ב – 5/2/2021 קבע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כי יש לבית הדין סמכות לחקור ולדון בחשדות לפשעי מלחמה בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה. החלטת בית הדין הגיעה לאחר שהתובעת הראשית פנתה להרכב השופטים בבקשה להכריע האם לבית הדין יש סמכות שיפוטית בנוגע למספר נושאים שלגביהם קיים חשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
בהמשך להחלטה זו, ב – 3/3/2021 הוציאה התובעת, פאטו בנסודה, הודעה על החלטתה לפתוח בחקירה.
החשדות כלפי גורמים ישראלים מתמקדים בשלושה מקרים (פשעי מלחמה):
- פגיעה באזרחים במהלך מבצע צוק איתן על ידי ישראל באופן בלתי מידתי במספר מקרים.
- ירי בלתי פרופורציונלי של צה״ל אשר גרם להרג מאסיבי של אזרחים ליד גדר רצועת עזה.
- מדיניות ישראל בנוגע להתנחלויות, שנחשבות לא חוקיות לפי הדין הבינלאומי.
החשדות כלפי גורמים פלסטיניים מתמקדים גם בשלושה מקרים (פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות):
- ירי טילים מכוון על ידי חמאס וג'יהאד למרכזי אוכלוסייה אזרחית בישראל.
- רצח של אזרחים במסגרת פיגועי טרור.
- שימוש בעינויים נגד פלסטינים.
עמדת שלום עכשיו:
לאור מדיניות ישראל בשטחים כבר עשרות שנים אל לנו להתפלא שהגענו למצב העגום הזה. ללא ספק אנחנו מעדיפים שישראל תפעל על פי ערכים של מוסר וצדק ולא תצטרך להיגרר למשפטים בבית הדין הבינלאומי. מדינת ישראל יכולה וצריכה לפעול כדי לסיים את הכיבוש ואת פיתוח ההתנחלויות ולחזור לשולחן המשא ומתן במטרה להגיע להסכם מדיני.
כל זמן שממשלת ישראל נמנעת ממהלך זה ותמשיך לתחזק ואף להעמיק את הכיבוש והשליטה על מיליוני פלסטינים, היא חושפת בכירים, אזרחים וחיילים, לחקירות והאשמות בפשעי מלחמה והפרה של הדין הבינלאומי.
כארגון שחוקר ועוקב אחר ההתנחלויות בגדה המערבית מתוך תפישה שהן גורמות נזק עצום לישראל, אין לנו ספק שרשויות המדינה אינן פועלות בהתאם לדין הבינלאומי במקרה זה. כ– 250 נקודות יישוב, התנחלויות ומאחזים, וכ– 450,000 מתנחלים שגרים, נכון להיום, בשטחים הכבושים הם עובדה שקשה להתווכח איתה.
האם שלום עכשיו תומכת בחקירה זו?
אין טעם לדון בתמיכה או התנגדות, אלא בהתמודדות עם המציאות שבפניה אנחנו ניצבים כעת. החקירה היא תוצאה ישירה של מדיניות ישראלית רבת שנים בשטחים. כדי להתמודד איתה ולמנוע הגשת כתבי אישום נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי יש לשנות את המדיניות, להפסיק את הרחבת ההתנחלויות ולחזור לדרך השלום הצודקת, המוסרית והנכונה יותר.
האם שלום עכשיו תשתף פעולה עם חקירה זו?
העובדה שישראל בונה התנחלויות בשטחים הכבושים, מרחיבה אותם ומיישבת בהן ישראלים ידועה לכל. מספיק לעיין באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה, כמו גם בעיתונות היומית בישראל כדי ללמוד על כך. המידע המפורט של שלום עכשיו על ההתנחלויות מפורסם על ידינו באופן קבוע ויומיומי באינטרנט ובתקשורת, בראש ובראשונה עבור הציבור הישראלי שמשלם את המחיר הביטחוני, הכלכלי, החברתי והמוסרי על מדיניות ממשלות ישראל בשטחים הכבושים. אם נקבל פנייה ספיציפית מבית הדין, נשקול אותה לגופה. דווקא אלו שמתנגדים לשתף פעולה ולהסתיר את האמת על עוולות הכיבוש, מסבים נזק משמעותי להגברת החשד והביקורת הבינלאומית בנושא על מדינת ישראל.
למה לא נפתחות חקירות על חשד לפשעי מלחמה במדינות אחרות ואילו כלפי ישראל כן נפתחת חקירה, לא מדובר בצביעות של בית הדין בהאג?
