותיות חדשות בשטחי הגדה המערבית.

 

התוכנית לפיקוח ומניעת הרס עתיקות תוביל לפגיעה קשה בתושבים הפלסטינים בשטחי C

אתרי העתיקות בגדה המערבית מסומנים כפוליגונים ארכאולוגים. אלו הם שטחים תחומים שבהם ידוע או שיש חשד להימצאות עתיקות. כל הכפרים הפלסטינים בשטחי C בנויים על או ליד אתרי עתיקות. כאשר שטח נמצא בפוליגון הארכאולוגי, לא ניתן לעבד את אדמתו או לבנות עליו ללא רשות מקמ"ט ארכאולוגיה, הגוף האחראי במנהל האזרחי על העתיקות בשטח C בגדה המערבית. במצב של תכנון בניה תקין (בפנים ישראל לדוגמא), הרשויות השונות מוצאות פתרונות באמצעות מציאת שטחים חלופיים לבניה או באמצעות "חפירות הצלה" שמשמרות את העתיקות, ובכך שומרים על העתיקות. מכוון שהמנהל האזרחי לא מקדם תוכניות מתאר בכפרים הפלסטינים בשטחי C, אין לתושבים חלופות בניה. כתוצאה מכך, ישנם מקרים רבים של בניה בשטח הפוליגון הארכאולוגי.

הגברת האכיפה משמעותה הרחבת צווי ההריסה והפסקות העבודה לפלסטינים המעבדים את אדמותיהם ויצירת מצב המונע מהפלסטינים לקיים אורח חיים סביר בכפריהם הנמצאים בשטחי C. הלכה למעשה, אכיפה ללא חלופות בשם הגנה על העתיקות, היא עוד אמצעי להצר את צעדיהם של הפלסטינים בשטחי C.

לצד הקמת ההתנחלויות התיירותיות, ניתן לראות מהחלוקה התקציבית שהתוכנית כוללת השקעה של עשרות מיליוני שקלים בהסברה, חינוך והדרכה שמטרתה הדגשת חשיבות האתרים לעם היהודי, מחקר ארכאולוגי, שילוט ועוד.

 

 

סעיפי התוכנית:

  • שימור ושיקום אתרי עתיקות – 17 מיליון ₪
  • פיקוח ואכיפה הרס עתיקות – 10 מיליון ₪

הרחבה חד פעמית של פיקוח, התרעה ואכיפה, קניית ציוד טכנולוגי ורישות מערכות בשטח

  • פיתוח כלכלי של אתרי מורשת – 48.2 מיליון ₪

פיתוח 4 – 7 אתרי עוגן שיבחרו על ידי ועדת היגוי בין משרדית.

  • שימור ופיתוח הארמונות החשמונאים ביריחו – 20 מיליון ₪

ארמונות החשמונאים נמצא בשטח C בצמוד לעיר הפלסטינית יריחו שרובה שטח A ו-B. היום הגישה לאתר עוברת דרך שטח A. מעבר לפיתוח האתר, מטרת התוכנית היא גם לאפשר גישה והסדרת תנועת של מבקרים משטח C לתוך האתר עצמו. בעבר פורסמו דיווחים על כוונה לבנות גשר מעל שטח A על מנת לאפשר לישראלים להגיע לאתר.

  • שילוט לאורך כביש 60 – 0.45 מיליון ₪

שלטים והכוונה מכביש 60 החוצה את הגדה המערבית לאתרי העתיקות השונים, על מנת להקל על הגעת ישראלים.

  • הנחלת מורשת, הסברה וחיבור לקהילה – 13 מיליון ₪ + הקמת בית מורשת לעתיקות מהגדה המערבית – 10 מיליון ₪

הסברה בארץ ובחו"ל על חשיבות שימור האתרים ומאבק בהרס עתיקות, לצד חינוך והסברה לציבור בארץ. לצד פעילות זו, תבחן האפשרות להקמת מוזיאון ארכיאולוגי שיציג את העתיקות שנחשפו בחפירות בגדה המערבית משנת 1967.

  • מחקרים ופרסומים מדעיים – 4 מיליון ₪

העלות המרכזית של סעיף זה היא סקרים וחפירות ארכאולוגיות מדעיות שיכולות להגיע למאות ואף מיליוני שקלים. סביר להניח שהתקציב למחקר יגיע ברובו לחפירות בשטחים.

 

לצורך יישום ההחלטה יוקצה כסף ייעודי בסך של 89 מיליון ₪ לשנים 2023 – 2025 לפי החלוקה הבא: 36 מיליון ₪ בשנת 2023, 34.5 מיליון ₪ בשנת 2024 ו 18.5 מיליון ₪ בשנת 2025. לסכום זה יש להוסיף 20 מיליון ₪  לפיתוח גישה לארמונות החשמונאים (יריחו) ו-10 מיליון ₪ להקמת מוזיאון ארכאולוגי. כזכור, בחודש מאי השנה, הממשלה הקצתה 32 מיליון ₪ לפיתוח אתר תיירות ארכיאולוגי בסבסטיה.

סך הסכומים לפיתוח ופיקוח על אתרי עתיקות בגדה עומד על 151.65 מיליון ₪ בשלוש השנים 2023 – 2025.

 

שלום עכשיו: ישראל מתנחלת בגדה המערבית בכל דרך אפשרית וממשיכה להעצים את החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית. השקעה של יותר מ 150 מיליון ₪ בהתנחלויות תיירותיות משמעותם ניצול הארכאולוגיה בגדה כדי לקדם התנחלויות ופגיעה בפלסטינים. במקום להשקיע באתרי ארכאולוגיה ותיירות בתוך שטחי ישראל, ממשלת ישראל ממשיכה להעדיף את המיעוט המתנחלי על פני מיליוני הישראלים. ההשקעה במורשת בגדה היא שם מכובס להגברת החיכוך עם הפלסטינים, מרחיק את השלום ובכך גם את הפוטנציאל התיירותי של ישראל.