לפני כשבועיים הגיעו אנשי רשות מקרקעי ישראל לכפר קלנדיה מצפון לירושלים, מחוץ לגדר ההפרדה, ומסרו לתושבי שני בניינים דרישות פינוי לפיהן עליהם לפנות את ביתם ואת אדמותיהם החקלאיות בתוך 20 יום. בבתים מתגוררים עשרות פלסטינים מכמה משפחות והם מתכוונים לפתוח במאבק משפטי למנוע את הפינוי.
השטח המיועד למתקן טיפול פסולת בקלנדיה, ושני הבתים שקיבלו צווי פינוי. מאחור גדר ההפרדה.
ביוני 2024 הטילה הממשלה על חברת עדן, חברה עירונית של עיריית ירושלים, את המשימה למצוא שטח להקמת מתקן טיפול בפסולת והשבת אנרגיה לירושלים. החברה הציעה שטח של כ-130 דונם בכפר קלנדיה, מחוץ לגדר ההפרדה, בתוך תחום השיפוט של ירושלים. הקרקע שנבחרה הינה ברובה קרקע חקלאית מעובדת ויש בה לפחות 7 בתי מגורים בהם מתגוררים עשרות ואולי אף מאות פלסטינים.
באפריל 2025 חתם שר האוצר סמוטריץ על הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות שמוציאה לפועל שתי הפקעות ישנות מ-1970 ו-1982, בשטח המיועד לבניית המתקן. הודעה זו עומדת בבסיס דרישות הפינוי שחולקו לתושבים.
במאי 2025 החליטה הממשלה להקים את המתקן בשטח שהציעה חברת עדן בקלנדיה ולהזיז לצורך כך את גדר ההפרדה כך שהשטח ייכלל בצד "הישראלי" של הגדר. הממשלה גם החליטה להקציב מיליוני ש"ח לתכנון ולבניית המתקן, כולל הקצאת כ-12 מיליון ש"ח להזזת גדר ההפרדה, מתקציב קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה.
משמעות ההחלטה היא גירוש של התושבים בביתם ומאדמתם לטובת המפעל המתוכנן.
שלום עכשיו: תאוות הסיפוח והנישול של הממשלה לא יודעת שובע. כאילו שאין בכל אזור ירושלים רבתי מקום אחר שאפשר לבנות בו מתקן טיפול בפסולת מלבד מעט הדונמים שנותרו לתושבי הכפר קלנדיה אחרי שלל ההפקעות והגדרות שנבנו סביבם. זאת תהיה הפרה בוטה של הדין הבינלאומי ושל כללי המוסר הבסיסיים לפנות עשרות תושבים שנמצאים תחת כיבוש מבתיהם ומאדמתם לטובת מפעל שנועד לשרת את אוכלוסיית המדינה הכובשת.
הפקעת הקרקעות הסיטונאית במזרח ירושלים
מיד אחרי המלחמה ב-1967 החליטה הממשלה על החלת החוק הישראלי על כ-70,000 דונם במזרח ירושלים, והגדילה את תחום השיפוט של העיר כך שיכלול, מלבד העיר העתיקה, גם 28 כפרים ושכונות פלסטיניות שמצאו עצמם בתוך ירושלים. קו הסיפוח חצה את הכפר קלנדיה כך שרוב בתי הכפר נותרו תחת שליטה צבאית בגדה המערבית, בעוד שרוב האדמות החקלאיות ומספר קטן של בתי מגורים, סופחו לירושלים.
בשנים שאחרי 1967 ביצעה ממשלת ישראל סידרה של הפקעות קרקע בהיקפים של אלפי דונמים לצורך הקמת שכונות מגורים ישראליות בשטחים שסופחו לירושלים מעבר לקו הירוק. למעשה, כשליש מהאדמות שסופחו לירושלים, כ-24,000 דונם, הופקעו מבעליהן לטובת שכונות ישראליות כמו גילה, רמות, הגבעה הצרפתית, רמת אשכול ואחרות. בתמורה להפקעה הציעה המדינה פיצוי לבעלי הקרקעות אך רובם של בעלי הקרקעות הפלסטינים סירבו להכיר בהפקעה ולקבל פיצויים.
