טוען..

גוש עציון

הופק על ידי לרה פרידמן, מנהלת מחלקת יחסים עם הממשל, ידידי שלום עכשיו (ארצות הברית), ודרור אטקס, מרכז צוות מעקב ההתנחלויות, שלום עכשיו (ישראל)

מהו "גוש עציון"?

המושג "גוש עציון" ההסטורי מתייחס לקובץ התנחלויות הממוקמות דרומית מערבית לירושלים ובית-לחם. מרבית הישראלים סבורים כי מדובר באיזור מצומצם יחסית הגובל בקו הירוק. אף-על-פי-כן, במהלך השנים האחרונות גדלו גבולותיו של אזור גוש עציון עד כדי הכללת ההתנחלות בית"ר עילית הממוקמת (מצפון-מערב לגוש עציון ההיסטורי), וההתנחלות אפרתה הממוקמת מעברו המזרחי של כביש 60 – עורק התנועה הראשי לאורך הגדה המערבית (מצפון לדרום). גוש עציון המורחב מתוכנן לפי שעה להיוותר ממערב לתוואי גדר ההפרדה. לעניין זה חשוב לציין כי הכללתה של ההתנחלות אפרתה בגוש עציון הביאה לכך שקטע גדול של כביש 60, ימוקם בצד הישראלי של הגדר ובכך תחוזק האחיזה הישראלית בעורק התנועה המרכזי בגדה המערבי.
אין לבלבל את גוש עציון ההיסטורי עם השטח הכלול בתחום שיפוטה של המועצה האזורית גוש עציון, הכולל התנחלויות רחוקות ומבודדות כגון: קידר בצפון (הממוקמת מדרום למעלה אדומים), אספר (שנקראת גם מצד), מעלה עמוס במזרח (התנחלות הגובלת במדבר יהודה), וכן כרמי צור בדרום (הגובלת בעיירה הפלשתינית חלחול). שטחה המוניציפלי של המועצה האזורית גוש עציון מתחיל בקצותיה הדרומיים של ירושלים ומגיע עד לקצותיה של חלחול (שהינה הפרבר הצפוני של חברון). וכן מהקו הירוק במערב ועד מדבר יהודה במזרח.

מהי חשיבותו ההיסטורית הייחודית של איזור גוש עציון?
בינואר 1927, קבוצת חרדים מירושלים, מלווה במספר תימנים שעלו לארץ ישראל ממניעים דתיים, התיישבו באזור מדרום לירושלים. הקהילה הקטנה נקראה "מגדל עדר" על שם האתר התנ"כי המוזכר בבראשית ל"ה, 21. קהילה זו לא ממש הצליחה לשגשג, בעיקר על רקע קשיים כלכליים והמתח הגובר בינה לבין הכפרים הערביים השכנים. בשנת 1929 פרצו מהומות המוכרות בשם 'מאורעות תרפ"ט', והקהילה במגדל עדר נהרסה. חלק מתושבי הכפר הפלשתיני השכן "בית אומר" הצילו את תושבי הקהילה ונתנו להם מחסה, אך לאחר שוך המהומות לא חזרו המתיישבים היהודים לאדמה שהשאירו מאחור.
בתחילת שנות השלושים, נקנתה האדמה ששימשה את "מגדל עדר" על-ידי שמואל יוסף הולצמן לשם הקמת קהילה יהודית בשטח שבין בית-לחם לחברון. הולצמן קרא לקהילה "כפר עציון" (שם הגזור משם משפחתו – "הולץ" פירושו בגרמנית עץ). הניסיון השני ליצור אחיזה יהודית באזור זה נכשל לפני שהתבססה נוכחות יהודית משמעותית במקום, הפעם בשל המרד הערבי שפרץ בשנת 1936, אשר הביא לנטישת האזור על-ידי תושביו היהודים. הפלסטינים תושבי האזור הרסו חלק ניכר ממה שהוקם על-ידי הולצמן ושותפיו.
ניסיון יהודי נוסף ליישב את האיזור התרחש במהלך השנים 1943 – 1947, בהקמת ארבעה ישובים (שלושה קיבוצים דתיים: כפר עציון, עין צורים, משואות יצחק וקיבוץ אחד של השומר הצעיר: רבדים). במהלך מלחמת השחרור הוטל מצור כבד על ישובי הגוש, וארבעת הישובים נפלו לידי הירדנים. בקרבות בגוש עציון נהרגו 240 מאנשי הקיבוצים ואנשי ההגנה, מתוכם 151 בטבח שנערך בכפר עציון לאחר שנכנעו ונפלו בשבי. אובדנן של ארבע הקהילות בגוש עציון השתמר כאחת הטראומות הכאובות ביותר בזיכרון הישראלי הקולקטיבי בין השנים 1948- 1967.
לאחר שישראל כבשה את הגדה המערבית ביוני 1967, אחת היוזמות הראשונות היתה להקים את כפר עציון מחדש. בספטמבר 1967 הוקם הקיבוץ כפר עציון והפך להתנחלות הישראלית הראשונה בגדה המערבית. בין מקימי ההתנחלות היו ילדיהם של אלה שלחמו באזור זה ב-1948 ואשר רבים מהם נפלו בקרבות. מקימי כפר עציון הצדיקו את הקמתה של ההתנחלות על בסיס זכותם לחזור לאדמה ממנה גורשו הוריהם 19 שנים קודם לכן – רציונאל אשר ברבות הימים אומץ על-ידי ממשלת ישראל (בעודה מתכחשת לכל זכות שיבה מקבילה לפלסטינים שברחו או גורשו מקהילותיהם בתוך ישראל במהלך אותה מלחמה).

