תשעה באב, יום הזיכרון לחורבן בית המקדש הוא הזדמנות להבין מדוע כל שינוי במתחם הר הבית/חרם א-שריף, הוא מהפכה בפני עצמה.
- רקע היסטורי ודתי
הר הבית המכונה בערבית חרם א-שריף הוא מקום בית המקדש הראשון והשני. מאז חורבן בית המקדש השני, היהדות נוטשת את פולחן הקרבת הקורבנות ועוברת להתכנסות ותפילה בבתי הכנסת . המוסלמים מקימים את מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע במאה השביעית. על פי האמונה המוסלמית במסעו הלילי של הנביא מוחמד ממכה הסתיים באל–אקצא. מאז המאה ה 12 לספירה, נאסרה כניסת לא מוסלמים למתחם. במהלך המאה ה 19 מתחיל תהליך של פתיחת הר הבית למבקרים לא מוסלמים, אולם בשום שלב לא התאפשרה תפילה לא מוסלמית.
- מהו הסטטוס קוו בהר הבית?
הסטטוס קוו נקבע על ידי ישראל בשנת 1967. ההחלטה היתה להשאיר את ניהול המתחם בידי הווקף המוסלמי ולאפשר רק תפילה מוסלמית. חיזוק להחלטה זו הגיעה מהרבנות הראשית לישראל, אשר אסרה תפילה יהודית בהר הבית מסיבות הלכתיות. הסטטוס קוו מעגן את עדיפות התפילה המוסלמית על פני כל אירוע אחר במתחם, לרבות ביקור או עליית יהודים להר. הצדדים נמנעו מניסוח ההסכמות בכתב. הפגיעה המרכזית בסטטוס קוו החלה עם עליית כוחן של תנועות המקדש ודרישתן להתפלל בהר.
- מה הקשר בין הר הבית לכותל המערבי?
ההחלטה למנוע תפילה לא מוסלמית בהר הבית לוותה בהחלטה למנוע תפילה מוסלמית בכותל המערבי והפיכת רחבת הכותל לאזור תפילה יהודי בלבד. עד 1967, נהגו מוסלמים להתפלל גם בכותל המערבי. הכותל, הוא חלק מקיר התמך החיצוני של בית המקדש השני. במסורת המוסלמית, הכותל המערבי נקרא חאת אל-בורק, על שם הבהמה הפלאית, בורק אשר עליה רכב הנביא מוחמד במסעו הלילי ממכה לירושלים וקשר אותה לכותל.
מיד עם סיום מלחמת ששת הימים, הרסה מדינת ישראל את שכונת המוגרבים ופינתה את כל תושביה. על הריסות השכונה הוקמה רחבת הכותל. בכך למעשה, ממשלת ישראל חילקה את מתחמי הפולחן ליהודים ולמוסלמים; ההר בניהול מוסלמי, והכותל ליהודים.
- האם חופש הדת והפולחן אינם זכויות יסוד?
במדינת ישראל אין חוק ייסוד המעגן את זכות התפילה והאמונה. הבסיס לחופש הדת מעוגן פסקי בית המשפט העליון ובחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. על בסיס חוק זה, יש מי שטוענים שיש לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית, כחלק מזכותם לקיים את פולחנם הדתי.
חופש פולחן אין משמעותו פגיעה בחופש פולחן של בני דת אחרת. שלושת מקומות התפילה המרכזיים בירושלים הם כנסיית הקבר לנוצרים, הכותל המערבי ליהודים והר הבית/חרם א-שריף למוסלמים. בכך, שלושת בני הדתות המונותאיסטיות מקיימות את פולחנן בלי לפגוע ברגשות ומנהגי הדתות האחרות.
- מדוע רק בהר הבית ובכותל כופים תפילה לדת אחת בלבד?
ישנן עוד מקומות קדושים שישראל מונעת תפילה מעורבת של יהודים ומוסלמים. כך למשל החל משנת 1949, קבר דוד בהר ציון משמש לתפילה יהודית בלבד למרות שבעבר היה זה מתחם תפילה מוסלמי. קברי צדיקים רבים ברחבי הארץ היו מקומות תפילה מוסלמים וכיום הם מקומות עליה לרגל יהודים.
- האם המוסלמים מפרים את הסטטוס קוו כל הזמן?
מבחינתם של הפלסטינים המוסלמים, חרם א-שריף הוא מתחם שנמצא בשימוש ולכן יש צורך לשפץ, או להכשיר שטחים לצרכים שונים ומשתנים כמו הוספת מקומות תפילה, פתיחת חדרי לימוד (מדרסות) וכד'. האירוע המרכזי שבו מואשמים המוסלמים הוא הרס עתיקות הר הבית בסוף שנות ה 90. מבלי להצדיק את הפעולה של הווקף, יש להביט על התמונה הגדולה. הכשרת המסגד נעשתה אחרי פתיחת מנהרות הכותל בשנת 1996 כתגובה אליהן ומתוך שמועות שישראל לא תעצור במנהרות ויש חשש לחפירות ישראליות מתחת לאל-אקצא. דוח של רשות העתיקות מעיד על הרס עתיקות מתקופות מוסלמיות וצלבניות, ולא מתקופה בית שני. העבודות נעשו בתקופה של שפל בתקשורת והתיאום בין ישראל לווקף והתוצאה היא נזק שמשפיע על שני הצדדים.
