מועצת הכפר אום אל־ח'יר שנמצאת בדרום הר חברון, מסאפר יטא, וארגון שלום עכשיו, עתרו היום (15/10/26) לבג"ץ, באמצעות משרד עו"ד מיכאל ספרד. העתירה מבקשת מבית המשפט לחייב את רשויות הצבא, המשטרה והמנהל האזרחי להגן על תושבי אום אל־ח'יר, על אדמותיהם וגופם מפני אלימות והטרדות המתנחלים. בשנים האחרונות וביתר שאת מאז הקמת המאחז גבעת ברקאי, התגברה מדיניות של הגבלת גישה לאדמות, פלישות לשטחי פרטיים, והטרדות יום וליל של תושבים ותושבות הכפר. כזכור המאחז הוקם תוך הפרת צו בית משפט, בצמוד לבתי הכפר בספטמבר 2025. התנהלות הרשויות אינה רק מחדל באכיפת החוק, אלא גם שימוש באמצעים צבאיים ומנהליים הפוגעים בפלסטינים ומאפשרים את התבססות המאחזים ואת דחיקת הקהילה ממקומה. הקרקעות שבמוקד העתירה הן קרקעות פרטיות של תושבי הכפר, שהרשויות הישראליות הכירו במעמדן בעבר.
העתירה מבקשת בין היתר:
- למנוע הוצאת צווי שטח צבאי סגור המשמשים, להרחקת התושבים מאדמותיהם. להימנע מהכרזת שטח צבאי סגור על דיר העיזים.
- למנוע מתושבי ההתנחלות כרמל והמאחזים הסמוכים לפלוש לאדמות הכפר, לבצע בהן עבודות או לחסום את הגישה אליהן.
- להסיר גדרות החוסמות שטחים המצויים בשימוש התושבים, ולהבטיח גישה לחצרות.
- להגן על התושבים מפני הטרדות ואלימות, לנקוט צעדי אכיפה פליליים ומנהליים נגד המעורבים, ולהעמיד לרשותם איש קשר או מספר טלפון ייעודי לדיווח בזמן אמת.
שלום עכשיו: לא בפעם הראשונה ולא מפתיע כלל שהקמת מאחזים מובילה להגברת אלימות מתנחלים ופגיעה בחפים מפשע. קהילת אום אל־ח'יר נמצאת תחת לחץ מצטבר של הטרדות ואלימות מצד תושבי ההתנחלות כרמל והמאחזים הסמוכים. השתלטות על אדמות פרטיות. חסימת דרכי גישה ופגיעה בתשתיות ובמרחבים חיוניים נועדו למרר את חיי התושבים ולגרום להם לברוח. זהו גירוש לכל דבר ועניין. הרשויות אינן מספקות הגנה מינימלית ולעיתים אף מגבה את מעשה המתנחלים. לכן בית המשפט מתבקש לחייב את הרשויות להגן על הקרקע, להבטיח גישה חופשית אליה ולמנוע את המשך הפגיעה בתושבים ובמרקם החיים של הכפר.
היקף ההטרדות ומקורותיהן
הפלישות וההטרדות הן תופעה כמעט יומיומית. למשטרה הוגשו עשרות תלונות ונכתבו עשרות פניות לרשויות, ללא מענה. עיקר האלימות מקורה מההתנחלות כרמל והמאחזים הסמוכים לה: שכונת ברקאי, חוות שורשים ומשק מן. כך למשל, בעבר הוצא צו הרחקה נגד שמעון עטיה מהמאחז חוות שורשים.
בנוסף, האלימות מגיעה גם ממאחזים ומתנחלים נוספים. ביולי 2025, המתנחל ינון לוי, מהמאחז חוות מיתרים, ירה למוות בתושב הכפר עודה אל-האדלין. כשנה לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו המתה בקלות דעת. במקרים רבים הכוחות אינם מרחיקים את הפולשים, ולעיתים מרחיקים דווקא את הפלסטינים, מעכבים אותם או מונעים מהם גישה לשטח באמצעות צווי שטח צבאי סגור.
עיקר הפגיעות בקהילת אום אל־ח'יר
- אובדן גישה לקרקעות ולשטחים הסמוכים לבתי התושבים. בתהליך הדרגתי השטח יכולים התושבים להשתמש בבטחה הולך ומצטמצם. אם על ידי גידור של מתנחלים ואם על ידי פגיעה במטעי ושטחי חקלאות.
- חסימת הדרך לבית הספר ופגיעה בילדים. בחודש מרץ 2026 הוצבה גדר תיל שחסמה שביל הליכה ששימש את ילדי הכפר בדרכם לבית הספר במשך עשרות שנים. זוהי דוגמא כיצד הפגיעה בתושבים כוללת פגיעה בחינוך וזכויות הילדים.
- פגיעה בתשתיות המים והחשמל. במהלך עבודות הפיתוח להקמת שכונת ברקאי נפגעו תשתיות מים וחשמל. באוגוסט 2025 נפגע קו מים שסיפק מים למחצית מהקהילה, והאספקה חודשה רק כעבור חמישה ימים. בספטמבר 2025 נפגעו קו מים נוסף וקו החשמל של הכפר. תיקון התשתיות התעכב בשל הפרעות, מצד המתנחלים. באחד המקרים המתנחל יששכר מן מנע בגופו את ביצוע התיקונים. הפגיעות הותירו את התושבים ללא מים וחשמל במשך ימים, בשיא השרב של חודש אוגוסט באותה שנה.
- השתלטות על חצר משפחה ושלילת צרכים בסיסיים. מאז מאי 2026 היו אירועים חוזרים של כניסה לחצר, מניעת שימוש בשירותים הנמצאים שם, איומים, תליית דגלים, פירוק גדרות, נטילת חפצים והטרדת בני המשפחה, לרבות הצצה אל תוך הבית והשירותים.
- פגיעה במרחב הקהילתי ובביטחון האישי. פלישות של נערים מההתנחלויות למגרש המשחקים שבמרכז הכפר והצקות לילדים ולכלל התושבים. בחלק מהמקרים כאשר המשטרה מגיעה למקום, מורחקים ילדי הכפר ולא המתנחלים.