שני שלבים להפקעה
בשלב הראשון של ההפקעה, שר האוצר חותם על הודעה לפי סעיף 5 ו-7 לפקודת הקרקעות שמודיעה על הכוונה להפקיע את הקרקע. בשלב שני נדרשת חתימה נוספת של שר האוצר על הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות שמהווה מימוש בפועל של ההפקעה.
בהפקעות הגדולות במזרח ירושלים נכללו בשלב הראשון בהודעות שר האוצר שטחים עצומים. לאחר מכן, כאשר ההפקעות מומשו בפועל, נותרו חלקים קטנים מההפקעה שלא מומשו, והם נשארו בחזקת בעליהם. בשנים האחרונות יש נסיונות של הממשלה להשתמש באותן הפקעות ישנות, למרות שחלפו עשרות שנים ומטרת ההפקעה המקורית כבר מומשה (כפי שהיה במקרה של בית אמנה בשייח ג'ראח).
במקרה של הכפר קלנדיה, בשטח שבו מבקשת הממשלה להקים מתקן לטיפול בפסולת היו שתי הפקעות:
הפקעה מ-30/8/1970 של כ-1,200 דונם לצורך הקמת אזור התעשייה עטרות, כ-390 מהם הם מאדמות קלנדיה, והיתר מאדמות בית חנינה;
והפקעה מ-1/6/1982 של כ-137 דונם מאדמות הכפר קלנדיה לצורך הקמת מתקן בטחוני.
אזור התעשיה והמתקן הבטחוני הוקמו על רוב הקרקעות שהופקעו, אך חלק מהשטח נותר בידי הבעלים הפלסטינים. באפריל 2025, עשרות שנים מההפקעה המקורית, חתם שר האוצר סמוטריץ על שלב המימוש של ההפקעה (הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות). חשוב לציין כי כאשר נחתם השלב הראשון של ההפקעה, המטרה היתה להקים אזור תעשיה ומתקן בטחוני, בשנת 1982 ובשנת 1970 איש עוד לא הכיר אפשרות של מתקן פסולת להשבת אנרגיה. כך שלמעשה מדובר כעת בהפקעה חדשה למטרות אחרות. אך לממשלה יותר קל ונוח להשתמש בהפקעה ישנה ופשוט להוציא לפלסטינים צווי פינוי.
הזזת גדר ההפרדה
החלטת הממשלה על הקמת המתקן לטיפול בפסולת כוללת גם את הזזת גדר ההפרדה, כך שהמתקן יוקם בצד "הישראלי" של הגדר. גדר ההפרדה שנבנתה בסביבות שנת 2011 בין קלנדיה לבין ירושלים ניתקה את הכפר מכ-40% מאדמותיו. 13 בתים מהכפר נותקו ממנו ע"י הגדר ומצאו את עצמם בצד "הישראלי" של גדר ההפרדה. בעתירה שהגישו התושבים נגד תוואי הגדר, בג"צ חייב את המדינה לפתוח שער מיוחד בגדר שיאפשר לתושבי הבתים להיכנס ולצאת מהכפר. השער פעל לכמה שעות ביום במשך כשנה וחצי, אך אז בעקבות אחד המבצעים בעזה, סגרה המדינה את השער בטענות ביטחוניות. מאז ועד היום נותרו הבתים מופרדים מכפרם בגדר ועליהם לנסוע כ-11 ק"מ ולעבור במחסום, במקום לצעוד כ-300 מ'.
שטח מתקן הפסולת המתוכנן מוערך בכ-130 דונם, אך הזזת הגדר צפויה לקחת מהתושבים עוד שטחים נרחבים. כך כותב אלוף פיקוד המרכז במכתב שצורף להחלטת הממשלה בנוגע להזזת הגדר:
"יש להבטיח כי נשמר פרימטר בטחוני משני צדי הגדר … כך יש להבטיח את הסרת המבנים המצויים בסמיכות לתוואי הקיים ולמנוע הקמה של בינוי חדש. טרם שינוי תוואי הגדר נדרש להסיר את כלל הבנייה המצוייה בתווך שבין הגדר במתכונתה כיום לבין התוואי המוצע. זאת על מנת שלא לכלוא בצד הישראלי של גדר הביטחון תושבים שזיקתם היום לכפר קלנדיה המצוי באזור".
