ב-28/1/19 החליט רה"מ נתניהו שלא להאריך את המנדט של המשקיפים הבינלאומיים בחברון (TIPH), שהוצבו בחברון בעקבות הסכם חברון שנחתם בין נתניהו וערפאת בינואר 1997. ההחלטה, שגררה שורה של גינויים בינלאומיים כולל החלטת גינוי של מועצת הביטחון של האו"ם שנבלמה ע"י וטו אמריקני, התקבלה אחרי קמפיין של מתנחלים וארגוני ימין שדרשו את סילוק המשקיפים בתואנה שהם יוצרים חיכוך, מציקים לחיילים ואף פוגעים במתנחלים.
כשנה לאחר ההחלטה, בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע לביהמ"ש המחוזי בירושלים, נחשף הדו"ח המשטרתי שהיווה הבסיס להחלטה וממנו עולה כי לא היה כל ממש בטענות המתנחלים, וכי למעשה ההחלטה התקבלה אך ורק כדי להיענות ללחץ שהפעילו מתנחלים.
שלום עכשיו: ״מה שנחשף כאן הוא חמור ומדהים. מסתבר שכל מה שעמד מאחורי ההחלטה של הממשלה להפר הסכם בינלאומי ולפגוע ביחסי החוץ ובתדמית של ישראל ולגרש את TIPH היה אך ורק דרישה של מתנחלים ועמותות ימין שלא אוהבים את הנוכחות של המשקיפים בחברון. הדו"ח של המשטרה גילה שהקמפיין של הימין היה שקרי, ולא נמצאו מקרים של הפרעה לחיילים או פרובקציות של המשקיפים (למעט מקרה אחד שטופל). לפי הדו"ח מי שייצר את החיכוך הם דווקא מתנחלים שתקפו את המשקיפים ולא המשקיפים עצמם. דווקא הפחד מהדיווחים (החסויים) של המשקיפים מעיד כאלף עדים שלישראל יש מה להסתיר, וכי מה שנעשה בחברון כדי להגן על קומץ מתנחלים בלב אוכלוסיה פלסטינית הם דברים שמביישים את ישראל ולא ראוי שיימשכו״.
להורדת המסמך המשטרתי המלא בעניין TIPH – לחצו כאן
רקע על TIPH
משלחת TIPH (Temporary International Presence in Hebron) הראשונה הגיעה לחברון לאחר הטבח במערת המכפלה שביצע המחבל היהודי ברוך גולדשטיין בשנת 1994 ופעלה באופן מצומצם למשך מספר חודשים. לאחר מכן, ובעקבות "פרוטוקול חברון" שנחתם בין רה"מ נתניהו וראש אש"ף יאסר ערפאת בינואר 1997, הוסכם בין הצדדים כי צוות של משקיפים בינלאומיים יפעל בחברון ויפקח על השמירה על זכויות האדם ועל מימוש הסכם חברון ע"י שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני.
הכח הורכב ממשקיפים ממדינות נורווגיה, איטליה, שבדיה, דנמרק טורקיה ושוויץ ומומן ע"י מדינות אלו. לפי הסכם חברון, ובעקבות התעקשות ישראל, הוסכם כי הדוחות של TIPH יישארו חסויים ויועברו לשני הצדדים ולמדינות החברות ב-TIPH בלבד, במגמה לשפר את מימוש ההסכם והשמירה על זכויות האדם באזור. על פי מה שסוכם מידי חצי שנה, שני הצדדים נדרשים לחדש את המנדט של TIPH.
סילוק כח המשקיפים מחברון
בשנים האחרונות, ובעיקר בשנת 2018, הפעילו מתנחלי חברון וארגוני ימין כמו "אם תרצו" קמפיין ציבורי נרחב בדרישה לסלק את TIPH מחברון. הקמפיין כלל פרסומים בכלי התקשורת ובאינטרנט לפיהם המשקיפים מייצרים חיכוך, פוגעים בחיילים ובמתנחלים ומסבים נזק להתנחלות בחברון.
