בעקבות עבודות שיפוץ בבסיס הצבאי "פלוגת המתקנים" בחברון, במסגרתן הורחב תחום הבסיס והובאו מבנים חדשים למגורי חיילים, חשדו בשלום עכשיו כי הדבר נועד לצורך הבאת מתנחלים למתחם ופנו לשר הבטחון בדרישה כי יימנע כניסת מתנחלים חדשים למתחם. בתגובה לשאלת עיתון הארץ בעניין זה, מסרו גורמים במשרד הביטחון כי אין כוונה להכניס מתנחלים חדשים לבסיס בשלב זה, אך חלק מהקרקע שעליה שוכן הבסיס הצבאי הוקצה למשרד השיכון לצורך תכנון 30 יחידות דיור חדשות, ובעתיד צפויה לקום שם התנחלות.
השטח המדובר, ששימש בשעתו כתחנה המרכזית של חברון, נתפס בשנות ה-80' בצו תפיסה לצרכים צבאיים. חלק מהקרקע היתה בבעלות יהודים לפני 1948, והמדינה החליטה לגרוע את החלק הזה מצו התפיסה ולהקצותו למשרד השיכון.
רקע:
במהלך שנות השמונים הוקם בסיס "פלוגת המתקנים" בשטח התחנה המרכזית הישנה בחברון. הקרקע עליו הוקם הבסיס הייתה שייכת בחלקה לבעלים פלסטינים, וחלקה היה בבעלות יהודית קודם ל-1948 והושכר לעיריית חברון על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש. הבסיס הוקם בצו תפיסה לצרכים צבאיים שנמסר בעל-פה. בתחילת שנות התשעים נכנסו מתנחלים להתגורר בשטח הבסיס, וזאת בניגוד לחוק. בעקבות עתירת שלום עכשיו לבג"צ (6492/08), הוצא ב-24.6.2009 צו תפיסה בכתב, שהגדיר את גבולות השטח שנתפס לצרכים צבאיים.
בשבועות האחרונים נערכות עבודות שיפוץ והרחבה של בסיס "פלוגת המתקנים" בחברון. ממידע שהגיע לשלום עכשיו עולה, שמדובר בעבודות הנערכות כהכנה למעברן של משפחות מתנחלים שעתידות להתגורר בסמוך לבסיס. עד כה בוצעו עבודות של הכשרת קרקע, שינוי בגדר המקיפה את הבסיס והבאת יבילים. חיילים שהתגוררו עד לאחרונה במבנים של תחנת האוטובוסים הישנה, פינו את המבנים ועברו להתגורר בקרוואנים חדשים שהובאו למקום.
השימוש בקרקע שנתפסה מטעמים צבאיים לצורך התנחלות אסורה על-פי החוק ולפי פסיקתו התקדימית של בית המשפט העליון (בג"צ אלון מורה, 1979). במכתב שנשלח ב-16.8.16 לשר הביטחון, ראש המינהל האזרחי והיועץ המשפטי של המינהל באיו"ש, דרשה שלום עכשיו למנוע את כניסת המתנחלים להתגורר במקום שנתפס בצו תפיסה לצרכים בטחונים. שלום עכשיו מזכירה כי ככל שהסתיים הצורך הצבאי, צריכה הקרקע לחזור לידי עיריית חברון, להמשך השימוש הציבורי בו.
התחנה המרכזית בחברון בשנות ה-80'.
התחנה המרכזית של חברון, 2013
חוות דעת מ-2007 של היועץ המשפטי של המינהל האזרחי תא"ל שרון אפק (כיום הפרקליט הצבאי הראשי), עסקה בשאלת המגורים של שש משפחות מתנחלים בבסיס הצבאי "פלוגת המתקנים" בלב חברון. חוות הדעת קבעה כי לא ניתן להקצות למתנחלים את הקרקע (שהיתה לפני 1948 בבעלות יהודים ולכן נחשבת רכוש ממשלתי), משום שהקרקע מושכרת בחוזה של דיירות מוגנת לעיריית חברון. לפי יועמ"ש איו"ש, לא ניתן לשלול את זכויות הדיירות המוגנת של עיריית חברון, וככל שמסתיים הצורך הבטחוני בהקמת הבסיס הצבאי, הקרקע צריכה לחזור לידי עיריית חברון. לכן, קובעת חוות הדעת, הדרך היחידה להמשיך את מגורי המתנחלים בקרקע הוא תוך שימוש בצו תפיסה לצרכים צבאיים.
השימוש בצו תפיסה לצרכים צבאיים לצורך התנחלות נאסר ע"י בג"צ בפרשת אלון מורה ב-1979, והמקרה של משפחות המתנחלים שהתגוררו בבסיס בחברון היה חריג מיוחד. כיום לא ניתן להוסיף מתנחלים חדשים שיתגוררו בקרקע תפוסה לצרכים צבאיים. ממשלת נתניהו בחרה בכל זאת להקצות את הקרקע לתכנון, למרות חוות הדעת, כדי לאפשר הרחבה של ההתנחלות.
בתגובה של משרד המשפטים לגלי צה"ל נאמר שהשינוי בעמדה המשפטית בא במסגרת דיון פנימי שבו הובהר כי "מבחינה מהותית הסתיימה הדיירות המוגנת במתחם, וכי על פני הדברים ניתן להקל בנסיבות העניין". יש לציין שהסיבה להפסקת הדיירות המוגנת (מבחינה מהותית) היתה הצורך הצבאי והבטחוני בהקמת בסיס צבאי בחברון. אך כיום מתכוונים להשתמש בקרקע לצורך התנחלותי שאיננו צורך בטחוני. הטענה שהזכויות של עיריית חברון בנכס הסתיימו, היא למעשה הלבנה בדיעבד של התפיסה הצבאית והפיכתה לסוג של הפקעה.
שלום עכשיו: "הממשלה משקיעה מאמץ גדול כדי להקים התנחלות דווקא במקום שבו המציאות היומיומית היא הכי קשה והכי מבישה, דווקא בחברון. הדבר היחיד שהשתנה מאז חוות הדעת המשפטית הקודמת הוא שחלפו כ-10 שנים ושהימין התחזק. יש כאן תהליך מדאיג של התרופפות הסטנדרטים המשפטיים שהחזיקו את המערכת מזה שנים, ונראה שהמערכת המשפטית הולכת ומתכופפת בפני הלחצים של הממשלה ומוכנה לפגוע אפילו בסטנדרטים שהיא עצמה קבעה".
מתוך חוות הדעת: "מבחינה קניינית המתחם הוא רכוש ממשלתי (מסוג "אדמות יהודים"), המנוהל על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי, אך יש בו זכויות דיירות מוגנת לעיריית חברון. דיירות מוגנת זו מעולם לא הסתיימה בצו שיפוטי, כנדרש בחוק הירדני, ולאור עמדת משרד המשפטים כיום, ספק אם ניתן יהיה לסיימה בעתיד הנראה לעין. לפיכך נדרש צו תפיסה על מנת לעשות שימוש במתחם".
לקריאת חוות הדעת המשפטית – ראו כאן.
דגם השכונה המתוכננת בחברון, 2016