טוען..

כמה מילים על ההסכם עם איחוד האמירויות

למה שלום עכשיו לא חוגגת את השלום?

רבים מרימים גבה ותוהים למה שלום עכשיו לא יוצאת במחולות לרגל הסכם השלום עם איחוד האמירויות, כפי שמצפים מתנועת שלום. אז בעצם למה לא?

קודם כל – כן. מאז 1947 ועד היום האינטרס הישראלי הוא אותו אינטרס – להיות מדינה מוכרת ומקובלת במשפחת העמים. מאז ועד היום העולם הערבי התקשה לקבל את  קיומה של ישראל, וכל ערוץ דיפלומטי רשמי עם מדינות ערב מרחיב את הלגיטימציה ומחזק את המדינה.

עם כל זאת, כדאי לזכור שאיחוד האמירויות היא מדינה רחוקה שאין לישראל גבול איתה, סכסוך פעיל או מתיחות ביטחונית. למעשה, מאז שהחלו שיחות השלום עם הפלסטינים נסללה הדרך לנורמליזציה עם מדינות המפרץ והחלו יחסים בלתי רשמיים עם איחוד האמירויות. כאמור, הפיכת היחסים לרשמיים היא מבורכת אבל כדי שנהנה משלום של ממש, ההסכם הקריטי והראשון במעלה הוא ההסכם עם הפלסטינים שישים קץ לכיבוש ולסכסוך מדמם בן עשרות שנים.

״פרצנו דרך חדשה – שלום תמורת שלום"

מהצהרות ראש הממשלה נתניהו לאחר פרסום ההסכם עולה, בלשון המעטה, תחושה של התחמקות מהתמודדות עם הסכסוך הקריטי והחשוב שמשפיע עלינו הכי הרבה ובאופן יומיומי.

ראשית, מדובר בפייק ניוז כיוון שנתניהו לא הביא "שלום תמורת שלום" גם בהסכם המדובר – ולו רק בשל העובדה שהנורמליזציה הותנתה, לשמחתנו, בוויתור על סיפוח השטחים. על שאר המחירים שכרוכים בהסכם הזה אין לנו ידיעה כי פרטיו לא פורסמו בצורה מלאה.

שנית, הנוסח של ראש הממשלה שמצביע על הצלחתו, לכאורה, לשבור את הפרדיגמה של ״שטחים תמורת שלום״ מאותת כי למעשה אין בכוונת נתניהו לשאת ולתת עם הפלסטינים ושאין לו שום נכונות להוביל ויתורים לטובת הסכם מדיני וסיום הסכסוך.

שלום שלום ואין שלום

כל עוד נתניהו יחתור לחתימה על הסכמי שלום רק עם מדינות שאין לנו איתן גבול וסכסוך פעיל ולא יפנה גם לניסיון כן ואמיתי לפתור סכסוכים קרובים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הוא לא יקרב את השלום במאום. הוא יצליח, אולי, להפוך את ישראל למדינה עם "עוצמה" אבל היא תישאר מדינה כובשת השולטת באמצעות צבאה על מיליונים – והדמוקרטיה שלה עצמה תלויה על בלימה. עלינו, תושבי הארץ, הוא יגזור לחיות עוד דורות על החרב. כל זאת רק למען שטחים שרוב הציבור לא חפץ בהם.

לסיכום, טוב שההסכם עם איחוד האמירויות הוריד מסדר היום את רעיון האימים של הסיפוח, ששירת מיעוט קיצוני בלבד. אלה חדשות מצוינות בכל הנוגע לקידום השלום בינינו לבין הפלסטינים.

אבל כל עוד ההסכם הזה יחזק את נתניהו בהתעלמותו מהסכסוך הקריטי ביותר עבורנו – תסלחו לנו שנדחה את המחולות למועד אחר. אם, לעומת זאת, ההסכם יהווה תפנית שתוביל בסופו של דבר למגעים לקראת הסכם שלום על בסיס פתרון שתי המדינות – אנחנו מבטיחים להיות הראשונים לארגן מסיבות רחוב ברחבי המדינה. עד אז, נמשיך להיאבק, לעבוד ולהביא את היום שבו תהיה לנו סיבה אמיתית לחגוג.