ציר זמן
שתי אגודות יהודיות, ועד עדת הספרדים והועד הכללי כנסת ישראל, רוכשים כ-17.5 דונם כק"מ מצפון לעיר העתיקה, בסמוך למערת קבר שמעון הצדיק.
באזור ירושלים במלחמה ב-1948 כ-35,000 פלסטינים בורחים מאימת המלחמה ומשאירים מאחור רכוש ובתים והופכים פליטים. כ-2,000 יהודים בורחים מאימת המלחמה ומשאירים מאחור רכוש ובתים, בעיקר בעיר העתיקה וגם בשייח ג'ראח. כולם מקבלים דיור חלופי ואזרחות בישראל.
אחרי 1948 שייח ג'ראח עברה לשליטת ירדן. ב-1954 מקימה הממשלה הירדנית 28 בתים בשטח שליד קבר שמעון הצדיק בשייח ג'ראח לטובת פליטים פלסטינים. תמורת הבתים חתמו הפלסטינים על ויתור מעמדם כפליטים ועל הזכויות שנובעות מכך.
ב-1967 ישראל כובשת את מזרח ירושלים (והשטחים), ושייח ג'ראח עוברת לשליטה ישראלית. כשלושה שבועות אחרי המלחמה מחליטה הממשלה על סיפוח מזרח ירושלים לישראל והחלת החוק הישראלי בשטחיה.
ב-1970 מחוקקת הכנסת את חוק הסדרי משפט ומנהל שחל על שטחי מזרח ירושלים שסופחו, וקובע שיהודים שאיבדו נכסים במזרח ירושלים ב-1948 יוכלו לקבל אותם בחזרה. פלסטינים שאיבדו נכסים בישראל, כמו למשל המשפחות הפלסטיניות שמתגוררות בשייח ג'ראח, לא יכולים לקבל את נכסיהם בחזרה מכוח חוק נכסי נפקדים שנחקק ב-1950.
בדצמבר 2003 רכשו גורמי ימין מנציגי האגודות היהודיות את הקרקע בשייח ג'ראח, באמצעות חברה בשם "נחלת שמעון" שנשלטת ע"י גורמים עלומים הרשומים בארה"ב. חברת המתנחלים הגישה שורה של תביעות פינוי נגד המשפחות הפלסטיניות שמתגוררות בשייח ג'ראח.
ב-2008 וב-2009 מפונות שלוש משפחות פלסטיניות משייח ג'ראח ובמקומם נכנסים מתנחלים. הפינוי נעשה בעקבות פסיקת בית המשפט בתביעת המתנחלים תוך שימוש בחוק הסדרי משפט ומינהל המפלה. הפגנות שבועיות מידי שישי מעלות את הנושא לסדר היום הציבורי העולמי והפינויים נעצרים.
כ-30 משפחות עם כ-200 איש מ-14 בתים נמצאות בהליכי פינוי בבתי משפט, על בסיס אותו חוק מפלה. כ-20 משפחות נוספות במעמד דומה עלולות לקבל תביעות פינוי. כולן משפחות פליטים עם נכסים בישראל ביפו, חיפה ועוד, שנלקחו ע"י ישראל והם מנועים מלקבלם חזרה. בית המשפט העליון צפוי להכריע בקרוב בגורל המשפחות.