כמה התנחלויות נכללות היום בגוש עציון?
כיום ישנן 12 התנחלויות באזור המוכר כ"גוש עציון": הר גילה, נווה דניאל, קידר, ראש צורים, אלעזר, מגדל עוז, אלון שבות, כפר עציון, בת עין, גבעות(הוקם כבסיס נח"ל ונכלל בשטח המוניציפאלי של אלון שבות). בנוסף לאלו יש לספור את בית"ר עילית ואפרתה שאינן כלולות בתחום שיפוטה של המועצה האזורית גוש עציון בשל גודלן (בית"ר עילית מוגדרת כעיר ואפרתה הינה מועצה מקומית), אך שייכות לאזור. בשל העבודה כי גבעות אינה נחשבת לישוב רשמי (כי אם לבסיס נח"ל), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מוסרת את נתוני האוכלוסייה במקום. אף-על-פי-כן, המועצה האזורית גוש עציון מציינת באתר האינטרנט שלה בשפה האנגלית את גבעות כישוב נפרד שבו מתגוררות עשר משפחות עם כוונה להתרחב.
בנוסף כוללת המועצה האזורית גוש עציון החולשת על שטח גדול הרבה יותר מאשר שטחו של גוש עציון מקורי, חמש התנחלויות נוספות: אספר (הידועה גם כמיצד), כרמי צור, מעלה עמוס, נוקדים ותקוע.

האם קיימים מאחזים באזור גוש עציון?
בגוש עציון קיימים שמונה מאחזים בלתי-חוקיים, דהיינו התנחלויות חדשות שהוקמו ללא אישור ממשלתי, אך תוך סיוע ממשלתי כבד. הללו משמשים (או מנסים לשמש) בעיקר ליצירת רצף טריטוריאלי בין התנחלויות קיימות, ובין התנחלויות לבין הקו הירוק או תוואי גדר ההפרדה. להלן פירוט המאחזים:
בת עין מערב  – בין בת עין והקו הירוק
בת עין מזרח   – בין בת עין וכפר עציון
דרך האבות  – "עיבוי" השטח שבין אלעזר ונווה דניאל
גבעת הדגן  – צפונית-מזרחית לאפרתה
גבעת התמר   – מצפון לאפרתה
גבעת החי"ש  – מזרחית לאלון שבות, מקשר בין ההתנחלות לכביש מס' 60
נווה דניאל צפון  – צפונית לנווה דניאל
משואות יצחק הישנה – מצפון-מזרח לבת עין. מאחז זה מצויין באתר האינטרנט הרשמי של גוש עציון בשפה האנגלית כהתנחלות נפרדת.

