מנתונים שמסרה עיריית ירושלים לתנועה לחופש המידע (אחרי כשנתיים של עיכובים) על היתרי הבניה שאושרו ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה בשנים 1991 עד 2018 עולה כי בעוד כ-38% מתושבי העיר הם פלסטינים, רק 16.5% מהיתרי הבניה ניתנו לבניה בשכונות פלסטיניות.
עוד עולה מהנתונים כי מתוך כלל היתרי הבניה לישראלים בירושלים 45% היו בשכונות ישראליות מעבר לקו הירוק בשטח שסופח ב-1967.
להורדת הדו"ח המלא בפורמט PDF – לחצו כאן
מתוך 57,737 יחידות דיור שאושר להן היתר בניה בירושלים בין השנים 1991 – 2018:
• היתרים ל-9,536 יח"ד (16.5%) אושרו לבניה בשכונות פלסטיניות
• היתרים ל-21,834 יח"ד (37.8%) אושרו לבניה בשכונות ישראליות בשטחים שסופחו לירושלים ב-1967 מעבר לקו הירוק.
• היתרים ל-26,367 יח"ד (45.7%) אושרו לבניה במערב ירושלים.
מהו היתר בניה?
אחרי הליך התכנון ואישור תכניות הבניה (ובמקרים של בניה ביוזמה ממשלתית גם אחרי הליך של מכרז), כאשר יש יזמים שמבקשים לממש את הבניה המתוכננת, עליהם לקבל היתר בניה מהרשות המקומית. הועדה המקומית לתכנון ובניה בוחנת את הבקשות להיתר ובודקת את התאמתן לתכניות שבתוקף ולסטנדרטים הבטיחותיים והסביבתיים וכו'. לאחר אישור ההיתר והשלמת ההליך הבירוקרטי הכרוך בו, העירייה מנפיקה היתר בניה והיזמים יכולים להתחיל לבנות. בדרך כלל בין אישור ההיתר לבין תחילת הבניה עוברים כמה שבועות/חודשים. רוב היתרי הבניה שמאושרים גם נבנים בפועל כך שהם מהווים אינדיקציה טובה למספר יחידות הדיור שנבנו בפועל.
א. היעדר תכנון ובניה לפלסטינים
הנתונים חושפים את האמת הידועה על מצוקת הבניה במזרח ירושלים. מאז 1967 נמנעו הרשויות הישראליות מלעודד באופן ממשי בניה לפלסטינים בירושלים. בעוד שהממשלה יזמה תכנון, הפקעת קרקעות לבניה, מכרזים לבנייה של למעלה מ-55,000 יחידות דיור לישראלים במזרח ירושלים מאז 1967, לפלסטינים יזמה הממשלה כ-600 יחידות דיור בלבד (בשנות ה-70). המשמעות היא כי כמעט כל הבניה הפלסטינית במזרח ירושלים היא פרי יוזמה פרטית, של משפחות שנאלצות לשאת בעלויות התכנון ונתקלות בקשיים רבים לקבל היתר בניה.
להרחבה על מדיניות הכשלת התכנון בשכונות הפלסטיניות בירושלים ראו – הכל מתוכנן – דוח של במקום ועיר עמים.
בהיעדר תכנון ועם סיכוי אפסי לקבל היתרי בניה, נאלצים תושבי מזרח ירושלים לבנות ללא היתרים והם חיים תחת איום מתמיד של הריסת בתים. בשלוש השנים האחרונות נהרסו במזרח ירושלים קרוב ל-200 מבנים בשנה (עליה חדה לעומת השנים של ממשל אובאמה בארה"ב).
נתון מעניין נוסף הוא מספר יחידות הדיור שמאושרות בכל היתר. היתרי בניה ניתנים לפעמים ליחידת דיור אחת ולפעמים בהיתר אחד מאושרת בנייה של מתחם עם כמה מבנים ועשרות ואף מאות יחידות דיור. מנתוני עיריית ירושלים עולה שבשכונות הישראליות (הן במזרח ירושלים והן במערב העיר) ממוצע יחידות הדיור בכל היתר הוא 10.5 יחידות להיתר. לעומת זאת בשכונות הפלסטיניות הממוצע הוא 3.5 יחידות דיור להיתר.
משמעות הדבר היא שהבניה במערב ירושלים היא בכמויות הרבה יותר גדולות, פרוייקטים גדולים, מבנים רבי קומות, בניה הרבה יותר מאורגנת. בעוד שבמזרח ירושלים הבנייה יותר ספוראדית, פרוייקטים קטנים נקודתיים.
