האוכלוסיה החרדית בהתנחלויות

מה ההבדל האידיאולוגי המרכזי בין החרדים לבין דתיים אחרים בהתנחלויות?
האידיאולוגיה החרדית שונה מהאידיאולוגיה הציונית דתית. מקור ההבדלים קשור למחלוקת שחצתה אם העם היהודי באשר ליחס הראוי למודרנה ולחילון. תופעות עימן נאלצה החברה היהודית האירופית להתמודד החל ממחציתה השניה של המאה ה- 18 (להרחבה בעניין זה ראו: יעקב כץ, היציאה מן הגטו – הרקע החברתי לאמנסיפציה של היהודים 1870-1770, תל אביב תשמ"ו).
העליה ממניעים דתיים לארץ ישראל, התקיימה לאורך הדורות ונמשכה גם לאחר היווסדה של התנועה הציונית בשלהי המאה ה- 19. האידיאולוגיה החרדית התנגדה לכל שינוי ומודרניזציה, וכללה גם התנגדות לשינויים תרבותיים וחברתיים שהתרחשו במדינות שבהם חיו יהודים. המרכיב הבולט ביותר של ההתנגדות לשינוי הוא הלבוש החרדי שמשמר את הלבוש שהיה נהוג ב"שטייטל", בעיירה היהודית במזרח אירופה במאות ה- 18,19. האידיאולוגיה החרדית התנגדה לציונות מתוך אמונה שגאולת ישראל תתרחש באמצעות אדיקות דתית (שמירת מצוות, דבקות, לימוד תורה), ולא בעקבות פעולה ארצית שמבטאת את נסיונו של האדם לעצב את מציאות חייו במו ידיו. התנגדות אקטיבית להיבטים מרכזיים בציונות, ניתן למצוא גם היום בקרב החרדים. הביטוי הקיצוני ביותר של תפישה זו היא של קבוצת "נטורי קרטא".
הציונות הדתית לעומת זאת ביקשה מראשיתה לשלב דבקות דתית עם פעולה מדינית אקטיבית. לדידה של הצינות הדתית, פעולת ההתישבות בארץ ישראל לא היתה ואיננה בגדר פעולה חילונית, כפי שסוברים החרדים, כי אם פעולה דתית במהותה. את חזרת היהודים לארץ ישראל והקמת מדינת ישראל פירשה הציונות הדתית כהגשמת רצונו של האל. תפישה זו התחזקה אחרי הכיבוש של הגדה המערבית ועזה ב- 1967, שנתפרשה על ידי רבים בציונות הדתית כהוכחה להתערבות אלוהית בהסטוריה וכאישור לתפישתם. אמונות אלה היו הכוח המניע מאחורי לידתו של "גוש אמונים". החל משנות ה- 70 הפכה תנועת המתנחלים שניצבה בראש המחנה הציוני-דתי לאחד הכוחות הפוליטיים החזקים והמשפיעים ביותר בישראל. החרדים לעומת זאת לא היו שותפים למפעל ההתנחלות בראשיתו. הם המשיכו להתמקד במאבק על צביונה ההלכתי של המדינה.

אם כן, מדוע עוברים חרדים להתנחלויות?
ההתנחלויות החרדיות הראשונות הוקמו בראשית שנות ה- 80, כאשר תנופת הקמתן של התנחלויות חדשות היתה בשיאה. באותה תקופה, המדיניות המוצהרת של ממשלת הליכוד היתה להקים כמה שיותר התנחלויות, במטרה למשוך ישראלים מרקעים ורבדים חברתיים ודתיים מגוונים. החברה החרדית היתה מועמדת אידיאלית להתנחלות, שכן מדובר בקבוצה שמעדיפה לחיות בקהילה סגורה והומוגנית, עם צורך מתמיד בפתרונות דיור, בשל רמות הילודה הגבוהות מאוד ובעלת הכנסתה נמוכה. התנחלויות החרדיות ענו על כל הדרישות האלה וכן הציעו גישה קלה לישראל, שכן רוב ההתנחלויות החרדיות מוקמו בסמוך לקו הירוק. ההנחה שאם פרוייקטים ייעודיים ייבנו – האוכלוסיה החרדית תגיע, הוכיחה את עצמה, גם כאשר התפישה החרדית לא תמכה בהיבט הציוני שבהתנחלות, ואף התנגדה למעבר של יהודים לשטחים.