בית הדין בהאג פועל במסגרת המנדט שיש לו בהתאם לתלונות שהוא מקבל. לעיתים במקרים של חשדות לפשעי מלחמה במדינות שאינן חברות בבית הדין, אין לו יכולת וסמכות לחקור ולהעמיד לדין, למרבה הצער. מעבר לזה, אפילו אם יש מקרים חשובים אחרים שראוי שבית הדין יעסוק בהם, עדיין אין זה פוטר את החובה לטפל בשליטה הישראלית בשטחים הכבושים ובמיליוני פלסטינים. הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא סכסוך שצריך לפתור ולסיים אותו והוא אינו תלוי באף סכסוך אחר.
חשוב גם לציין בהקשר זה, שחקירה זו מופנית לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי הרשות הפלסטינית והחמאס, כך שקשה לטעון לצביעות של בית הדין.
איך זה שבית המשפט הכיר בפלסטין כמדינה בעוד שהאו"ם עוד לא השלים את ההכרה בה כמדינה?
בית הדין הכיר בפלסטין רק לצורך סמכותו לדון בתלונות שהוגשו על עבירות שנעשו בשטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים. בהחלטתו הדגיש בית הדין כי "אינו מוסמך חוקתית להחליט על עניינים הקובעים מעמד של מדינה אשר יחייבו את הקהילה הבינלאומית" וכי אין הוא פוסק לגבי סכסוך גבולות על פי החוק הבינלאומי.
בדצמבר 2012 החליטה עצרת האו"ם ברוב גדול להכיר בפלסטין כמדינה משקיפה שאינה חברה בארגון. ב-2015 הצטרפה פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי, ולכן אך טבעי הוא שבית הדין יתייחס אליה כמדינה לצורך סמכות השיפוט שלו. חשוב להזכיר בהקשר הזה ששטחי הגדה המערבית ורצועת עזה מעולם לא סופחו לישראל (והשטח שסופח לירושלים לא הוכר ע"י העולם כחלק מישראל). בית הדין קבע שיש לו סמכות לעסוק בעבירות שהתרחשו בשטחים אלו.
לישראל יש מערכת משפט חזקה משל עצמה שחוקרת וממצה את הדין, למה שיתערבו לנו מבחוץ?
אכן, סמכות בית הדין בהאג היא סמכות משלימה, שנועדה לעסוק רק במקרים בהם לא ניתן מענה במערכת המשפט המקומית. אחת השאלות שבית הדין יצטרך לענות עליה בענייננו היא באיזו מידה נותנת מערכת המשפט הישראלית מענה לאוכלוסיה הנפגעת. לצערנו, מערכת המשפט הישראלית בכל הקשור להתנחלויות ברוב רובם של המקרים מכשירה ומאפשרת את המשך הכיבוש הישראלי בשטחים לאורך שנים.
אם ההתנחלויות הן בניגוד לדין הבינלאומי, איך זה שבית המשפט הישראלי לא מנע אותן?
על פי החוק הבינלאומי אסורה כל התנחלות וכל העברה של אוכלוסייה אזרחית מהמדינה הכובשת לשטח הכבוש. לפי רוב רובן של הפרשנויות לדין הבינלאומי (מלבד הפרשנות הישראלית), ההתנחלויות הישראליות בשטחים הן לא חוקיות ומהוות הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית.
בראשית שנות ה-90' השאלה הובאה לפתחו של בית המשפט העליון ע"י שלום עכשיו (בג"צ ברגיל). שופטי בית המשפט העליון בחרו שלא להחליט: הם לא קבעו שההתנחלויות הן חוקיות ולא קבעו שההתנחלויות אינן חוקיות לפי הדין הבינלאומי. במקום זאת הם קבעו שהנושא לא שפיט, והוא עניין פוליטי שנתון להחלטת הממשלה ולא להחלטת בית המשפט. לצערנו, ממשלות ישראל בחרו ב-53 השנים האחרונות לבנות ולפתח התנחלויות, אך אין זה אומר שהדבר חוקי.
אז מה עושים עכשיו?
זה בידיים שלנו. אם נפנים את העובדה ששליטה צבאית בעם אחר גוררת הפרות של החוק הבינלאומי ואף פשעי מלחמה, ואם נחשב מסלול מחדש ונחזור לשולחן המו״מ במגמה לסיים את הכיבוש ולפתור את הסכסוך במתווה של פתרון של שתי מדינות, נצליח למנוע את הביקורת הבינלאומית ואת ההליכים הפליליים נגדנו.