- מה לאפשר תפילה יהודית במקום מסוים אחד בהר הבית?
תפילה לא מוסלמית בהר הבית/חרם א-שריף הוא שינוי רדיקלי בסטטוס קוו. אין מדובר בבקשה לנתח קטן בשטח רחב, אלא שינוי משמעותי בהחלטה של חלוקת מקומות תפילה ליהודים ומוסלמים ובעיקר מחיקת זהותו המוסלמית של מתחם אל-אקצא. העולם המוסלמי ובמזרח התיכון בפרט, רואים בפגיעה באל-אקצא, פגיעה באסלאם שמשמעותו תסיסה וחוסר יציבות בעולם המוסלמי ובאזורינו.
רבים מפעילי תנועות המקדש אינם מסתירים את שאיפתם לשינוי רדיקלי של הסדרי הפולחן בהר, החל מהקרבת קורבנות, דחיקת המוסלמים ובניית בית המקדש. תנועות המקדש, מבקשות ליצור שינוי רדיקלי בהר הבית, אבל לא פחות מכך את היהדות. יש לזכור שאחרי החורבן היהדות השתנתה וחזרתה לעידן בית המקדש וקורבנות חיים, זה שינוי בכל המוכר לנו ביהדות כיום.
- האם חרם א-שריף קדוש למוסלמים בזכות המסורת היהודית שקידשה את הר הבית?
כפי שציינו בדברי הרקע, באסלאם יש מסורת שלמה לגבי הקשר של הנביא מוחמד למתחם. בנוסף, באסלאם, דוד ושלמה נתפסים כנביאים, כחלק מרצף של נביאים שמתחיל באברהם אבינו ומסתיים בנביא מוחמד. מבחינתם של המוסלמים הם מקדשים את המתחם בגלל הנביא מוחמד ובגלל קדושתו קודם לכן, שגם אותה הם רואים כקשורה לדתם.
- מדוע הפלסטינים טוענים שישראל הפרה את הסטטוס קוו?
הווקף המוסלמי הוא הגוף האחראי על המתחם, אולם הכניסה אליו נמצאת באחריות ישראל. הטענות הפלסטיניות נוגעות לפגיעה בסמכויות הוואקף ובייחוד לקיומן ההולך וגובר של תפילות יהודים בהר ומניעת כניסה (ותפילה) של מוסלמים להר.
בשנים האחרונות משטרת ישראל מאפשרת תפילה קבוצתית של יהודים בהר. במקביל המשטרה מטילה הגבלות על גיל כניסת המוסלמים למתחם. ההגבלות והתגברות התפילה היהודית נתפסות כהפרה בוטה של הסטטוס קוו.
- מי החליט שהפלסטינים אחראים על הר הבית?
הווקף המוסלמי הוא מנהל המתחם והאחריות המדינית נמצאת בידי ירדן, על פי הסכמי השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994. מנגד, מסגד אל-אקצא הוא נדבך מרכזי בזהות המזרח ירושלמית והפלסטינית בכלל. לכן כל ניסיון לפגוע באוטונומיה המוסלמית על ההר נתקל בהתנגדות קשה. התנגדות זו ניכרה בפרשת המגנומטרים ב-2017, באירועי האלימות של שנת 2021 ברחבי הארץ ומבצע ישראלי בעזה ועוד שורה של אירועים קשים.
- מדוע אי אפשר לשנות את הסטטוס קוו?
כל הסכם ניתן לשנות, אולם הוא צריך להיות תלוי ברצון שני הצדדים. שינוי בכפיה או באלימות מוביל לעימותים, החרפת הסכסוך ומבוסס על הכוח של כופה השינוי. אם וכאשר ישראל והעולם המוסלמי יחליטו יחד על שינוי הסטטוס קוו, אז בהחלט יש מקום לשינויים.
- מדוע ישראל צריכה להתחשב בדעתה של ירדן?
בעקבות הסכם השלום עם ירדן, נקבע שלירדן יהיה מעמד מיוחד בהר הבית. ההחלטה הכירה בזכותה ההיסטורית של ירדן לנהל את הר הבית, למרות שאין לירדן זכויות ריבוניות במקום.
- מהם ההשפעות הבינלאומיות של שינוי הסטטוס קוו בהר הבית?
פגיעה בסטטוס קוו בהר הבית משמעותו פגיעה ביחסי השלום בין המדינות המוסלמיות לישראל. מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, מרוקו ואחרות, לא יכולות להצדיק שלום עם ישראל כאשר המקום הקדוש ביותר שבאחריות המדינה, נפגע או מחולל לשיטתם. יש לזכור שמיליארד וחצי מוסלמים רואים את הפגיעה בחרם א-שריף כהכרזת מלחמה של היהודים במוסלמים והמשמעות היא מתנה נפלאה למתנגדי ואויבי ישראל.