האם זה אומר שרוב המתנחלים שייכים לסקטור הדתי-לאומי?
לא. מנתונים של סקרים עולה שרק כמחצית מהמתנחלים מגדירים עצמם דתיים. יש לזכור שרוב המתנחלים גרים ב"פרברי שינה", ישובים כגון: מעלה אדומים, אריאל וגבעת זאב שבהם חיים ישראלים מכל הזרמים שעברו לשם מסיבות של איכות חיים. בשל הדומיננטיות של הסקטור הדתי לאומי בקרב המתנחלים, הפך כל מפעל ההתנחלויות להיות מזוהה עימם ועם תפישתם הפוליטית. במקביל, האוכלוסיה הדתית-לאומית בתוך ישראל, הפכה למזוהה עם הגרעין הקשה של הימין והפכה את התמיכה במפעל ההתנחלויות למרכיב מהותי בזהותה ובזהות הימין הישראלי בכללותו.

איך ניתן להגדיר התנחלות חרדית?
האינדיקציה המובהקת ביותר היא דפוסי ההצבעה. בבחירות של 2003 התמודדו שתי מפלגות חרדיות: יהדות התורה וש"ס. לצורך מסמך זה הגדרנו התנחלות חרדית כהתנחלות שבה זכתה אחת משתי מפלגות אלו או שתיהן גם יחד, לאחוזים משמעותיים (תוצאות ההצבעה לכנסת לפי ישובים מופיעותבאתר הכנסת).  בנוסף לכך, מכיוון שהחרדים נוטים בדרך כלל לגור בקהילה הומוגנית וסגורה יחסית, מעטים מהם חיים בהתנחלויות חילוניות או דתיות-לאומיות, כך שהגדרת התנחלות כ"חרדית" הינה יחסית פשוטה.

כמה התנחלויות חרדיות יש? מהם המאפיינים המרכזיים שלהן?
ישנן שמונה התנחלויות חרדיות בגדה המערבית, ואלה הן לפי גודלן:
בית"ר עילית – אחת ההתנחלויות הגדולות בגדה ואחת משלוש ההתנחלויות המוגדרות כעיר. בית"ר עילית נוסדה ב- 1985 והיא ממוקמת קרוב לקו הירוק ממערב לעיר בית לחם.
מודיעין עילית (קרית ספר) – גם כן אחת ההתנחלויות הגדולות בגדה. מודיעין עלית מצויה כרגע בתהליך של קבלת מעמד של עיר (שלום עכשיו הגישה התנגדות להפיכתה לעיר). מודיעין עילית נוסדה ב- 1996 (כלומר אחרי הסכם אוסלו), והיא ממוקמת קילומטרים אחדים מזרחית לקו הירוק, ומהווה מרכז של גוש יישובים המתפרש על שני צדי הקו הירוק.
תל ציון (חלק מכוכב יעקב) – נוסדה ב- 1997 (אחרי הסכם אוסלו), ממוקמת צפונית לירושלים. באופן רשמי תל ציון היא שכונה של ההתנחלות כוכב יעקב, אך דה-פקטו היא מתפקדת כהתנחלות עצמאית לכל דבר ועניין. הוכחה לכך ניתן למצוא באתר האינטרנט של מועצה אזורית בנימין, שמציין את תל ציון כהתנחלות נפרדת ברשימת ההתנחלויות במועצה.  כמו כן לתל ציון אתר אינטרנט המציג אותה כהתנחלות עצמאית. לפי האתר, תל ציון מתוכננת להיות בסופו של דבר עיר עם 35,000 תושבים החיים ב- 7,000 יחידות דיור.
עמנואל – התנחלות בינונית בגודלה הממוקמת בלב הגדה המערבית, כעשרה ק"מ דרומית מערבית לשכם. עמנואל הוקמה ב- 1983. שיעור גידול האוכלוסיה בעמנואל עומד על אפס ובשנים האחרונות היתה אף ירידה במספר התושבים, זאת מכיוון שמדובר בהתנחלות מבודדת שבאינתיפאדה הנוכחית סבלה קשות מטרור. התחבורה הציבורית לעמנואל הותקפה פעמיים. בהתקפות הללו נהרגו 18 מתושבי המקום.
תופעה בסדר גודל כזה של עזיבה לא נרשמה בשום התנחלות דתית לאומית. זוהי ראיה נוספת לכך כי המתנחלים החרדים אינם מונעים על ידי אותה אידיאולוגיה שמניעה את המתנחלים הדתיים-הלאומיים.
מתתיהו – נוסדה ב- 1981 וממוקמת בצמוד למודיעין עילית, קרוב לקו הירוק. התנחלות קטנה שגדלה בקצב איטי יחסית בשנים האחרונות, זאת ככל הנראה בגלל הגידול המהיר של מודיעין עלית הסמוכה.
מעלה עמוס – נוסדה ב- 1981. התנחלות קטנה הממוקמת עמוק מדרום מזרח לבית לחם. כמו התנחלויות חרדיות מבודדות אחרות, מעלה עמוס לא הצליחה להתפתח ולגדול, ואוכלוסייתה בשנים האחרונות אף קטנה.
נחליאל – נוסדה ב- 1984. התנחלות קטנה ומבודדת יחסית הממוקמת צפונית מזרחית לרמאללה. בנחליאל יש קבוצה הולכת וגדלה של מתנחלים קיצוניים המצויים בשולי החברה החרדית. עובדה שהופכת את נחליאל להתנחלות חרדית בה דפוסי ההצבעה אינם דומים לאלו שנרשמו בהתנחלויות החרדיות הנוספות. בדומה להתנחלויות חרדיות מבודדות אחרות, נחליאל לא הצליחה לגדול ולהתפתח.
אספר – נוסדה ב- 1983. התנחלות קטנה ומבודדת מאוד המצויה מדרום מזרח לבית לחם. כמו התנחלויות חרדיות אחרות הממוקמות הרחק מהקו הירוק, אספר לא הצליחה להתפתח ולגדול.

