בית משפט השלום בירושלים פסק אתמול, 15/4/24, כי על משפחת דיאב לפנות את ביתה בכרם ג'אעוני בשייח ג'ראח לטובת מתנחלים בתוך שלושה חודשים. למשפחה יש אפשרות להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אך אם הוא יידחה, עלולים 23 בני המשפחה למצוא עצמם נזרקים לרחוב ואת ביתם יתפסו מתנחלים. מאבקם של תושבי שייח ג'ראח עלה לכותרות בשנים האחרונות בעקבות עשרות תביעות פינוי שהגישו מתנחלים נגד מאות מתושבי השכונה, ואף היווה את אחד הגורמים ברקע ארועי מאי 2021 ("שומר חומות").
שלום עכשיו: "זהו עוול משווע שמבוסס על מערכת חוקים מפלה. הסיפור כאן הוא לא משפטי אלא פוליטי. בית המשפט הוא רק הכלי שבאמצעותו משתמשים גורמי מתנחלים בסיוע הדוק של רשויות המדינה, כדי לבצע את הפשע של נישול קהילה שלמה והחלפתה בהתנחלות. לממשלת ישראל ולמתנחלים אין בעיה לטעון שבשם מימוש "זכות השיבה" לנכסים מלפני 1948 ניתן לעקור אלפי פלסטינים מבתיהם, בעוד שהם טוענים בתוקף שאת מיליוני הישראלים שחיים בנכסי פלסטינים מלפני 1948 לא ניתן לפנות. את העוול הזה הממשלה יכולה וצריכה לעצור".
מאות פלסטינים בסכנת פינוי בשייח ג'ראח
משפחת דיאב נאלצה לברוח מביתה שביפו ב-1948 ובראשית שנות ה-50 מצאה מקלט בשכונה שהקימו הירדנים עבור פליטים פלסטינים בשייח ג'ראח. את תביעת הפינוי נגד משפחת דיאב (23 נפשות) הגישה חברה בשם "נחלת שמעון" בבעלות חברה זרה הרשומה בדלוור, המייצגת גורמים מתנחליים שמבקשים להקים התנחלות גדולה בשייח ג'ראח. המתנחלים רכשו את הקרקע משתי אגודות יהודיות "ועד עדת הספרדים" ו"ועד כנסת ישראל" שלטענתן רכשו את השטח בסוף המאה ה-19. ב-1948 עבר השטח, שהיה אז ללא מבנים, לשליטת ירדן. הירדנים ייעדו את הקרקע לשיקום פליטים פלסטיניים והקימו בה שכונה לעשרות משפחות. לאחר 1967 קיבלו האגודות היהודיות את הקרקע חזרה לבעלותן, לפי חוק הסדרי משפט ומנהל (ראו להלן), והחלו לתבוע את משפחות הפליטים לפנות את בתיהן. בכך מנסות האגודות לממש את "זכות השיבה" לנכסים שנלקחו ב-1948 (דבר שלא ניתן לפלסטינים).
ההתנחלות בכרם ג’אעוני בשייח ג'ראח החלה ב-2008 כשפונתה משפחת אלכורד מביתה, ולאחר מכן ב-2009 פונו משפחות ראווי וחנון. מאז מנהלים מתנחלים לפחות 14 תיקי פינוי נגד עשרות משפחות בנות מאות נפשות בכרם ג'אעוני. לפני כשנתיים קבע בית המשפט העליון לגבי ארבע מהמשפחות, כי הן יוכלו להישאר בבתיהן לפחות עד שיושלם הליך הסדר המקרקעין בשטח. בעקבות זאת פסק ביהמ"ש השלום להחיל את אותו הסדר שנקבע בביהמ"ש העליון גם על שניים מהתיקי הפינוי. הדיון של שבע משפחות נוספות עדיין מתנהל בבית המשפט העליון, והדיון בעניינן של שאר המשפחות עדיין מתנהל בבית משפט השלום בירושלים.
בפסק הדין בעניין משפחת דיאב, קבע אתמול שופט בית משפט השלום כי מצבה אינו זהה למצבן של ארבע המשפחות, כי היא לא הוכיחה שהיה לה חוזה עם הממשלה הירדנית, ולכן הוא דחה את טענותיה בדבר זכותה להמשיך ולהתגורר בביתה. בפסק הדין הוא קובע כי על המשפחה לפנות את הבית עד 15/7/24 ולשלם למתנחלים כ-100,000 ₪ הוצאות משפט.
הסיפור של שייח ג'ראח – ציר זמן
העיקרון: מימוש זכות השיבה ליהודים
הבתים בכרם ג'אעוני בשייח ג'ראח נבנו בשנות ה-50 של המאה ה-20 ע"י משרד השיכון הירדני במסגרת פרוייקט שיקום פליטים שבו נבנו כ-30 בתים בשייח ג'ראח עבור משפחות פליטים בתמורה לויתור שלהן על מעמדן כפליטים. המשפחות ויתרו על "כרטיס הפליט" שלהן ועל הזכויות והשירותים שניתנו להן ע"י אונר"א. בתמורה הם קיבלו את הבתים בתנאי רכישה נוחים. יש לציין שהליך רישום הבתים על שמם של הפליטים לא הסתיים לפני 1967, ולאחר שעבר השטח לשליטה ישראלית הוחל עליו חוק שאיפשר לאגודות היהודיות לנצל את היעדר הרישום ולרשום את הקרקע על שמן.
מתוך החוזה בין אונרא והירדנים, 1954
החוק המפלה: חוק הסדרי משפט ומינהל
ב-1970 נחקק בישראל חוק הסדרי משפט ומינהל שקבע, בין השאר, שיהודים שאיבדו את נכסיהם במזרח ירושלים ב-1948 יוכלו לקבל אותם חזרה לבעלותם. חשוב להזכיר כי החוק הישראלי (חוק נכסי נפקדים) לא מאפשר לפלסטינים שאיבדו את נכסיהם בישראל ב-1948 לקבלם בחזרה, ומתיר למדינה לקחת את הנכסים לבעלותה. כך, בלי לומר זאת במפורש, קובע החוק הישראלי דין שונה ליהודים ולפלסטינים. במקרים מסויימים מימוש החוק מביא לפינוי פליטים פלסטינים מביתם, ולמעשה הופך אותם לפליטים בפעם שניה. יתר על כן, ממשלת ישראל דאגה לפצות את כל היהודים שאיבדו את נכסיהם ב-1948 ונתנה להם בתמורה נכסים חלופיים בתוך ישראל. כך שבעלי הנכסים זוכים לפי חוק הסדר משפט ומינהל לפיצוי כפול על ההפסד ב-1948.
לקריאת ניתוח של החוק ומימושו ראו כאן.
למשפחות הפליטים הפלסטינים בשייח ג'ראח היו בתים ונכסים בישראל לפני 1948 ובעקבות המלחמה הם הפכו לפליטים. לפי חוק נכסי נפקדים, הם אינם זכאים לקבל חזרה את נכסיהם או לשוב אליהם. בשנות ה-50, בחרו המשפחות לנסות להשתקם ולוותר על מעמדן כמשפחות פליטים. כיום, על בסיס החוק המפלה שחוקקה הכנסת, בני המשפחות עומדים להפוך שוב לפליטים על לא עוול בכפם, כאשר כל שהשתנה הוא המצב הגיאופוליטי והחוק שחוקקה ישראל.
השאם סלאימה, תושב שייח ג'ראח מספר בתמצית את הסיפור של השכונה:
חגית עופרן על כל מה שרציתם לדעת על שייח ג'ראח וסילוואן – 31/5/21