טוען..

למרות ההתחייבויות – מפקיעים אדמות

ההתחייבויות
מדינת ישראל התחייבה בשנים האחרונות בהזדמנויות רבות כי לא תפקיע עוד אדמות מפלסטינים בשטחים הכבושים. רה"מ לשעבר, אריאל שרון התחייב לכך עוד בדצמבר 2003 כשאמר: "ישראל תעמוד בכל התחייבויותיה גם בנושא הבניה בהתנחלויות. לא תהיה בניה מעבר לקו הבניה הקיים, אין הפקעות קרקע לבניה, אין תמריצים כלכליים מיוחדים ואין בניה של התנחלויות חדשות." (דברי שרון בכנס הרצליה, 18/12/03).
לעתים מזומנות הדבר נאמר בהקשר של המשך הבנייה בשטחים כאשר חוזרים דוברים רשמיים ומדגישים שגם אם מתקיימת בנייה בהתנחלויות, פה ושם, הרי שהפקעת הקרקעות הופסקה. העקרון שעומד מאחרי התחייבות זו הוא שמדינת ישראל לא תשתלט על אדמות חדשות שעדיין לא השתלטה עליהם, ואם יהיו הרחבות בנייה בהתנחלויות, הרי שהדבר ייעשה רק בתחומים שנתפסו ע"י ישראל בעבר.
בדיקת שלום עכשיו העלתה כי בשנה האחרונה בלבד בוצעו לפחות ארבע הפקעות של שטחים חדשים, בהיקף כולל של כ-275 דונם.

ההפקעות:
1. בית"ר עילית – ב-4/11/08 הוציא המינהל האזרחי צו הכרזה על אדמות מדינה לשטח של למעלה מ-23 דונם מאדמות הכפר חוסאן שבאזור בית לחם, בסמוך להתנחלות בית"ר עילית. לפני כ-15 שנה הוקמה במקום תחנת דלק, על קרקע פרטית של תושבי חוסאן, ובכך נמנע מבעליה להמשיך ולהשתמש בה. ההכרזה באה עתה לאשר בדיעבד את ההפקעה שנעשתה בשעתו בכוח ובניגוד לחוק. צו ההכרזה כולל גם שטח נרחב בסמוך לתחנת הדלק, כפי הנראה, למטרות פיתוח והרחבה.
שטח ההכרזה (בכחול):

2אפרת – ב-29/7/08 פירסם המינהל האזרחי שלושה צווים המודיעים על רישום קרקעות מאדמות הכפר אלחאדר שבאזור בית לחם, בסמוך להתנחלות אפרת, על שם הממונה על הרכוש הממשלתי. היקף הקרקעות בשלושת הצווים מגיע לכדי 90 דונם. המשמעות היא הפיכת הקרקע לאדמת מדינה, שמשמעה בפועל הפקעת הקרקע. לשלום עכשיו נודע כי ככל הנראה הקרקע הופקעה על מנת להקים במקום פארק לתושבי ההתנחלות באפרת.

3. אזור התעשייה אריאל – ביולי 2008 אושרה סופית הכרזה על אדמות מדינה בהיקף של 60 דונם להרחבת אזור התעשייה של ההתנחלות אריאל. אישור ההכרזה איפשר את השלמת הרחבת אזור התעשייה בכ-400 דונם.

אזור ההכרזה, ותחילת עבודות הפיתוח באזור התעשייה אריאל:

4קרית ארבע – בחודש מאי 2008 דחתה ועדת הערר הצבאית את ערעורם של בעלי הקרקעות על הכרזת אדמתם כאדמת מדינה בשטח מצפון להתנחלות קרית ארבע באזור חברון. מדובר בשתי חלקות קרקע (חלקה 20 וחלקה 26) בהיקף של כ-100 דונם, שנמצאות מחוץ לגדר הצפונית של ההתנחלות קרית ארבע, שבהן מתוכננות מאות יחידות דיור להרחבת ההתנחלות. הערר הוגש ע"י בעלי הקרקע הפלסטינים לפני כתשע שנים, אך רק לאחרונה ניתן האישור הסופי להכרזה על האדמות כאדמות מדינה.