האם ההתנחלויות החרדיות מתרחבות?
כן. שני אתרי הבניה הגדולים ביותר בגדה המערבית כיום, נמצאים במודיעין עילית ובבית"ר עילית. שני מיזמי בנייה אלה מהווים למעלה מ- 50% מכלל הבניה הנוכחית בהתנחלויות.

כמה חרדים חיים היום בגדה המערבית?
למעלה מ- 70,000 חרדים (קרי, למעלה מ-25% מהמתנחלים) חיים כיום בגדה המערבית. רובם בהתנחלויות שנמנו לעיל ואלפים בודדים המפוזרים בהתחלויות אחרות שבהן יש אוכלוסיה מעורבת (כמו מעלה אדומים, גבעת זאב וקרית ארבע).
מספר תושבים:
התנחלות           2003           2004             2005
בית"ר עילית     22,926        25,020           28,500
מודיעין עילית    24,290        27,301           28,500
תל ציון              3,819          4,377             4,600
עמנואל              2,455          3,054             2,600
מתתיהו             1,365          1,386           אין נתונים
מעלה עמוס        299            361               אין נתונים
נחליאל              248            340               אין נתונים
אספר                232            327               אין נתונים

הנתונים מתבסים על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

האם הגידול באוכלוסיית החרדים בהתנחלויות נובע מריבוי טבעי או מהגירה?
רוב הגידול הוא כתוצאה מריבוי טבעי. שיעור הילודה הגבוה ביותר באוכלוסיה היהודית בישראל (כמו גם בגדה המערבית) הוא בחברה החרדית, עם ממוצע של כ- 7 ילדים לכל משפחה. כ- 70% מהתינוקות שנולדים בהתנחלויות בכל שנה, נולדים למשפחות חרדיות.
בנוסף לכך, ישנו גידול משמעותי במספר המתנחלים החרדים כתוצאה מהמשך ההגירה מתוך ישראל; האוכלוסיה החרדית זקוקה כל הזמן ליחידות דיור חדשות, וחלק גדול של הביקוש הזה מסופק נכון להיום בהתנחלויות.

