טוען..

פתרון שתי המדינות עדיין חי 20 שנה אחרי אוסלו

20 שנה להסכם אוסלוההתנחלויות הצליחו להרוס את האמון בין הצדדים אך לא לחסל את פתרון שתי המדינות

בעוד שמספר המתנחלים גדל מאז אוסלו פי שלושה, רובם נוספו להתנחלויות שלפי מודל הסכם הקבע של יוזמת ז'נבה יישארו בשליטת ישראל תמורת חילופי שטחים. מחצית מהמתנחלים שנוספו מאז אוסלו הגיעו לשלוש התנחלויות בלבד.

הסכם אוסלו היה הסכם ביניים הדרגתי לפיו עד מאי 1999 היה אמור להיחתם הסכם קבע. השלביות של ההסכם איפשרה למתנגדיו בשני הצדדים לטרפד אותו: בישראל נרצח רהרבין בידי איש ימין קיצוני, ובצד הפלסטיני המשיך החמאס בפיגועים, מה שהביא לבחירות בישראל שבהן ניצח נתניהו שעצר את תהליך אוסלו ואפילו לא פתח בשיחות על הסדר הקבע.

הסעיף בהסכם שאוסר בניה בהתנחלויות נוסח באופן עמום ('אף צד לא ינקוט צעדים חד צדדיים שישפיעו על מצב הקבע'), ובשלב הביניים אף התנחלות לא פונתה. בעקבות נסיגת צהממרכזי הערים הפלסטיניות, בנתה הממשלה מערכת כבישים עוקפים כדי לאפשר גישה בטוחה להתנחלויות בשלב הביניים, עד לקביעת גורלן בהסדר הקבע. הכבישים העוקפים היוו צירי פיתוח עבור ההתנחלויות וממשלות ישראל המשיכו לבנות בהתנחלויות ובכך חיסלו את האמון של הפלסטינים בכוונות של ישראל להגיע לפתרון של שתי מדינות.

למפת הגידול בהתנחלויות מאז אוסלולחצו כאן

  • גידול פי שלושה– לפי נתוני למ"ס, ערב הסכם אוסלו (בסוף שנת 1993) היו בהתנחלויות בגדה המערבית 110,066 מתנחלים ועוד 6,234 מתנחלים ברצועת עזה. בסוף 2012 בהתנחלויות יש 341,418 מתנחלים (מעל לפי שלושה).
  • מחצית מהגידול בהתנחלויות (114,000 תושבים) היה בשלוש התנחלויות בלבד: מודיעין עילית (תוספת של 55,500 תושבים), בית"ר עילית(תוספת של 38,500 תושבים) ומעלה אדומים (תוספת של 20,000 תושבים).
  • עיקר הגידולמספר המתנחלים אמנם גדל פי שלושה, אבל 64% מהגידול התרחש באזורים שעיוזמת ז'נבה ניתן יהיה להשאירם בידי ישראל במסגרת חילופי שטחים.
  • בהתנחלויות המבודדות שממזרח לקו של יוזמת ז'נבה – 86% מהמתנחלים שנוספו הגיעו להתנחלויות דתיות או התנחלויות מעורבות לדתיים וחילונייםכלומר, רוב רובם של המתנחלים שבאו להתגורר בהתנחלויות המבודדות הם מתנחלים אידיאולוגיים. המתנחלים לא הצליחו להביא ללב הגדה המערבית מאות אלפי ישראלים, ורוב רובם של המתנחלים בהתנחלויות המבודדות הם דתיים אידיאולוגיים.
  • מאחזים– ממשלת ישראל התחייבה שלא להקים התנחלויות חדשות אך מאז אוסלו הקימה 100 התנחלויות חדשות שנקראו "מאחזים" והם נחשבים בלתי חוקיים לפי החוק הישראלי. המתנחלים קיוו להופכם להתנחלויות גדולות עם בתי קבע ואלפי מתנחלים – אך בפועל:
    • 80% מהמבנים במאחזים הם יבילים – קרוואנים ומבני בניה קלה.
    • רוב המאחזים נותרו קטנים והם מאכלסים פחות מ-20-30 משפחות.
    • בסה"כ בכל המאחזים כולם מתגוררים כ-10,000 מתנחלים בלבד.
    • רק שלושה מאחזים הוכשרו והוכרו כהתנחלויות חדשות (סנסנה, ברוכין, רחלים); 6 מאחזים נוספים נמצאים בשלבי הכשרה כ"שכונות" של התנחלות קיימת, ועל 4 מאחזים נוספים הצהירה הממשלה על כוונה עתידית להכשיר אותם.

דוגמאות:

  • ההתנחלות עמנואל תוכננה להיות עיר חרדית (מדרום מזרח לשכם) עם עשרות אלפי תושבים. בפועל, מספר המתנחלים בעמנואל ירד מאז אוסלו (מ-3240 תושבים ב-1993 ל-3,013 בלבד). בהיעדר מוטיבציה אידיאולוגית, החרדים לא באו להתנחל בהתנחלות מבודדת בלב השטחים. לעומת זאת ההתנחלויות ביתר עילית ומודיעין עילית שהוקמו קרוב לקו הירוק הצליחו למשוך עשרות אלפי חרדים מטעמים כלכליים.
  • בקעת הירדן – ברוב ההתנחלויות החילוניות בבקעה שהוקמו ע"י אנשי מפלגת העבודה בשנות ה-70, מספר המתנחלים ירד. כך גם בהתנחלויות מבודדות לא אידיאולוגיות אחרות כמו מבוא דותן ומעלה עמוס.
  • ההתנחלות אריאל – תוכננה להיות עיר עם אלפי יחידות דיור ועשרות אלפי תושבים, גדלה ב-20 השנים האחרונות ב-6,300 תושבים בלבד(מ-11,800 תושבים ב-1993 ל-18,100 תושבים בלבד היום). בפועל העיר אריאל קטנה יותר מיישובים כמו מבשרת ציון, יקנעם עילית, מגדל העמק וערד. למרות שאריאל לא הצליחה למשוך אליה אוכלוסיות חדשות משמעותיות, בשנים האחרונות משקיעה ממשלת נתניהו באריאל ובבנייתה, פרסמה מכרזים ל-480 יח"ד חדשות, והקימה בה אוניברסיטה.

לסיכום: המתנחלים נכשלו בנסיונם ליצור עובדות בלתי הפיכות בשטח שימנעו הקמת מדינה פלסטינית. בשנים האחרונות, תחת ממשלת נתניהו הקודמת והנוכחית, ניכרת מגמה שמנסה לשנות את התמונה, לפתח אזורים מבודדים יותר ופרויקטים דווקא באזורים שיקשו על האפשרות לשתי מדינות.