ב-13/12/18, ביום שבו נהרגו 2 חיילי צה"ל בפיגוע בגבעת אסף, ולאחר שורה של פיגועים באותו יום וכמה ימים לפני כן, קיים היועמ"ש לממשלה דיון בשאלת מימוש דוקטרינת "תקנת השוק" על קרקעות פרטיות של פלסטינים שנגזלו בנסיבות שונות על ידי ההתנחלויות. דוקטרינת "תקנת השוק" היא למעשה ההגיון שעומד מאחורי חוק ההסדרה, לפיו מותר להפקיע קרקע מבעליה באותם מקרים שבהם הקרקע נגזלה מהם בתום לב. בסיכום הדיון היועמ"ש לממשלה מתחיל להתוות את המנגנון שיאפשר לממשלה ליזום מהלכים של הכשרת בניה על קרקע פרטית של פלסטינים (ולא רק במקרים שמגיעים לעתירה לבג"צ) באופן שמאפשר להתחיל בכך באופן מיידי.
שלום עכשיו: היועמ"ש לממשלה חוצה עוד קו אדום בכך שהוא מניח את היסודות למנגנון גזל ממוסד שיפקיע קרקע מפלסטינים ויקצה אותה למתנחלים שגזלו אותה. זהו חלק ממהלך גדול שמוביל מנדלבליט לצמצום זכויות הפלסטינים בשטחים ולהרחבת הפריבילגיות של המתנחלים ובכך הוא מקרב אותנו יותר ויותר למציאות של אפרטהייד.
דוקטרינת "תקנת השוק" היא הסדר משפטי המאפשר במקרים מסויימים לרוכש שרכש קניין ללא הסכמת בעליו בשל טעות תמת לב (למשל, קניין שנמכר על-ידי גנב ולא הייתה סיבה לקונה לחשוד שהמוכר אינו הבעלים), למנוע את ההחזרה של הקניין לבעליו ותשלום פיצויים תחתיו. הרעיון הוא למנוע מצב בו כל שרשרת העברות של נכס עלולה בכל רגע לקרוס אם יתברר שמישהו לאורך הדרך לא הסכים להעברה, דבר שיפגע מאוד בפעילות השוק והסחר בקניין.
באמצע נובמבר 2017 הודיעה המדינה לבג"צ על כוונתה להפקיע 45 דונם מפלסטינים באזור עפרה על מנת לאשר תכנית בניה שתכשיר חלקים מההתנחלות. ההצדקה המשפטית שניתנה בתשובת המדינה לבג"צ היא שימוש בדוקטרינת "תקנת השוק" שקבועה בסעיף 5 בצו בדבר רכוש ממשלתי, לפיו במקרים מסויימים כשנעשתה עסקה בין הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במנהל האזרחי עם צד כלשהו לגבי שטח שהצדדים חשבו בתום לב שהוא רכוש ממשלתי, העסקה לא תיפסל ותהיה תקפה (המשמעות היא הפקעת הקרקע והענקת פיצוי לבעלים). במילים אחרות, אין חובה לפנות את הפלישה ולהחזיר את הקרקע לבעליה.
תגובת המדינה מבוססת על סיכום דיון שהתקיים אצל היועץ המשפטי לממשלה בדצמבר 2016, שבו אישר למעשה היועמ"ש את החלת הסעיף על מקרים מסויימים שבהם המינהל האזרחי הקצה, בתום לב, קרקע שלא היתה בבעלותו, והעביר אותה לשימוש המתנחלים. למעשה, הוראת היועמ"ש מאפשרת להפקיע קרקעות פלסטיניות לטובת התנחלויות, דבר שאסור על פי הדין הבינלאומי ועד היום נחשב ע"י מערכת המשפט הישראלית ולפי הפסיקה לקו אדום שאין לחצותו.
יש לציין ש"חוק ההסדרה" שחוקקה הכנסת, קובע למעשה דבר דומה, לפיו לא תוחזר קרקע פרטית שמתנחלים פלשו אליה אלא היא תופקע מהבעלים תמורת פיצויים. בתגובת היועמ"ש לבג"צ שהוגש נגד החוק, קובע מנדלבליט שהחוק אינו חוקתי ושיש לפסול אותו. אך בחוות הדעת על "תקנת השוק" מסתבר שהעקרון שעומד בבסיס חוק ההפקעה מקובל עליו, והשאלה היא רק באילו תנאים מותר להחיל אותו.
ב-13/12/18 קיים היועמ"ש לממשלה דיון בנושא מימוש עקרון "תקנת השוק" גם באופן יזום ע"י הרשויות, ולא רק כתגובה לעתירות שקשורות לבניה על קרקע פרטית ע"י מתנחלים. סיכום זה הוא מעין תכנית פעולה (blueprint) למימוש בפועל של "חוק ההסדרה". בסיכום הדיון היועמ"ש קובע כי "נדרשת כעת פעולה ממשלתית יזומה לבחינה ולאישור מהירים של תאי השטח בהם מתקיימות ראיות מנהליות לתחולתו של סעיף 5, על רכיביו השונים". כלומר, על הממשלה לבחון ולמצוא את אותם מקרים שבהם ניתן להפקיע את הקרקע על בסיס "תקנת השוק", ולאחר מכן לפעול להפקעתה.
