בתאריך 19.3.05 קיים "מטה הרוב" (שלום עכשיו ותנועות שמאל נוספות) הפגנה בתל אביב בתמיכה בהתנתקות.
המשטרה הציבה תנאים אשר חייבו את המארגנים לעשות שורה של פעולות שאמורות להיות באחריות המשטרה ואשר עלותן הגיעה, לאחר וויתור על חלק מהדרישות ל- 300,000 ₪. לבסוף, עמדה המשטרה על דרישתה, שהמארגנים יציבו למעשה משטרה פרטית מטעמם, הכוללת למעלה ממאה שוטרים, למעלה מאלף מחסומים, אמצעי תאורה, כריזה ולמעשה – משטרה פרטית חילופית למשטרת ישראל.
שלום עכשיו ו"מטה הרוב" עתרו לבג"ץ באמצעות עורך הדין צלי רשף. בעתירה נטען כי "דרישה זו היא בלתי חוקית ומהווה פגיעה בזכות היסוד להפגין". עוד נאמר כי "העותרות, שהינן גופים פוליטיים בעלי תקציבים נמוכים, אינן יכולות לעמוד בתנאים אלה."
ב- 12.12.06 פסק בית המשפט, בפסק דין תקדימי, כי מארגני הפגנות אינם צריכים לשאת בתשלום למשטרה, מד"א ושירותי כבאות לצורך קיום הפגנות. נקבע כי עלויות דרישות הבטחון והבטיחות בעת הפגנות צריכות להיות על חשבון המשטרה ומד"א, ואילו התשלומים לשירותי הכבאות, צריכים לחול על הרשויות המקומיות שהן בעלי המקרקעין שבתחומן נערכות ההפגנות.
נשיא בית המשפט (בדימוס), אהרן ברק, כתב: "חובתה של המדינה להקצות, בגבולות הסביר, את המשאבים הנדרשים, על מנת לאפשר את מימוש הזכות לחופש הביטוי וההפגנה". לדעתו הצטרפו השופטים מרים נאור ואליקים רובינשטיין, שקבעו כי לזכות ההפגנה יש שני היבטים: על המדינה למנוע איסור על יכולתו של הפרט לממש את זכותו להפגין, וכן, על המדינה מוטלת החובה להקצות את המשאבים הדרושים למימוש זכות זו, על ידי אבטחת ההפגנה ושמירת הסדר הציבורי במהלכה.
לקריאת ההחלטה – לחצו כאן