ירושלים הינה, ותמיד תהיה בירת ישראל. יחד עם זאת יש להכיר גם בעובדות כי שליש מתושבי ירושלים הם פלסטינים; כי כל הפלסטינים רואים בירושלים את בירתם ומקיימים קשרים מדיניים, כלכליים ודתיים עמוקים עם העיר; וכי מוסלמים ונוצרים ברחבי העולם חשים קשר עמוק לירושלים.
למען בטחון ישראל ויציבותה, יש למצוא נוסחה לשיתוף העיר בין ישראלים ופלסטינים, ובין יהודים, נוצרים ומוסלמים. הקמת בירה פלסטינית באיזורים הערבים של ירושלים אינה מערערת את העובדה כי ירושלים היא בירת ישראל. נהפוך הוא, התפתחות כזאת תסלול את הדרך ותביא להכרה בינלאומית בירושלים יהודית, בעלת רוב יהודי מוצק, כבירת ישראל הנצחית. גם מנהיגים ישראלים מהימין, כגון ראש עיריית ירושלים לשעבר וסגן ראש הממשלה אהוד אולמרט, דנו באפשרות של מתן ריבונות לפלסטינים על השכונות הערביות של ירושלים המזרחית.
גבולות השיפוט העירוני של העיר נקבעו מחדש על ידי ישראל לאחר מלחמת 1967 כך שיכללו שטחים גדולים מהגדה המערבית בהם גרים מאות אלפי פלסטינים. אך אין הם מקודשים. מאז, בנתה ישראל שכונות יהודיות באזורים אלה, כדי למחוק את הגבולות שלפני 1967, כדי לחזק את הגבולות העירוניים החדשים, ולהפוך את העיר לבלתי ניתנת לחלוקה. כעת, בניית החומה (בירושלים מדובר בחומה ולא בגדר) סוגרת איזורים נוספים במזרח ירושלים לגישת פלסטינים.
קיימים פתרונות מעשיים ויצירתיים הנותנים מענה לתביעות הסותרות על ירושלים ואתריה הקדושים. דרושים מנהיגות, אומץ ורצון טוב על מנת לבחון אותם.
שלום עכשיו תומכת בהסכם ז'נבה ובכלל זה בפתרון המוצע על ידה.