בהמשך לכך, מציג היועמ"ש כמה מהשאלות שבהן נדרשת הכרעה משפטית ומדינית ומצביע על כיוונים לפתרונן:
א. מהם התנאים הנדרשים כדי לקבוע שניתן להפקיע שטח מסויים? היועמ"ש לא מונה את התנאים ולא קובע קריטריונים מפורטים אלא מזכיר במשפט כי כדי לקבוע שהבניה נעשתה בתום לב, צריך להיות "[… שטח] שבו בוצעו בעבר השקעות בדרך של בינוי, פיתוח או קיומה של תכנית מתאר מפורטת בתוקף". יחד עם זאת הוא קובע כי "נדרשת הכרעה בנוגע … לשטחים שלא בוצעו בהם השקעות כאמור". (יש לציין שהיועמ"ש לא כותב מי ביצע את ההשקעות, ונשאלת השאלה האם ביצוע השקעות ע"י גורמים מוניציפאליים, או אף פרטיים כגון אמנה, יכול להוות עדות לתום הלב הנדרש).
ב. האם ניתן לקדם בנייה חדשה ולא רק להכשיר בנייה ישנה? היועמ"ש מוסיף ואומר כי צריך להכריע אם ניתן לקדם בניה חדשה על קרקע פרטית במצב שהקרקע עוד לא הוקצתה לרוכשים פרטיים, או במקרה שיש תכנית בתוקף אך עדיין לא יצא היתר בנייה. מקרים כאלה יכולים להיות המקרים שבהם כאשר אושרה תכנית הבניה סברו במינהל האזרחי כי מדובר בקרקע ציבורית (לפי הכרזה על אדמות מדינה), אך בעקבות בדיקה של צוות קו כחול הסתבר שהקרקע היתה מעובדת והיא נכללה בטעות בהכרזה על אדמות מדינה. במקרה כזה נשאלת השאלה אם כל עוד לא בנו או עוד לא נתנו למישהו זכויות בקרקע אולי יש להימנע מההפקעה, או שמא מכיוון שכבר תוכננה תכנית ונעשו השקעות מותר לבנות גם בניה חדשה.
ג. כיצד יוקצה השטח למתנחלים – האם אותו מתנחל שפלש לקרקע יקבל לבעלותו את הקרקע באופן אוטומטי או שמא הדבר צריך להיעשות באמצעות או באישור של הממונה על הרכוש הממשלתי.
ד. מי יחליט אם ניתן להחיל את "תקנת השוק" ולהפקיע את הקרקע? היועמ"ש מציג שתי אפשרויות פעולה. האחת היא "המסלול המשפטי" לפיו על המדינה יהיה לפנות לערכאה שיפוטית כלשהי שתאשר את ההפקעה. במקרה כזה צריך לקבוע איזו ערכאה שיפוטית תקבע זאת, והיועמ"ש מפרט את האפשרויות (בבית המשפט הצבאי בשטחים בערכאה מיוחדת שתוקם לצורך כך או בועדת הערר הקיימת, או בבית המשפט המחוזי בירושלים). את הבחירה בין הערכאות האפשריות השונות משאיר היועמ"ש בידי הדרג המדיני.
האפשרות השניה היא "המסלול המינהלי" לפיו לא יהיה צורך לפנות לבית משפט אלא המנגנונים הפנימיים של הרשויות יוכלו לקבוע, בהתאם להנחיות היועמ"ש, אם הקרקע ראויה להפקעה לפי סעיף 5 או לא. יחד עם זאת קובע היועמ"ש שלצורך קביעה מנהלית שכזאת נדרשות הכרעות בכמה סוגיות משפטיות, וכי בכוונתו להכין סיכום משלים לצורך כך.
לפי היועמ"ש המסלול המשפטי פתוח בפני הממשלה כבר עכשיו, ולא צריך לחכות להכרעות בכל הסוגיות שאמורות להיות מוכרעות בסיכום המשלים שיכין היועץ.
לסיכום, היועמ"ש לממשלה מנדלבליט סולל את הדרך למימוש בפועל של חוק ההסדרה. למעשה, כל שנדרש כדי להתחיל "להכשיר" בניה לא חוקית על קרקע פרטית של פלסטינים, הוא החלטה של הדרג המדיני (אולי של שר הביטחון אולי של כל הממשלה) לגבי הערכאה השיפוטית שתדון ב"בקשות הפקעה" שתגיש המדינה. בהמשך, יכין היועמ"ש חוות דעת משלימה שאמורה לאפשר למדינה לקבל את ההחלטה באופן עצמאי בלי חובה לפנות לערכאה שיפוטית.
לקריאת סיכום הדיון שמהווה את חוות הדעת המשפטית המנחה בעניין תקנת השוק – לחצו כאן.
לקריאת תגובת המדינה על התכנית בעפרה – למימוש הפקעה ע"פ תקנת השוק – לחצו כאן.
לקריאת סיכום הדיון שמאפשר פעולה יזומה של מימוש תקנת השוק – לחצו כאן