בנוסף, קיימים שבעה מאחזים הממקומים מחוץ לאזור לגוש עציון, בחלקים המרוחקים של המועצה האזורית גוש עציון:
איבי הנחל – מערבית למעלה עמוס. מאחז זה רשום באתר האינטרנט הרשמי של גוש עציון כהתנחלות נפרדת.
מעלה רחבעם – ממוקם במרחק רב מזרחה מתקוע בתוך שטח המוגדר כשמורת טבע. מאחז זה רשום באתר האינטרנט הרשמי של גוש עציון כהתנחלות נפרדת.
פני קדם – צפונית לאספר. מאחז זה רשום באתר האינטרנט הרשמי של גוש עציון כ כהתנחלות נפרדת.
שדה בר – צפונית-מערבית לתקוע ונוקדים. מאחז זה רשום באתר האינטרנט הרשמי של גוש עציון כהתנחלות נפרדת וכן יש לו אתר נפרד.
תקוע ב'+ג' – דרומית לתקוע.
תקוע ד' – דרומית לנוקדים.
צור שלם – צפונית-מערבית לכרמי צור.

כמה מתנחלים חיים באזור?
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2004, חיו 41,000 מתנחלים באחת-עשרה ההתנחלויות של גוש עציון, וכן כ-3300 מתנחלים נוספים בשש ההתנחלויות הנוספות הכלולות בתחום השיפוט של המועצה האזורית גוש עציון.
כפי שצוין, גוש עציון כולל שתי התנחלויות גדולות, אשר יחדיו מאכלסות למעלה ממחצית תושבי הגוש. מדובר בהתנחלות החרדית בית"ר עילית (בת 25,000 תושבים נכון לסוף 2004), וההתנחלות הדתית ברובה אפרתה (בת 7,500 תושבים נכון לסוף 2004).

כמה פלסטינים חיים באזור זה?
האוכלוסייה הפלסטינית החיה בתוך גוש עציון עצמו (כלומר ממוקמת ממערב לתוואי המתוכנן של גדר ההפרדה) כוללת 18,651 תושבים, החיים בחמישה כפרים. האוכלוסיה הפלסטינית החיה בשטח המורחב הכולל את כל התנחלויות המועצה האזורית גוש עציון כוללת 230,000 תושבים, היושבים בערים גדולות כדוגמת בית לחם, בית סחור, בית ג'אלה וכן בכפרים רבים ובשני מחנות הפליטים (עידה ודהישה).
(הנתונים בדבר אוכלוסייה פלשתינית מבוססים על הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלשתינית).

האם יש עליה במספר המתנחלים באיזור?
כן. גוש עציון נחשב עדיין כאחד האזורים האטרקטיביים לתושבים חדשים, הן בשל מיקומו (קרוב לירושלים, ומחובר אליה באמצעות "כביש המנהרות" המאפשר למתנחלים לעקוף את האזורים הפלשתינים הצפופים בבית לחם ובית ג'אלה) והן בשל ההטבות שמספקת ממשלת ישראל למתנחלי הגדה המערבית בכלל. מלבד זאת, ישראלים רבים מאמינים כי ישראל לעולם לא תוותר על שליטתה בגוש עציון – אמונה שמקבלת חיזוק בשל התוואי המתוכנן של גדר ההפרדה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית גוש עציון גדלה במהלך שנת 2004 בכמעט 3700 נפש. במונחים מוחלטים, בהתייחס לכל התנחלות בנפרד, הגידול המשמעותי ביותר נרשם בבית"ר עילית (גידול של 2094 מתנחלים, או 9%) ובאפרתה (גידול של 446 מתנחלים, או 6.3%).
במושגים של אחוזים: ב-6 מהתנחלויות גוש עציון חל גידול דו-ספרתי. במהלך שנת 2004: הגידול המשמעותי ביותר התרחש בראש צורים (גידול של 35%, או 91 תושבים חדשים), כפר עציון (גידול של 30%, או 120 תושבים חדשים), מגדל עוז (גידול של 27%, או 79 תושבים חדשים), אלעזר (21%, או 185 תושבים חדשים), נווה דניאל (גידול של 20%, או 216 תושבים חדשים) והר גילה (גידול של 12.6%, או 46 תושבים חדשים).
אוכלוסיית המתנחלים מחוץ לגוש גדלה גם היא, כאשר האחוז המשמעותי ביותר במסגרת המועצה האזורית גוש עציון נרשם באספר/מיצד (גידול של 41%, או 95 תושבים חדשים).

