אלוף פיקוד המרכז חתם על צו סגירת שטח מס' ס'/01/25 (מרחב התפר) שקובע כי שטח של כ-20,000 דונם (20 קמ"ר) בסביבת ההתנחלות גבעת זאב והכולל את הכפרים הפלסטינים בית איכסא, נבי סמואל ואל-ח'לאליה, נחשב שטח "מרחב התפר". לצד ההכרזה, חתם האלוף על שורה של צווים שמפעילים משטר היתרים נוקשה שמגביל את כניסת הפלסטינים אל השטחים שהוכרזו כ"מרחב תפר". בימים האחרונים נפוצו שמועות לפיהם צעד זה מהווה סיפוח של השטח לישראל. חשוב להדגיש שאמנם אין מדובר בסיפוח של השטח או בשינוי של מעמדו, אך ניסיון העבר מראה שהכרזה על השטח כ"מרחב תפר" מביאה בפועל לכך שבעלי הקרקעות מאבדים את אדמותיהם ואת היכולת לעשות בהן שימוש.
המשמעות של מרחב התפר
בתחילת שנות ה-2000 החלה ישראל לבנות את גדר ההפרדה שנועדה להקשות על מפגעי טרור להיכנס לישראל מהגדה המערבית. תוואי הגדר שעליו החליטה הממשלה לא עובר על הקו הירוק שבין ישראל לבין הגדה המערבית, אלא הוא נבנה בתוך שטחי הגדה המערבית וכלא בתוך הצד הישראלי של הגדר מאות אלפי דונמים של פלסטינים. בחלק מהם אף מתגוררים פלסטינים שמצאו עצמם מנותקים מהגדה המערבית.
המדינה מצדה טענה כי תוואי הגדר נקבע מטעמים בטחוניים בלבד וכי אין כוונה לנשל את הפלסטינים מאדמותיהם שנותרו בצד הישראלי של הגדר. היא התחייבה בפני בג"צ לאפשר את גישת בעלי הקרקעות לאדמותיהם שמעבר לגדר. לצורך כך הכריזה ישראל על חלק מהשטחים שנכלאו בין הגדר לבין הקו הירוק כ"מרחב התפר" וקבעה את התנאים לגישת פלסטינים לשטחים אלה. אך הנוהל שנועד לכאורה לאפשר את גישת הפלסטינים לאדמותיהם, הפך עד מהרה לנוהל שמונע את הגישה. התנאים לכניסה לשטח צומצמו מכל כיוון – מי יכול להיכנס, מתי, ולכמה זמן. הוקם מנגנון בירוקרטי מסובך עם עשרות עמודים של כללים ותנאים שהפך בעצמו למחסום שמונע מפלסטינים להגיע לאדמותיהם, ועל כל ניסיון לעבד את הקרקע או לשהות בה הפלסטינים נדרשים למאבק משפטי ממושך.
השינוי מהמצב הקיים
גדר ההפרדה באזור ההתנחלות גבעת זאב הושלמה בסביבות שנת 2010. כ-20 קמ"ר משטחי הגדה המערבית נכלאו בין הגדר, כביש 443, והקו הירוק. שלושה כפרים פלסטינים: בית איכסא, נבי סמואל ואל-ח'לאילה, מצאו עצמם בצד "הישראלי" של הגדר, ועוד מאות בעלי קרקעות פלסטינים מצאו עצמם מנותקים מאדמותיהם שנותרו מאחורי הגדר.
לתושבי הכפרים הוציא צה"ל היתרי כניסה ושהייה על פי רשימות התושבים שמתגוררים בהם. מי שרשום בתור תושב בכפר רשאי להכנס אליו דרך המחסום שבגדר (מחסום אלג'יב, ומחסום בידו). כניסה של אנשים שאינם תושבים: קרובי משפחה, מורים בבית הספר, נותני שירות כמו טכנאים, רופאים וכו' דרשה היתר ותיאום מיוחד. בעלי קרקעות נדרשו להגיש בקשה מיוחדת כדי לגשת לאדמותיהם.
ההכרזה על השטח כ"מרחב התפר" תקשה עוד יותר על חיי התושבים הפלסטינים ותעמיק את הגבלות התנועה. לא עוד היתרים על בסיס רשימת תושבים כי אם כל תושב ותושב נדרש כעת להגיש בקשה פרטנית להיתר כניסה, להציג מסמכים רבים ולעמוד בשורה של תנאים דרקוניים כדי לממש את הזכות לגישה לאדמותיו או לביתו. הנסיון ממקומות אחרים שבהם הוכרז "מרחב תפר" מלמד על קשיים עצומים שמוטלים על בעלי קרקעות ותושבים שמבקשים להגיע לאדמותיהם ועל אלפי דונמים שהיו מעובדים וכעת נמנעת הגישה אליהם. להרחבה ראו דוחות מחסום ווטש.
שלום עכשיו: ההכרזה על מרחב התפר מצפון לירושלים היא למעשה סיפוח בפועל של השטח. נסיון העבר מראה כי פלסטינים מנועים כמעט באופן מלא מלהיכנס לשטחים שהוכרזו כמרחב תפר. הממשלה עושה הכל כדי להקשות על חיי הפלסטינים בשטחי מרחב התפר מתוך מטרה להביא אותם לעזוב את ביתם ואת אדמתם. דווקא בזמן שהעולם מזכיר לנו שיש כאן שני עמים, ושניתן לפתור את הסכסוך על בסיס של שתי מדינות, ישראל פועלת כדי להעמיק את השליטה ולהרחיק אותנו מהסיכוי לשלום.