כלומר הזזת הגדר צפויה לא רק לנתק את התושבים ממאות דונמים אלא היא תביא גם להריסת כל הבתים שבין התוואי החדש לתוואי הנוכחי, ולמניעת בנייה במרחב נוסף במרחק שייקבע מהגדר.
יש לציין כי בעת בניית גדר ההפרדה, התעקשה המדינה בפני בג"צ ובפני העולם, שהתוואי נקבע מטעמי ביטחון בלבד, וכך הצדיקה את הפגיעה הקשה בבעלי הקרקעות. כעת מדובר בהזזת הגדר מטעמים אזרחיים ומסחריים ללא שום סיבה ביטחונית.
בית משפחת חמאד בקלנדיה. ארבעת המשפחות שמתגוררות בו קיבלו צוי פינוי.
השלבים הצפויים בהמשך
1. תכנון המתקן
בעקבות החלטת הממשלה פרסמה חברת עדן מכרז לבחירת המתכננים שיעבדו על הכנת התכנית המפורטת למתקן ונבחרה חברת א.ב. מתכננים בע"מ להכנת התכניות. ככל הנראה הם צפויים להיעזר במומחים מחו"ל. כשהתכנית תהיה מוכנה היא תובא לאישור מוסדות התכנון (בועדה לתשתיות לאומיות, ות"ל). לפני האישור הסופי התכנית תופקד להתנגדויות הציבור, ואחרי שמיעת ההתנגדויות ניתן יהיה לאשר את התכנית. הליך התכנון יכול לקחת שנה-שנתיים או יותר.
יש לציין שבמסגרת ההכנות לתכנון ולהזזת הגדר נעזרה חברת עדן באל"מ (מיל) דני תרזה, שהיה אחראי מטעם הצבא על בניית גדר ההפרדה, ובעו"ד איתי אופיר, שעבד עד לאחרונה במשרד היועץ המשפטי למשרד הביטחון, ומונה בימים האחרונים לפרקליט הצבאי הראשי.
2. הזזת הגדר
במקביל להליכי התכנון, המדינה תוכל לקדם את הזזת הגדר. לצורך הזזת הגדר, הצבא צפוי להוציא צווי תפיסה לקרקעות שעליהן תיבנה הגדר, וצווי איסור בנייה במרחק מסויים מהגדר. בעלי הקרקעות יכולים לערער על הצווים, ואם ערעורם יידחה הם יוכלו לפנות לבית המשפט העליון. הליכים אלה יכולים לקחת שנים אחדות.
3. הפקעת הקרקע
הודעות הפינוי שחולקו לפני כשבועיים הם תחילת הדרך בהליך ההשתלטות על הקרקעות. בעלי הבתים והאדמות צפויים לערער על דרישות הפינוי ואף לפנות לבתי המשפט. יש לציין כי ישנם כמה בתים בשטח שלא נכללו בהפקעות של 1970 ו-1982. לגבי בתים אלה המדינה לא תוכל לטעון כי מדובר במימוש של הפקעה ישנה והיא תצטרך למצוא דרך אחרת להשתלט עליהם. אפשרות אחת תהיה לפרסם הפקעה חדשה, אך יהיה צורך להצדיק את ההפקעה לטובת צורך מסחרי שכזה. אפשרות אחרת תהיה הטענה הבטחונית, לפיה לאור תוואי הגדר ודרישות פיקוד המרכז, יש לפנות את הבתים.
לסיכום, ההליכים לבניית מתקן הטיפול בפסולת צפויים לקחת שנים אחדות. חשוב לזכור שככל שההליך נמצא בשלב מתקדם יותר, כך קשה יותר לעצור אותו. את התכנית המפלה הזאת יש לעצור עכשיו.