ב. בניה בשכונות הישראליות מעבר לקו הירוק
מאז 1967 הקימה ישראל 12 שכונות ישראליות מעבר לקו הירוק על קרקע שהופקעה לצרכי ציבור במזרח ירושלים. מספר יחידות הדיור בשכונות האלה מוערך בלמעלה מ-55,000. עיקר הבניה נעשתה מיד אחרי 1967 בשנות ה-70 וה-80. מנתוני העירייה עולה כי מאז 1991 אושרו 21,834 יח"ד בשכונות הישראליות שמעבר לקו הירוק.
עליה של כ-33% מאז בחירת נתניהו – בין השנים 2000 עד 2008 היה ממוצע יחידות הדיור שאושרו בשכונות שמעבר לקו הירוק כ-500 יח"ד בשנה. מאז שנבחר נתניהו לראשות הממשלה ב-2009 ואז היום עלה הממוצע בכ-33% והוא עומד על 665 יח"ד בשנה.
עלייה דרמטית אחרי בחירת טראמפ – בשנים 2017 – 2018 אושרו 1,861 יח"ד לעומת 1,162 יח"ד בשנתיים הקודמות (עליה של כ-58%).
בגרף של היתרי הבניה בשכונות הישראליות במזרח ירושלים מסופר הסיפור של הקמת ההתנחלויות במזרח ירושלים. כך למשל, בשנת 1991 אושרו 2,096 יח"ד והן היו כמעט כולן בשכונת פסגת זאב שהיתה אז בשלבי הקמה מתקדמים. בשנת 1994 אושרו 1,737 יח"ד בעיקר להקמת שכונת רמת שלמה. שנת 2000 (1,707 יח"ד) היתה השנה שבה החלה להיבנות שכונת הר חומה, אותה אישר רה"מ נתניהו ב-1997 כהתנחלות החדשה הראשונה מאז הסכם אוסלו.
ג. איכות הנתונים ודיוקם:
1. הקושי לקבל את הנתונים – המידע שהתבקש והתקבל מעיריית ירושלים הוא רשימת כל היתרי הבניה שאושרו לאורך השנים מתוך המערכת הממוחשבת. ב-13/11/17 פנתה התנועה לחופש המידע לעיריית ירושלים בבקשה לקבל את המידע. זאת לאחר שבקשה שהגישה תנועת שלום עכשיו בדצמבר 2014 נענתה באופן חלקי בלבד בלי שהנתונים היו מלאים.
כעבור כארבעה חודשים, ב-7/3/18 התקבלה סוף סוף תשובת עיריית ירושלים, עם רשימת היתרי הבניה ללא פירוט מספר היחידות שאושר בכל היתר. מהעירייה נמסר כי המידע לא קיים במערכת הממוחשבת. אך מכיוון שבידי שלום עכשיו היה קובץ ישן מהמערכת הממחושבת מלפני שנים אחדות ובו קיים המידע על מספר היחידות, החלה התכתבות ושיחות עם אנשי עיריית ירושלים על מנת לקבל את המידע המלא.
התנועה לחופש המידע נאלצה להגיש בקשה חדשה ב-15/1/19. רק ב-30/5/19 התקבלה תשובת העירייה אך המידע המבוקש ניתן בקובץ PDF והנסיונות להמיר אותו לאקסל שאותו ניתן לנתח ולבחון עלו בתוהו. רק אחרי איום בהגשת תביעה נמסר סוף סוף המידע בפורמט אקסל כמבוקש, ב-9/7/19.
2. איכות הנתונים – הרשימה שהתקבלה מעיריית ירושלים כללה מידע על עשרות אלפי היתרים ובכלל זה מספר ההיתר, תאריך אישורו, מספר יחידות הדיור שנוספו, כתובת, שכונה, ומספר תב"ע לפיה ניתן ההיתר. שלום עכשיו היתה צריכה "לנקות" את הנתונים – למחוק כפילויות, לתקן כמה טעויות הקלדה (בחלק מהמקרים הוקלד מספר לא נכון של יחידות דיור, או נרשם שם שכונה שגוי). חשוב להדגיש שלמרות המאמצים לטייב את הנתונים ולדייקם, עדיין ישנם אי דיוקים בנתונים. אך מכיוון שמדובר במספרים גדולים של אלפי יחידות דיור, סביר להניח שסדרי הגודל שלהם זניחים. המידע אף נבדק אל מול נתוני הלמ"ס לגבי התחלות בניה, והתגלו בו מגמות דומות.
ד. מספר יחידות הדיור בהיתרי הבניה שאושרו בירושלים, 1991 – 2018 – רשימה:
להורדת הדוח המלא בפורמט PDF – לחצו כאן