האם יש הרחבה של ההתנחלויות בגוש עציון?
כן. בנוסף למאחזים, התרחבותן הפיזית של התנחלויות גוש עציון (אם באמצעות פיתוח תשתיות ואם באמצעות בניית בתים), ממשיכה ללא הפוגה. בבית"ר עילית נבנות נכון להיום מאות רבות של דירות. למעשה, בית"ר עילית הינה אחד מאתרי הבנייה הגדולים בגדה המערבית כיום. כמו כן, בנייה בהיקף רחב של כ 100-200 יחידות דיור (רובן דירות), מתקיימת גם באפרתה. בנווה דניאל מסתיימת בנייתם של כמה מאות בתים ודירות, ונעשות הכנות להמשך בנייה.
כמה עשרות יחידות מגורים נבנות בהר גילה ובאלעזר ועל פי אתר המועצה האזורית גוש עציון, אוכלוסיית אלעזר אמורה להכפיל עצמה בשנים הקרובות. בראש צורים, נסתיימה לאחרונה בנייתן של כמה עשרות דירות וההכנות להמשך הבנייה בעיצומן. בנייה בהיקף מצומצם יחסית (מספר בתים) מתרחשת בקידר ובתקוע.

האם מתבצעות עבודות תשתיות סביב ההתנחלויות?
כיום מצויים בהליכי ביצוע שני מיזמי תשתית עיקריים בשטחי המועצה האזורית גוש עציון. שניהם מיועדים ומכוונים לרווחתם של המתנחלים שגרים מחוץ לגוש עציון ההיסטורי וממזרח לגדר הביטחון.
המיזם הראשון הוא סלילתו של כביש עוקף זעתרה, הידוע בכינויו "כביש ליברמן" (ע"ש אביגדור ליברמן שכיהן כשר התחבורה בממשלת שרון הראשונה; ליברמן מתגורר בהתנחלות נוקדים, אחת ההתנחלויות שהנן הנהנות העיקריות מבניית כביש עוקף זה). "כביש ליברמן" הוא המיזם התשתיתי הגדול ביותר המתבצע כיום בגדה המערבית. מדובר בפרויקט שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני דולרים. מדובר בכביש רחב ומודרני באורך של כ- 10 קילומטרים. הכביש מבתר הרים וגבעות, מה שדרש את הקמתם של לפחות 6 גשרים. הכביש יספק נתיב גישה ישיר לירושלים עבור כ-2,500 מתנחלים בלבד (תושבי תקוע, נוקדים, מעלה עמוס ואספר), תוך עקיפת מרכזי האוכלוסייה הפלסטינים הסמוכים. כפי שלרוב קורה, גם סלילתו של כביש עוקף זה, היתה כרוכה בהפקעת קרקעות נרחבת מבעליהן הפלסטיניים. "כביש ליברמן" כולל מספר מחלפים שיאפשרו גישה גם לפלסטינים; אך ניסיון העבר מלמד שגישתם של הפלסטינים לכבישים עוקפים, פעמים רבות אסורה או מוגבלת במידה רבה. מצב זה הפך בשנים האחרונות את השימוש השגרתי של פלסטינים בכבישים העוקפים לבלתי-אפשרי.
המיזם השני הוא סלילת כביש גישה חדש להתנחלויות המבודדת אספר ולמאחז פני קדם הסמוך, המשמשים יחדיו כביתם של כ-350 מתנחלים. סלילת הכביש טרם החלה אם כי חציבת תוואי הכביש דרך הרי האזור נשלמה. למעשה משמש כביש זה כמעקף לכביש שכבר קיים בשטח ומשרת את שתי ההתנחלויות הללו בלבד מזה שנים.
העלויות הגבוהות של סלילת כבישים בגדה המערבית בכלל ובאזור זה בפרט, נובעות מהאופי הסלעי של השטח.