מהם דפוסי ההצבעה בהתנחלויות החרדיות?
כפי שנאמר קודם, הקריטריון הברור ביותר להגדרת התנחלות כחרדית הוא ההצבעה למפלגות החרדיות. עם זאת, לא כל החרדים מצביעים למפלגות אלו. בשנים האחרונות ישנה תופעה של מספר גדל והולך של חרדים שמצביעים למפלגות ימין שאינן חרדיות, ובעיקר למפלגת "חרות" הקיצונית שזוהתה עם תנועת "כך" וממשיכיו של מאיר כהנא, שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות 2003. בשיעור נמוך יותר קיימת גם הצבעה של חרדים למפלגת האיחוד הלאומי. התופעה הזו בולטת בעיקר בהתנחלויות הקטנות והמבודדות.
אחוזי ההצבעה לפי ישובים ל"חרות" ול"איחוד הלאומי" בבחירות 2003:
התנחלות                 חרות                האיחוד הלאומי
נחליאל                    39.3%                8.3%
אספר                      17.3%                5.3%
עמנואל                    14.3%                4%
תל ציון                    11.9%                2.2%
מעלה עמוס              9.5%                  4.8%
בית"ר עילית           כ-8.5%               כ-0.5%
מודיעין עילית         כ-1%                   כ-0.1%
מתתיהו                   0.8%                 2.3%

לשם השוואה, בבני-ברק עמדו אחוזי ההצבעה לחרות והאיחוד הלאומי על 0.5%-1.5%, ובאלעד על כ-2%.
סימן נוסף לשינוי בתמיכה של האוכלוסיה החרדית ניתן בקיץ 2005 כשחרדים רבים השתתפו במחאות נגד ההתנתקות. בפעם הראשונה בהסטוריה של החברה הישראלית, חלק משמעותי מהקהילה החרדית לא רק השמיע עמדות פוליטיות נציות, אלא גם לקח חלק פעיל במאבק פוליטי, כולל השתתפות בהפגנות אלימות של חסימות כבישים. ההנהגה החרדית, לעומת זאת, סירבה לנקוט עמדה ברורה בעניין ההתנתקות.

האם היו חרדים בהתנחלויות ברצועת עזה?
לא היתה נוכחות חרדית משמעותית בהתנחלויות ברצועת עזה.

מה צפוי בעתיד ההתנחלויות החרדיות הגדולות?
לא סביר כי במסגרת הסכם כלשהו ההתנחלויות החרדיות הגדולות בית"ר עלית ומודיעין עלית, יפונו. זאת מכמה סיבות:
א. מיקומן וגודלן: ההתנחלויות קרובות יחסית לקו הירוק ומספר התושבים בהן גדול יחסית.
ב. ההתנחלויות החרדיות הגדולות צפויות להמשיך לגדול ולהתרחב. האוכלוסיה החרדית זקוקה ליחידות דיור נוספות כל הזמן, ויש להכיר בכך כי המשך הבניה באזורים הסמוכים לקו הירוק, צפוי להימשך תחת כל ממשלה שתבחר.
ג. כפי הנראה תהליך ההזדהות של המתנחלים החרדים עם המתנחלים הדתיים-לאומיים יגבר ככל שתארך תקופת מגוריהם באזורים אלו. האינתיפאדה והאיומים על ההנחות וההטבות שניתנות למתנחלים ע"י המדינה, מגדילים את תחושת השותפות – שותפות הגורל ושותפות האינטרס – בין שתי קבוצות שונות אלה. שינוי זה  בא בין היתר לידי ביטוי באתר האינטרנט של ההתנחלות החרדית תל ציון, בו נאמר כך: "שלא כמו ביישובי בנימין האחרים מעטים הגיעו למקום בגלל אידיאולוגיה. רובם הגדול מצאו דיור נוח בתנאים טובים ובקרבה לירושלים. עם זאת, הקשר של התושבים למקום ותחושת השייכות לאזור הולכים ומתפתחים. התושבים מגלים נכונות רבה להשתלב במערכות העונות על צרכים הביטחוניים, ונענים למשימות התנדבות במסגרת זק"א, מד"א, כיתת הכוננות ומערך השמירה".
ד. חלק מהמתנחלים הדתיים-לאומיים מזהים במתנחלים החרדים בני ברית עתידיים במאבק על עתיד הגדה המערבית ועל צביונה העתידי של מדינת ישראל. זאת למרות אי ההסכמה והיריבות השורה בין שתי קבוצות אלו, במיוחד בקשר למאבקים על תקציבים והשפעה פוליטית. ברוח דברים אלו אמר הרב אליקים לבנון מההתנחלות אלון מורה בראיון רדיו שנערך עימו זה לא מכבר, כי אחד הלקחים שיש ללמוד מההתנתקות הוא שעל הדתיים-לאומיים לעשות מאמץ לשתף פעולה עם  החרדים במאבקם העתידי.