טוען..

משפחה פלסטינית בסילוואן בסכנת פינוי מיידית

בימים האחרונים קיבלה משפחת אבו נאב הוראה מההוצאה לפועל לפיה עליה לפנות את הנכס עד 11/8/15. בית המשפט קבע שעל משפחת אבו נאב לפנות את ביתה, בו היא מתגוררת עשרות שנים, לטובת מתנחלים שמתבססים על בעלות יהודית של הנכס מסוף המאה ה-19. לפני כחודשיים נכנסו המתנחלים לחלק אחר במבנה.

ממקרים דומים בעבר עולה כי כניסת מתנחלים לבית בלב שכונה פלסטינית דורש היערכות בטחונית מיוחדת וליווי משטרתי. הממשלה יכולה למנוע את הפינוי אם תחליט שלא לספק את הסיוע הבטחוני הנדרש לכניסת המתנחלים. יש לציין כי בעבר, כאשר היתה החלטה ראשונית של בית המשפט לפינוי משפחת אבו נאב, הודיע ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, כי בכוונתו לדאוג למימוש פינוי המשפחה אם הוא ייאלץ לממש את צו ההריסה שהוצא נגד בית יהונתן הסמוך (בית מתנחלים שנבנה ללא היתר).

סכנת הפינוי של משפחת אבו נאב היא חלק ממהלך גדול שמגיע לשיאו בימים אלה ועלול לאיים על מאות משפחות פלסטיניות. בספטמבר 2002, החליט האפוטרופוס הכללי לשחרר לידי מתנחלים המקורבים לעמותת עטרת כהנים, שעוסקת בהקמת התנחלויות בלב שכונות פלסטיניות בירושלים, שטח שלכ-5 דונמים בשכונת בטן אלהווא בסילוואן בהם מתגוררים מאות פלסטינים בצפיפות רבה.

לפני כשבועיים הגישו המתנחלים שתי תביעות חדשות לפינוי של חמש משפחות משני בתים סמוכים, בנוסף על תביעה שהוגשה לפני כחודשיים לפינוי 7 משפחות אחרות בבית משפחת רג'בי. משפחות נוספות נמצאות תחת איום בפינוי בהליכים שמתנהלים בבית המשפט בשנים האחרונות ומשפחות אחרותעלולות לקבל כתבי תביעה נוספים, שכולם מתבססים על הבעלות שקיבלו המתנחלים מהמדינה בשיטה מתוחכמת.

יש לציין שבשנה האחרונה הצליחו מתנחלי עטרת כהנים להכפיל את אחיזתם בשכונת בטן אלהווא בסילוואן, כאשר בנוסף על בית יהונתן ובית הדבש שבשליטתן בעשור האחרון, הם נכנסו לשני בתים גדולים מצפון לבית יהונתן וכן לחלק מהמבנה שבו מתגוררת משפחת אבו נאב.

שלום עכשיו: בניגוד למקרים שבהם מדובר ברכישה של בתים מפלסטינים, בדרך זו או אחרת, הפעם מדובר בשיתוף פעולה של רשויות המדינה ובעיקר של האפוטרופוס הכללי, עם המתנחלים שמביא להשתלטותם על הקרקעות. במקום למלא תפקיד ממתן ואחראי, מעדיפות הרשויות לנצל את הכוח שברשותן כדי לסייע בנישול פלסטינים מבתיהם וליצור פרובוקציות התנחלותיות שעולות למשלמי המסים כסף רב, מגבירות את המתח בירושלים ומרחיקות את הסיכוי לשלום.

הנכסים של הקדש בנבנישתי (חלקות 95, 96) והחלקות הנוספות שקיבלו המתנחלים מהמדינה

הנכסים של הקדש בנבנישתי (חלקות 95, 96) והחלקות הנוספות שקיבלו המתנחלים מהמדינה

שיטת ההשתלטות על הנכסים בסיוע המדינה

התביעה נגד משפחת אבו נאב מבוססת על שיטה שבאמצעותה השתלטו מתנחלים על עשרות נכסים במזרח ירושלים, בעיר העתיקה, בשייח' ג'ראח ובאזורים נוספים.