מה מעמדו של גוש עציון בהקשר לאפשרות שיחתם יום אחד הסכם קבע?
גוש עציון הינו אזור שממשלות ישראל הכריזו כי יתעקשו לשמר תחת ריבונות ישראלית במסגרת כל תסריט של הסדר קבע. גישה זו נובעת בראש ובראשונה מסמליותו ההיסטורית והפוליטית המיוחדת של האזור. מלבד ההתנחלויות הר גילה (הצמודה לבית ג'אלה) ובית"ר עילית, רוב ההתנחלויות בגוש עציון ממוקמות במרחק ניכר מהקו הירוק, אך דומה כי חלק גדול מהציבור הישראלי מדמה כי גוש עציון הינו צמוד לקו הירוק וכי ניתן בקלות יחסית להכלילו בשטח ישראל.
בזמן המשא ומתן הישראלי-פלסטיני על הסדר קבע בשנים 1999 – 2001 (כולל ועידות קמפ דיוויד וטאבה), כל ההצעות הישראליות כללו את סיפוחו של גוש עציון לישראל. בזמנו דווח כי ההצעות הפלסטיניות כללו גם הן סיפוח של חלק מגוש עציון על-ידי ישראל. התכנית להסדר הקבע שהוצעה בדצמבר 2000 על-ידי הנשיא קלינטון, כללה סיפוח ישראלי של 4-6% משטחי הגדה המערבית; אמנם בהצעה לא צוין אילו אזורים יסופחו, אך היה ברור למדי כי עליהם לכלול את גוש עציון. בדומה, במכתבו לראש ממשלת ישראל אריאל שרון, רמז נשיא ארה"ב בוש, על כך שבמשא ומתן להסדר קבע בנושא הגבולות יובאו בחשבון "המציאויות החדשות בשטח כולל מרכזי אוכלוסיה ישראלית מרכזיים". למרות שהערה זו נאמרה בכלליות בלא התייחסות לאזור כה או אחר, היא יוחסה למספר גושי התנחלויות מרכזיים ביניהם גוש עציון.
גם ביוזמות שלום בלתי רשמיות שניסו לנסח הסכמה ביחס לשאלת הגבולות, אזור גוש עציון ההיסטורי סופח למדינת ישראל. המודל הראשון להסכם שנידון בין ישראלים ופלסטינים, "הסכם ביילין-אבו מאזן" משנת 1995 ואשר נידון בתקופה שבה מספר המתנחלים בגוש עציון היה הרבה יותר קטן ממספרם כיום, הותיר את גוש עציון תחת ריבונות ישראלית. בדומה, על פי מנסחי יוזמת ז'נבה שנוסחה בשנת 2003, הוצע כי מרבית גוש עציון (למעט אפרתה וההתנחלויות המזרחיות), יסופח על-ידי ישראל. פינויה של ההתנחלות אפרתה שנמצאת ממזרח לכביש 60, נבע מהתעקשות פלסטינית על החזקת השליטה בכביש, המשמש כאמור עורק תנועה מרכזי מירושלים לדרום הגדה המערבית.