בעקבות הקמפיין, ביקש השר לביטחון פנים גלעד ארדן מהמשטרה להכין דו"ח על הפעילות של TIPH בחברון. ב-17/1/19 פורסם בכלי התקשורת כי הדו"ח המשטרתי, שהוגש לרה"מ, קבע כי "המשקיפים בחברון יוצרים בכוונה חיכוך", וכמה ימים לאחר מכן, ב-28/1/19 החליט רה"מ נתניהו שלא לחדש את המנדט של TIPH בחברון.
הדו"ח המשטרתי לא פורסם, ורק בעקבות עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע, עבור שלום עכשיו, נחשף המסמך המשטרתי (עוד על העתירה ראו להלן).
דו"ח המשטרה על TIPH – דו"ח שטחי ללא ממצאים של ממש
המסמך המשטרתי שנחשף כולל בסך הכל שלושה עמודים. עמוד וחצי מוקדש לרקע על פעילות המשקיפים, סמכויותיהם ואירועים מרכזיים שאירעו בהקשר ל-TIPH במשך שנות פעילותם בחברון:
בין השאר נכתב כי: "הארגון אמור לשפר את תחושת הביטחון של התושבים הפלסטיניים בחברון […] לעזור בפיתוחה הכלכלי של העיר […] עידוד פרוייקטים קטנים, לדוגמא תרומות להקמת מרכז ספורט ונוער" וכו'.
לגבי הדו"חות של TIPH נאמר: ״המשקיפים מפיקים דו״חות לגבי אירועים שבראייתם מהווים חריגה והפרה מהסכם חברון. דו״חות אלו אמורים להיות מועברים להתייחסות הצדדים. החל משנת 2010 אנשי המשלחת בוחנים גם את חוקיות פעולת המנגנונים הפלסטיניים אך עיקר ההתייחסויות בדו״חות הארגון: 1. פעילות מתנחלים; 2. התנהגות פלסטינים כלפי המשקיפים; 3. התנהגות לא ראויה של צה״ל כלפי המשקיפים; 4. היעדר גישה לשירותים חיוניים; 5. חופש תנועה; 6. עימותים; 7. הגבלות עיכובים ובידוקים״.
החלק השני של הדו"ח מוקדש ל"ארועים חריגים". למרות טענות המתנחלים לאורך השנים ובפרט בקמפיין האינטנסיבי שקדם לסילוק TIPH כאילו המשקיפים מתנהלים באופן אלים ואגרסיבי כלפי המתנחלים, בדו"ח המשטרתי מובאים שלושה מקרים בלבד, שניים מהם עוסקים בתקיפה ופגיעה של מתנחלים כלפי אנשי TIPH.
רק אירוע אחד מציין מקרה בו משקיף של הארגון סטר, על פי החשד, לאחד מילדי המתנחלים שזרק דבר מה (אבן או ביצה או מים) לעבר סיור של שוברים שתיקה. הטיפול באותו משקיף היה מהיר והוא "גורש מהארץ כאקט ענישתי", כפי שהמהלך מוגדר בדוח המשטרתי.
וזהו, אלה כל המקרים החריגים שנסקרים בדו"ח המשטרתי.
החלק האחרון של הדו"ח מוקדש ל"תובנות", שקשה להבין על מה הן מבוססות, ואיך הן קשורות למידע שהוצג בדו"ח. להלן נביא את התובנות כלשונן וננסה לפרשן:
א. "חברי המשלחת מפריעים ומתעמתים עם חיילי המעברים במוקדים קבועים על הליך הבידוק והטיפול באוכלוסייה הפלסטינית" [מהן אותן הפרעות ועימותים, מה בדיוק הם עושים אותם משקיפים במעברים – על כך אין אף מילה בדו"ח].
ב. "מדי יום נרשמים אירועי חיכוך על ידי קצינת הארב״ל בחטיבת יהודה (המידע לא מועבר למשטרת ישראל לעיון ולכן אין לנו פרטים משלימים)". [כלומר, המשטרה לא יודעת באמת מה קורה בשטח, ומהם ארועי החיכוך – והמעט שידוע למשטרה ומוצג בדו"ח דווקא מעיד על מקרים שבהם מתנחלים הם שיוצרים את החיכוך ותוקפים את אנשי TIPH או את האנשים שסיירו עם שוברים שתיקה].