לפי חוק שחוקק בשנת 1970, יהודים שהיה להם נכס במזרח ירושלים והם איבדו אותו במהלך המלחמה ב-1948, רשאים לקבל אותו חזרה לידיהם מהאפוטרופוס הכללי. חוק זה לא חל על נכסים שהיו בבעלות פלסטינית, ופלסטינים שאיבדו את נכסיהם במערב ירושלים ב-1948 לא יכולים לקבלם בחזרה (בהערת אגב נציין כי כל היהודים שאיבדו נכסים במלחמה ב-1948 קיבלו מהמדינה נכסים חלופיים כפיצוי, שלא ניתן, כמובן, לפלסטינים).

לאורך השנים, הצליחו המתנחלים להיכנס לרגלי הבעלים (אם על ידי ייצוג היורשים או רכישת הזכויות מהם, ואם ע"י קבלת השליטה בהקדשים שוניםולקבל לידיהם את הנכסים מהאפוטרופוס הכללי.

השטח בסילוואן והמתנה שנתנה המדינה למתנחלים

בסוף המאה ה-19 הקימה משפחת בנבנישתי היהודית את "הקדש בנבנישתי", שכלל שתי חלקות בכפר התימנים בסילוואן (חלקות מספר 95 ו-96).בשנת 1946 השכיר ההקדש את החלקות לפלסטינים, ובשנת 1948 עבר כל השטח לשליטת ירדן. תחת השלטון הירדני נבנו על החלקות כמה בתים חדשים ופלסטינים עברו להתגורר בהם. בשנת 1967 סיפחה ישראל את השטח לירושלים והשליטה על נכסי היהודים מלפני 1948 עברה לידי האפוטרופס הכללי הישראלי.

לפי עדויות שנחשפו בהליכים משפטיים שנקטו המתנחלים נגד פלסטינים בבטן אלהווא, האפוטרופוס הכללי הישראלי כלל לא טיפל בחלקות הללו לאורך כל השנים, ורק בשנות ה-90', בעקבות פניה של אנשי המקורבים לעטרת כהנים, החל לעסוק בהן.

בינואר 2001 קיבלו שלושה ממקורבי עטרת כהנים, הרב רלב"ג, אברהם שפרמן ומרדכי זרביב, מינוי מבית המשפט המחוזי בירושלים כנאמני "הקדש בנבנישתי". בספטמבר 2002 שחרר האפוטרופוס הכללי את שתי החלקות של הקדש בנבנישתי לנאמני ההקדש, והם הפכו לבעליהן.

בנוסף על שתי החלקות של הקדש בנבנישתי, היו בידי האפוטרופוס הכללי חלקות נוספות שהיו של יהודים בכפר התימנים בסילוואן. בדצמבר 2005 מכר האפוטרופוס הכללי לנאמני הקדש בנבנישתי ארבע חלקות נוספות (חלקות מספר 97, 84, 75, 74), ככל הנראה תמורת עשרות אלפי שקלים בודדים, בלי מכרז.

מדובר למעשה בסיוע שנתנו הרשויות למתנחלים במטרה להשתלט על הנכסים. אם אמנם היה האפוטרופוס מעוניין בתום לב למכור את הנכסים, היה עליו לעשות מכרז ולהציע גם לתושבים הפלסטינים המתגוררים בנכסים הללו את הזכות לרכוש אותם. אך תחת זאת, במחשכים, העביר האפוטורופוס ארבע חלקות שגם עליהן חיים עשרות או אף מאות פלסטינים בשכונת בטן אלהווא לידי המתנחלים שמבקשים לפנות מהם את התושבים הפלסטינים וליישב במקומם יהודים.