 

כמה דרכים להפקעה:
לאורך השנים השתמשה מדינת ישראל במספר דרכים על מנת להפוך קרקעות בגדה המערבית ל"אדמות מדינה", ששימשו אחר כך באופן בלעדי כמעט את ההתנחלות הישראלית בלבד. למושג "הפקעה" ישנה אמנם משמעות משפטית ספציפית, אך בהקשר המדיני, כאשר אנו מדברים על הפקעת קרקעות בגדה המערבית, מדובר בשינוי מעמד הקרקע כך שתוכל לשמש את מדינת ישראל לצרכי התנחלות. ארגון "במקום" הוציא לאחרונה דו"ח מקיף בנושא מדיניות התכנון של ישראל בשטחים,

בין השיטות להפקעה:
1. הכרזה על אדמות מדינה – השיטה הנפוצה ביותר שבה משתמשת מדינת ישראל כדי להפקיע אדמות היא ההכרזה על אדמות מדינה. השיטה מבוססת על חוק מהתקופה העות'מאנית (מ-1858) שאיפשר לסולטן להפקיע לרשותו קרקעות שלא נזרעו ולא נעבדו במשך שלוש שנים ברציפות. לאורך השנים פעלה ישראל לאתר אדמות שאינן מעובדות בגדה המערבית, ולהכריז עליהן כאדמות מדינה. בדרך זו הפקיעה ישראל למעלה מ-900,000 דונם בגדה המערבית.
2. הפקעה לצרכי ציבור – ישראל השתמשה לעתים גם בצו הפקעה לצרכי ציבור על מנת להשתלט על קרקעות. לפי החוק, על הקרקע שהופקעה לשמש לצרכי כל הציבור באזור, כולל הציבור הפלסטיני, ולכן השתמשה ישראל בשיטה זו בדרך כלל לסלילת כבישים, שבהם ניתן לטעון כי הם ישמשו גם את הפלסטינים. לא ניתן להשתמש בצו הפקעה כזה לשם הקמת ההתנחלות עצמה משום שהציבור שעבורו מיועדת ההתנחלות הוא הציבור של המעצמה הכובשת ולא כלל הציבור באזור. למרות זאת, ככל הידוע לנו נעשה שימוש בהפקעה לצרכי ציבור כדי להקים את ההתנחלות מעלה אדומים.
3. רישום ראשון – אפשרות נוספת שעומדת בפני המדינה, היא לפתוח בהליך של רישום הקרקע על שם המדינה בטאבו. הליך זה של הסדרת הקרקע ורישומה עלול לארוך זמן רב אם יהיו בעלי קרקע שיטענו לבעלות, ואז יידרש מן הצדדים להוכיח בעלות בהליך ארוך וממושך. המקרה היחיד שידוע לשלום עכשיו שבו נעשה שימוש בהליך רישום ראשון של הקרקע כאמצעי להפוך קרקע לאדמת מדינה, היא במקרה שמובא לעיל, של שלושת הצווים שפורסמו ביולי 2008 לצורך הרחבת ההתנחלות אפרת. ייתכן שהבחירה בהליך של רישום במקום בהליך ההכרזה נבע מנסיון של הרשויות להימנע ממה שעלול להיתפס כ"הפקעה", ולטעון שמדובר "בסך הכל" בהליך מנהלי סטנדרטי להסדרת קרקע.
4. תפיסה לצרכים צבאיים – דרך נוספת להשתלטות על קרקעות היא בהוצאת צו תפיסה לצרכים צבאיים. חשוב לציין שצו התפיסה לא משנה את מעמד הקרקע ולא מעביר את זכויות הבעלות למדינה, אלא רק את זכויות השימוש בקרקע, לזמן מוגבל שמופיע בצו התפיסה, ולצרכים צבאיים בטחוניים בלבד. בתום הצורך הבטחוני אמורה הקרקע לשוב לבעליה. בעבר נעשה שימוש נרחב בצו תפיסה לצרכים צבאיים כדי להקים התנחלויות, אך ב-1979, בעקבות בג"צ אלון מורה, נאסר השימוש בצווי תפיסה לצרכי התנחלויות. צווי תפיסה רבים ממשיכים להתפרסם לצורך הקמת גדר ההפרדה ומתקנים צבאיים שונים ברחבי הגדה המערבית.
5. אדמות נפקדים – צו מיוחד מקנה למדינה את הסמכות לנהל נכסים של אנשים שנמלטו מהגדה המערבית ב-1967, ולמעשה להחזיק בהן עד שישובו. הצו מאפשר לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש להחכיר את הקרקע ולעתים אף למוכרה. ככל הידוע לנו נעשה שימוש בנכסים אלה לצרכי התנחלות, בעיקר באזור בקעת הירדן, אך לא ידוע לנו באיזה היקף והיכן.