ג. "לחברי המשלחת שכר גבוה ונראה כי הם מנסים להצדיק את פעילותם ונוכחותם באזור על ידי סיטואציות המשקפות חיכוך וטיפול באירועים. הדוחות שהם ממלאים מייצרים תחושה בשטח שבפעילותם הם מונעים חיכוך ופעילות אלימה או פוגענית של יהודים כנגד פלסטינים". [כלומר, לפי דו"ח המשטרה, המשקיפים סובלים מעודף מוטיבציה ולכן … הם כותבים דוחות(!). כדאי להזכיר שהדוחות של TIPH הם חסויים, ולכן אין זה הגיוני לומר ש"הדוחות שהם ממלאים מייצרים תחושה בשטח" – אולי הכוונה היא שהדוחות יוצרים אצל המשקיפים תחושה שהם מונעים חיכוך – אך לא ברור מה רע בכך].
ד. "פלסטינים מנצלים את הארגון ודעותיו הפוליטיות כדי להגיש תלונות שווא כנגד צבא ומשטרה על פגיעה בזכויות אדם, תקיפה ואלימות. חלק מהתלונות מועברות לבירור דרך המת״ק לבדיקה ומענה וחלקם מועברות בצורה מרוכזת למחוז ש״י״. [אם הכוונה היא שפלסטינים מגישים בעצמם תלונות שווא, אז זה לא קשור ל-TIPH; אך אם הכוונה היא ש-TIPH מתבסס על מידע שקרי שמעבירים אליו פלסטינים (שימו לב שאפילו אין כאן טענה ש-TIPH מדווח דיווחי שקר), והמידע הזה מגיע למשטרה כ"תלונה", הרי שבדיוק לשם כך יש מנגנון בדיקה וחקירה במשטרה שנועד לבחון את הטענות.
וזהו, המסמך הדל הזה, עם תיאור של שלושה מקרים בלבד, ו"תובנות" שאין להן כל ביסוס בדו"ח עצמו, הוא שהביא את ראש ממשלת ישראל להחליט לסלק את TIPH מחברון.
מדו"ח זה עולה התמונה הברורה כי לא עלתה שום בעיה מהותית ומשמעותית בפעילות TIPH שהיתה יכולה לגרום להוצאתו מחברון, אלא לכל היותר בעיה של אי נחת של גורמים בהתנחלות ואולי גם בצבא ובמשטרה. בסופו של דבר, התוצאה של סילוק המשקיפים מחברון, שמהווה הפרה של הסכם בינלאומי עליו חתמה ישראל, דווקא פוגעת בתדמית הישראלית ויכולה לשמש הוכחה לכך שלישראל יש מה להסתיר בכל הקשור בהתנהלותה בחברון.
הנסיונות למנוע את חשיפת המידע:
בעקבות פרסומים בתקשורת על הדו"ח המשטרתי, פנתה התנועה לחופש המידע בשם שלום עכשיו למשרד לבטחון פנים בבקשה לפי חוק חופש המידע לקבל את הדו"ח ואת המסמכים שקשורים בו. המשטרה והמשרד לביטחון פנים סרבו לבקשה וטענו שמדובר במסמך סודי. בעקבות כך הוגשה עתירה ע"י עו"ד ישי שריד בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובתגובה לעתירה נאותה המשטרה לחשוף את הדו"ח המשטרתי אך סירבה לחשוף שני מסמכים נוספים, שלגביהם נמסר שהם הוצגו רק בקרב גורמים בתוך המשטרה והם בגדר מסמכים פנימיים, שאין לחשוף וכי יש בהם גם מידע מודיעיני.
בית המשפט עיין במסמכים הפנימיים וב-11/12/19 המליץ לעותרת למחוק את העתירה, כלומר רמז שהסיכוי לקבל את המסמכים הוא קלוש ביותר. בעקבות זאת העתירה נמחקה בהסכמה.