מהי נטייתם הדתית והפוליטית של מתנחלי גוש עציון?
(הערה: תוצאות ההצבעה המוזכרות בפיסקה זו מתייחסות לתוצאות בחירות 2003).
ההתנחלות החרדית בית"ר עילית כוללת את מרבית המתנחלים בגוש עציון. כפי שנדון במאמר קודם של "התנחלויות בפוקוס", קהילה זו ברובה הגדול מצביעה למפלגות חרדיות, כאשר ניכר גידול הולך וגובר (כיום הוא עומד על שיעור של 9%), בהצבעה למפלגות הקיצוניות הקיצוניות (חרות והאיחוד הלאומי). ההתנחלות השנייה בגודלה בגוש היא אפרתה. באפרתה חיה קהילה מעורבת (רוב דתי של כ 90% ומיעוט חילוני של כ 10%), הכוללת מספר רב של דוברי אנגלית שעלו ארצה מצפון אמריקה. אפרתה ידועה כהתנחלות אשר מושכת מתנחלים שהם במידה מסוימת אידיאולוגיים, אך בנוסף לכך, כאלו המחפשים איכות חיים גבוהה מזו שניתן למצוא בהתנחלויות מרוחקות יותר ובמחירים שלא ניתן למצוא בתוך גבולות ישראל. מתנחלי אפרתה מצביעים בעיקר למפד"ל (34%), לאיחוד הלאומי (24%) ולליכוד (20%).
מתוך יתר ההתנחלויות הקטנות יותר בגוש עצמו, כפר עציון וראש צורים הן התנחלויות דתיות, וחבריהן מצביעים בעיקר למפד"ל ולאיחוד הלאומי. תושביקידר שהיא התנחלות חילונית ומסורתית בעיקרה, מצביעים בעיקר לליכוד. בדומה, הר גילה היא התנחלות חילונית ברובה, אשר נרשמת בה תמיכה חזקה בליכוד, אך גם במפלגת העבודה (שזכתה בכמעט 20% מקולות התושבים בבחירות האחרונות). הר גילה היא קרוב לוודאי ההתנחלות שבה זכתה מרצ לתמיכה הגדולה ביותר בכל הגדה המערבית (7.5% בבחירות האחרונות). תמיכה זו מגיעה בעיקר מקהילת עובדי החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע המתגוררת ביישוב. להבדיל, בת עין היא מעוז הקיצוניות הדתית-פוליטית. ההתנחלות מורכבת בעיקר מחוזרים בתשובה, אשר הגיעו לגדה המערבית מצוידים באידיאולוגיה דתית-לאומנית קיצונית. נטייה זו מתבטאת בשיעורי ההצבעה הגבוהים במיוחד (51%) למפלגת חירות בבחירות האחרונות, מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה, ושעמדותיה הקיצוניות ינקו ישירות ממשנתו הפוליטית של מאיר כהנא, שמפלגתו "כך" הוצאה בזמנו מחוץ לחוק. בת עין הינה שניה רק להתנחלות יצהר – מעוז הרדיקליות הימנית באיזור שכם, מבחינת שיעורי התמיכה שנרשמו בה למפלגת חירות.
באשר להתנחלויות שאינן חלק מהגוש אך שייכות למועצה האזורית גוש עציון: ההתנחלויות אספר ומעלה עמוס הן חרדיות. עם זאת, כפי שצוין באוקטובר 2005, גם בהתנחלויות הללו מתגברת התמיכה במפלגות הימין הלאומני הקיצוני בבחירות האחרונות ב-23% האחת ו-14% השנייה (שאר הקולות הלכו למפלגות חרדיות). כרמי צור היא התנחלות דתית בעלת זיקה חזקה לתנועה המייצגת את הזרם המרכזי של המתנחלים – מועצת יש"ע; תושביה מצביעים בעיקר למפד"ל ולאיחוד הלאומי. תקוע ונוקדים הן התנחלויות מעורבות, בהן חיים דתיים וחילונים, בשתיהן נרשמו אחוזי הצבעה גבוהים למפלגות הימין הקיצוני.

