טוען..

צו הפקעה במערת המכפלה שבחברון

שינוי הסטטוס קוו במקומות הקדושים

ביום שני, 15 לספטמבר 2025, חתם ראש המנהל האזרחי על צו הפקעה במערת המכפלה, לצורך קירוי החצר הפנימית. צו ההפקעה מתייחס לחלל הלא מקורה שנמצא בקומה העליונה (קומת התפילה) של מערת המכפלה ושטחו 288 מ"ר (0.288 קמ"ר). זוהי הפעם הראשונה שהמנהל האזרחי ומדינת ישראל מפקיעים שטח מהמתחם המקודש.

בחודש יוני פורסמו בכלי תקשורת ידיעות לפיהן שר הביטחון החליט לקחת לידי ישראל באופן חד צדדי את הסמכויות בניהול מערת המכפלה, לצורך ביצוע שיפוצים במתחם. המשמעות היא שישראל תוכל לערוך שינויים במבנה האתר הקדוש, ללא תיאום וללא הסכמת הפלסטינים, מה שיהווה פגיעה בסטטוס קוו המקומות הקדושים, פגיעה קשה ברגשות מיליוני מאמינים מוסלמים והפרה של ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתומה ישראל.

בקומת התפילה של מערת המכפלה נמצאים מצבות של ששה דמויות מקראיות: אברהם, יצחק, יעקב, שרה רבקה ולאה, מתחם התפילה המוסלמי. החלל הפתוח נמצא במרכז הקומה ומהווה נקודת מפגש למצבות ומתחמי התפילה. המתחם הנוכחי נבנה בתקופה הממלוכית (מאות 16-13) ויסודותיו מימי המלך הורדוס במאה הראשונה לפנה"ס.

צו ההפקעה הוצא כדי לאפשר את קירוי הגג לאחר שהייעוץ המשפטי של מערכת הביטחון (שהוחלף ע"י השר סמוטריץ בשנה האחרונה( נתן את האישור לכך. לכאורה, זהו צו הפקעה לחלל הפתוח, אולם זהו שינוי פיזי במבנה ההיסטורי וברור לכל שצו ההפקעה הוא המשך שינוי הסטטוס קוו במקומות הקדושים בכלל ובמערת המכפלה בפרט. שלב משמעותי בתהליך החל לפני ארבע שנים כאשר ישראל בנתה מעלית במתחם מערת המכפלה, למרות התנגדויות מצד ישראלים ופלסטינים ולאחר מאבק ציבורי ומשפטי.

 

שלום עכשיו: "ממשלת הסיפוח משחקת באש ובביטחון של כולנו. מערת המכפלה נחשבת למקום הרביעי בקדושתו לאיסלאם אחרי מסגד אלאקצא, וכל שינוי לא מוסכם בו נתפס בעיני מיליוני מוסלמים כהשפלה וכפגיעה במקום קדוש. מסמכים שנחשפו לאחרונה ע"י המודיעין הראו את התפקיד המרכזי שמילאו הפרובוקציות המשיחיות בהר הבית בחסות הממשלה בהכנות של חמאס ל-7/10. הממשלה גוררת אותנו למלחמת דת בשם קומץ משיחי. מי שבאמת רוצה לדאוג למערת המכפלה, דואג להגיע להסכם עם הפלסטינים שבו ניתן יהיה גם להסכים על שינויים במקומות הקדושים בהסכמת כולם".

 

המשמעויות והסכנות של המהלך:

פגיעה במקום מקודש למיליוני מוסלמים – מערת המכפלה (אלחרם אלאברהימי) נחשבת למקום הרביעי בקדושתו לאיסלאם אחרי מסגד אלאקצא. עבודת בנייה ושינוי במתחם קדוש ללא הסכמה היא פעולה רגישה ביותר, שנתפסת כפגיעה קשה ברגשות מאות מיליוני מוסלמים. לא בכדי החליטו כל ממשלות ישראל מאז 1967 שהווקף המוסלמי ימשיך וינהל את האתר הקדוש, גם אם ישראל נגסה מסמכויותיו לאורך השנים.

סכנה ביטחונית חמורה – הנסיון של למעלה ממאה שנות סכסוך מראה כי רבים מסבבי האלימות הקשים התפרצו בהקשר של פגיעה במקומות קדושים (החל ממאורעות תרפ"ט, ארועי הר הבית ב-1990, הטבח במערת המכפלה ב-1994, ארועי המנהרות 1996, האינתיפאדה השניה בשנת 2000 ואף מתקפת ה-7/10/23).

הפרה של הסכמים בינלאומיים ושל הדין הבינלאומי  – עבודות ישראליות במערת המכפלה ללא הסכמה של הפלסטינים הן הפרה של הסכם חברון, לפיו האחריות לתכנון ובניה במתחם היא בידי הרשות הפלסטינית. כמו כן, הן מהוות הפרה של הדין הבינלאומי ושל אמנת האג להגנה על נכסי תרבות בעת עימות מזוין מ-1954, ופגיעה באתר מורשת עולמית שהוכרז ע"י אונסק"ו. כמו כן, ההפקעה של חלקים מהמתחם מידי הווקף אסורה אף היא לפי הדין הבינלאומי.

סכנת התלקחות מלחמת דת – פגיעה במקום מקודש ליהודים, מוסלמים ונוצרים, עלולה לחזק את המרכיב הדתי שבסכסוך, ללבות את האש ולחזק את הקיצונים. ניהול האתר צריך להיעשות ברגישות ובמתינות ותוך הסכמות עם הווקף ועם הרשות הפלסטינית.

היעד הבא: הר הבית?  בשנים האחרונות איפשרה הממשלה והמשטרה לפעילי מקדש קיצוניים, ולנציגם בממשלה, לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית וליצור פרובוקציות מתמשכות שהיו בין הגורמים המרכזיים למתקפת החמאס ב-7/10/23 (לפי מסמכים שחשף המודיעין .(אחד החששות שחוזרים ונשמעים בצד הפלסטיני הוא שישראל תעתיק את המודל של מערת המכפלה גם להר הבית: לאפשר תפילה ליהודים, לבצע חלוקה פיסית של המתחם או חלוקה בזמנים. בנייה ישראלית במערת המכפלה עלולה להעיר את כל השדים מחשש שישראל תממש את התכניות המשיחיות של בניית בית כנסת או אף בית מקדש בהר הבית.

הפתרון למערת המכפלה: הסכם עם הפלסטינים – מי שבאמת מעוניין לדאוג אינטרסים ישראליים באתרים הקדושים בשטחים, צריך לקדם הסכם עם הפלסטינים, שבמסגרתו גם ייענו הצרכים הסמליים והדתיים של הצדדים.