מהו הבסיס הכלכלי של גוש עציון?
בדומה לרוב מתנחלי הגדה המערבית, המתנחלים בגוש עציון נהנים מסבסוד מאסיבי של שירותים שונים, הקלות מס, הטבות במשכנתא ותמריצים כלכליים נוספיים בגין מגוריהם בגדה המערבית.
מרכז התעסוקה העיקרי הוא בירושלים הנמצאת במרחק נסיעה שהתקצר מאד בעשור האחרון בשל בניית מערכת הכבישים העוקפים שמחברת את גוש עציון עם העיר. קיים גם מספר שאינו ידוע לנו של מקומות עבודה בתוך ההתנחלויות (בתי-ספר, שירותים, מנהלה, חקלאות, תעשייה זעירה).  אזור התעשייה הקטן ממזרח להתנחלות מגדל עוז, כמו מרבית אזורי התעשייה האחרים בגדה המערבית, אינו מרכז של ייצור תעשייה משגשגת, ונראה כי ייעודו העיקרי כמו בשאר המקרים בהם נבנו "אזורי תעשייה", הוא הרחבת טביעת רגלם של המתנחלים באזור.
מלבד זאת התנחלויות גוש עציון (בדומה להתנחלויות רבות אחרות), עוסקות באופן פעיל בגיוס כספים מחוץ לישראל. הזרוע העיקרית המשמשת למטרה זו עבור האזור כולו היא "קרן גוש עציון", האוספת תרומות הפטורות ממס באמצעות גוף בארה"ב.  בנוסף לכך, התנחלויות בודדות באזור גוש עציון מגייסות באופן עצמאי כספים עבור צרכיהן, לדוגמא ההתנחלות אלון שבות וישיבתה המגייסות כספים פטורים ממס באמצעות קרן עציון הממוקמת בעיר ניו-יורק. בדומה, האולפנה בבת עין מגייסת תרומות פטורות ממס באופן עצמאי באמצעות ארגון שנמצא באוונטורה, במדינת פלורידה בארה"ב. תקוע מגייסת כספים באמצעות אתר האינטרנט שלה, ואילו נראה שאפרתה מגייסת כספים פטורים ממס באמצעות הקרן המרכזית לישראל, היושבת בעיר ניו-יורק.

כיצד משפיעות ההתנחלויות על חייהם האזרחיים והכלכליים של הפלסטינים?
במחקר המקיף של "בצלם" על השפעותיהן של התנחלויות הגדה המערבית "גזל הקרקעות", נאמר ביחס לגוש עציון:
"מבחינת השלכותיו של גוש זה על האוכלוסייה הפלסטינית, ניתן להצביע על כמה מהתופעות הבולטות שקיימות באזורים האחרים, החל מחסימת ההתפתחות האורבנית וכלה בהגבלת חופש התנועה. תחום השיפוט של ההתנחלות אפרת משתרע בצורה אלכסונית לכיוון צפון-מזרח על פני שטח של כ-6,500 דונמים. שטח זה חופף לגבול הדרומי של שטח A באזור בית-לחם (אל-ח'אדר ומחנה הפליטים דהיישה – סה"כ 16,000) כמעט לכל אורכו ומונע לחלוטין את התפתחותו לכיוון זה. העיירה נחלין (5,500) הפכה למובלעת פלסטינית, המוקפת מכל עבריה בהתנחלויות החוסמות כל אפשרות להתפתחות אורבנית. בדומה להתנחלויות ברצועת הגבעות המערביות, ההתנחלויות שבגוש זה מפרידות בין הכפרים והעיירות שבאזור בית-לחם, וביניהם לבין העיר חברון וסביבותיה. חלק מההתנחלויות באזור זה הוקמו משני צידיו של כביש 60 ויוצרות גוש החולש על קטע רחב ממנו. כתוצאה מכך, מטיל צה"ל הגבלות נרחבות על חופש התנועה של הפלסטינים, כפי שהוא נוהג באזורי ההתנחלויות שברצועת ההר".
השלמת בנייתה של גדר הביטחון בתוואי הנוכחי תהפוך קטע מרכזי בכביש 60 לבלתי נגיש כמעט עבור פלסטינים, ותביא להחרפת בידודם של מרכזי האוכלוסיה הפלסטינית בחברון ובית ולחם אלו מאלו ומן היישובים בסביבתם וכמובן מירושלים.